התורה והמצוה ויקרא טו יג-טו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת זבים פרק ה|סימן קמט}}
וספר לו: הפעלים החוזרים שציין אותם במלת "לו" "לך" "להם" "לכם" מורה שתהיה הפעולה לעצמו, לא לזולת כמ"ש (במשנה יג) ''"על יקח לו"-- לעצמו''. וכן (פרק ט משנה ג) על "תקח לה". ופרשת קדושים על "אלהי מסכה לא תעשו לכם"-- לעצמכם. וגם באגדה ידרשו כן כמ"ש "לך לך"-- להנאתך ולטובתך, "שלח לך"-- לדעתך, וכן רבים. וכן במ"ש "וספר לו" (ופרק ט משנה א) "וספרה לה" דרשו לעצמו היינו לא יהיה הספירה לצורך הזיבה דוקא רק לצורך הזב שאף שלא בדק בינתיים הוא בחזקת טהרה כדברי ר' אליעזר. אמנם בכתובות (דף עג) מפרש "וספרה לה"-- לעצמה שנאמנת בעצמה ואין צריך עדים ולפי זה צריך לומר שמ"ש מכאן אמרו לקמן מקומו (אחר משנה ו) וכן הגיה בז"ר. ופלוגתת ר' אליעזר ור' יהושע מובא בנדה (דף סח) ושם מפורש באורך דר' אליעזר השיב לר' יהושע שלפי דבריו הוא מונה בסירוגין וי"ל שלכן הסמיך הדרוש שבעת ימים סמוכים.
ואמר ר"י ור"ש שדברי ר' אליעזר נראים מדברי ר' יהושע שהוא השוה מדותיו וסבר דכיון דתחלתן וסופן בטהרה מחזקינן לאמצעיים בחזקת טהרה ודברי ר' עקיבא נראים יותר דיש לחוש שמא ראה בינתיים וסתר הכל. ובכל זאת הלכה כר' אליעזר שלכן אמר "וספר לו"-- לעצמו וכמ"ש (בפ"ק דנדה) שהלכה כר' אליעזר בד' דברים וזו אחת מהם.
==סימן קנ==
| |||