התורה והמצוה ויקרא יב ו-ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת יולדת פרק ג|סימן כה}}
בכל מקום כתוב "תורים" קודם "בני יונה" לבד מפה שהקדים "בן יונה" ל"תור". וכבר הוכיח מזה במשנה (סוף כריתות) דשניהם שקולים. ובכל זאת בודאי יש איזה טעם למה שינה פה מבכל מקום. אמר בספרא שבא זה הסדר מפני שיש מקום לטעות שיוכל להביא בהמה תחת העוף כמו שית'. ולכן אמר "בן יונה או תור" והוא על פי החק המוסד אצלינו שדרך הכתובים לדבר תמיד בדרך ''לא זו אף זו'', שדבר שהיא חידוש יותר כתוב מאחר וכמ"ש באורך (סדר ויקרא סי' שיב). ועל פי זה תפס תמיד הסדר מן התורים או מן בני היונה שפירושו שיקריב תורים שהם גדולים ומיסיף רבותא שיוכל להקריב גם בני היונה שהם קטנים. ופה שאמר "בן יונה או תור" בהכרח כן פירושו: ''די לו להביא בן יונה הקטן וגם מי שירצה להביא קרבן גדול, יש לו ברירה להביא תור שדמיו יקרים יותר'' ור"ל ''אבל לא יותר מתור'', כי לא יוכל להביא בהמה רק קרבן קטן-- בן יונה ואף גם תור הגדול יותר, אבל יותר מתור לא יביא.
(וצורת הק"ו כך: מה במקום שאין חטאת העוף משמש כלל עם עולת בהמה --והוא ביום הכפורים שמביא פר לחטאת ואיל לעולה-- עם כל זאת חטאת בהמה משמש עמה, פה שחטאת העוף משמש עם עולת בהמה אינו דין שיכול להביא חטאת בהמה תחת העוף?!)
==סימן כו==
| |||