ביאור:משלי כד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 14:
'''תבונה''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= הסקת מסקנות באופן עצמאי]] ;   '''כן''' [[ביאור:כן = בסיס, וגם משל ליציבות|= בסיס]] ;   '''יתכונן''' = יהיה יציב;    '''בתבונה יתכונן''' = לאחר שהמשפחה נבנתה, יש להשתמש כל הזמן בתבונה, בהסקת מסקנות מתוך העצות שקיבלנו מהחכמים והתאמתן למצבים המשתנים, על-מנת לשמור על יציבות המשפחה.
 
'''דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= היכרות מקרוב, היכרות של אהבה]] ;   '''ובדעת חדרים יימלאו כל הון יקר ונעים''' = המשפחה היא רק המסגרת; אחרי שהמסגרת בנויה ויציבה, יש למלא אותה בתכנים (כגון: ילדים משותפים, ערכים משותפים, פעילויות משותפות, רכוש משותף). לשם כך יש צורך '''בדעת''' , קשר קרוב ובלתי-פוסק בין בני הבית, ובמיוחד בין האיש לאשתו.
 
יש לשים לב לסדר: קודם-כל בונים את הבית ודואגים ליציבותו, ורק לאחר מכן ממלאים אותו ברכוש. זאת בניגוד לזוגות, שמתחילים לקנות כלים יקרים לבית, עוד לפני שיש להם בית...
שורה 23:
העצה בפסוקים אלה היא כל-כך חשובה, עד שגם ה' בעצמו השתמש בה:
 
::*בבריאת העולם, {{צמ|ה' '''בְּחָכְמָה''' יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם '''בִּתְבוּנָה''' ; '''בְּדַעְתּוֹ''' תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל|משלי ג יט}}( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ).
::*ובבניית המשכן במדבר, {{צמ|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לא ג}}, {{צמ|וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לה לא}}; ופירשו בתלמוד: " {{צפ|תוכן=יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ: כתיב הכא '''וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת''' , וכתיב התם '''ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה''' , וכתיב '''בדעתו תהומות נבקעו'''}} " {{קטן|קטן= (רב יהודה בשם רב, [[ביאור:בבלי ברכות דף נה|בבלי ברכות נה א]] )|}} . הקבלות נוספות בין בריאת העולם למשכן, ראו [[ביאור:במדבר רבה ב י]] .
::*וכך נאמר גם לגבי בית המקדש הראשון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא '''אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת''' לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת; וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ|מלכים א ז יג}}.
::*בהתאם לכך, פירשו חכמי המדרש, שהפסוק שלנו מדבר על בית המקדש השלישי, שגם הוא " '''בחכמה ייבנה''' " {{קטן|קטן= ( [[שמות רבה מח ד]] )|}} .
 
נראה שכל הפרשות קשורות זו לזו: ה' ברא את העולם בחכמה תבונה ודעת;   הוא רצה שגם המקדש שבני ישראל עושים לכבודו ייבנה כך, ולכן נתן חכמה תבונה ודעת לבצלאל ולחירם, בוני המשכן והמקדש;   וגם כשאנחנו בונים את ביתנו הפרטי, ראוי שנלך בדרכי ה' ונשתמש בחכמה בתבונה ובדעת.
שורה 34 ⟵ 35:
::*בשני המשלים ''' החכמה''' היא החלק התחתון, הבסיסי יותר, של המסגרת, ''' והתבונה''' היא החלק העליון, המתקדם יותר. במשל הראשון החכמה קשורה לארץ והתבונה קשורה לשמיים; במשל השני החכמה קשורה לבניין הבית והתבונה קשורה לכינונו, כלומר - חיזוקו, ייצובו וגימורו.
 
הסדר הוא '''חכמה, בינה ודעת''' :
 
::*קודם-כל יש להשתמש בחכמה, [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|ללמוד מהזולת]] .
שורה 40 ⟵ 41:
::*ורק לאחר מכן מגיעים לרמה של דעת, [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|היכרות קרובה ואינטואיטיבית עם הנושא]] .
 
הפסוק שלנו מלמד, שהחכמה הבינה והדעת עוזרות לאדם להשיג רכוש, וכפי שפירשו בתלמוד: " {{צפ|תוכן=כל אדם שיש בו דעה - לסוף מתעשר, שנאמר '''ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים'''}} " {{קטן|קטן= (רבי אלעזר, בבלי סנהדרין צב.)|}} . אולם, מאוחר יותר שלמה כנראה שינה את דעתו, {{צמ|שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ, וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, '''וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם''' , '''וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר''' , וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן - כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם|קהלת ט יא}}.
 
הפסוקים שלנו מדברים על שימוש בחכמה למטרות של שלום - בניית בית ומשפחה. הפסוקים הבאים מדברים על שימוש בחכמה למטרות של מלחמה, [[משלי כד ה]]: " {{צ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ}} {{צ|מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ}} " ( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ). סדר הפסוקים מלמד, שבניית בית ומשפחה קודמת ליציאה למלחמה, כמו שכתוב גם בתורה, {{צמ|מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ... אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ... אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה...|דברים כ ה}}.</div>