רי"ף על הש"ס/בבא קמא/פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן: שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ. *

'''גמ'* ''' מדקתני אבות, מכלל דאיכא תולדות. תולדותיהן כיוצא בהן או לא? פירוש: כיון דקיימא לן דנזק שלם ממונא הוא וחצי נזק קנםא הוא ומועד שהזיק משלם נזק שלם מן העליה ותם משלם חצי נזק מגופו, בעינן למידע הני תולדות דהני אבות, אי כיוצא בהן נינהו, דכל מועד מינייהו תולדה דיליה כוותיה ומשלם נזק שלם מן העלייה, ותם תולדה דיליה כוותיה ומשלם חצי נזק מגופו. או דלמא תולדותיהן לאו כיוצא בהן. ואסיקנא דכולהו תולדותיהן כיוצא בהן, בר מחולדה דרגל. ומאי ניהו?א חצי נזק צרורות, דהלכתא גמירי לה דלא משלם אלא חצי נזק. ואמאי קרו לה חולדה דרגל? דמשלם מן העליה ולפוטרה ברה״ר. ומאי עלייה? מעולה שבנכסיו, כדתנן: הניזקין שמין להן בעדית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית.