ביאור:איך לבחור שופטים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
כמה שופטים צריכים להיות בעם ישראל?
 
על-פי התורה: '''
 
::* {{צמ|וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע, וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם '''שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת'''|שמות יח כא}}
::* {{צמ|ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע, ושמת עלהם '''שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת'''|שמות יח כא}}
::* {{צמ|וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם: '''שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת'''|שמות יח כה}}
::* {{צמ|ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל, ויתן אתם ראשים על העם: '''שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת'''|שמות יח כה}}
::* {{צמ|וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אותם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם: '''שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת''' וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם|דברים א טו}}
::* {{צמ|ואקח את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידעים, ואתן אותם ראשים עליכם: '''שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת''' ושטרים לשבטיכם|דברים א טו}}
 
הפסוקים לא מדברים לא רק על שופטים, אלא על מנהיגים בכלל, כפי שהם נקראים כאן '''ראשים''' ו '''שרים''' ; אולם אותם מנהיגים היו גם שופטים, כמו שנאמר בפסוק הבא בספר דברים:, {{צמ|וָאֲצַוֶּה אֶת '''שֹׁפְטֵיכֶם''' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ|דברים א טז}}. כמה כאלה היו?
על-פי חז"ל: " {{צפ|נמצאו דייני ישראל שבעת רבוא ושמונת אלפים ושש מאות}} " {{קטן|(תלמוד בבלי, סנהדרין יח.)|}} : בני ישראל בזמן יתרו היו 600 אלף, מכאן שהיו 60 אלף שרי עשרות, 12 אלף שרי חמישים, 6000 שרי מאות ו-600 שרי אלפים, בסך-הכל 78600.
 
1. על-פי חז"ל: " {{צפ|תוכן=נמצאו דייני ישראל שבעת רבוא ושמונת אלפים ושש מאות}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, סנהדרין יח.)|}} : בני ישראל בזמן יתרו היו 600 אלף, מכאן שהיו 60 אלף שרי עשרות, 12 אלף שרי חמישים, 6000 שרי מאות ו-600 שרי אלפים, בסך-הכל 78600. לכל עשר משפחות היה שופט, לכל חמישים משפחות היה שופט בדרגה גבוהה יותר, וכן הלאה. אם כך, בכל בלוק של 5 קומות (20 משפחות) יש לפחות שני שופטים!
הפסוקים לא מדברים רק על שופטים, אלא על מנהיגים בכלל, כפי שהם נקראים כאן '''ראשים''' ו '''שרים''' ; אולם אותם מנהיגים היו גם שופטים, כמו שנאמר בפסוק הבא בספר דברים: '''
 
2. ייתכן שאפשר להבין את המספרים קצת אחרת: בעברית המאוחרת, עשרה אנשים נקראים "מניין", אבל כשאומרים "מניין" מתכוונים גם לקבוצה גדולה מעשרה אנשים, המתאספים יחד לשם תפילה (כמו בפסוק "ביישוב שלנו יש מניין כל בוקר"). הקהילה היהודית בכל הדורות, וגם היום, מורכבת מ"מניינים", כלומר "עשרות", שהגודל שלהם הוא לפחות 10, אבל יכול להיות גם הרבה יותר. כל מניין נוהג לבחור גבאי אחד או יותר - '''שרי עשרות'''. בכל עיר ישנם כמה מניינים, אולי חמישה או עשרה או יותר, והם בוחרים להם רבנים, "מרא דאתרא", '''שרי חמישים''' או '''שרי מאות'''; ולפעמים קבוצה של כמה עיירות מתגבשת ומכתירה על עצמה את גדול הדור - '''שר האלף'''. אם כך, המספר לא חייב להיות בדיוק 78600; העיקר שנשמר המבנה הקהילתי המדורג.
::* {{צמ|ואצוה את '''שפטיכם''' בעת ההוא לאמר: שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו|דברים א טז}}'''
::
 
ריבוילפי השופטיםשני הפירושים, ישנם שופטים זמינים ונגישים בכל קהילה, והדבר מאפשר לכל שני שכנים, ואף לכל זוג נשוי, לפתור את הסכסוכים ביניהם במהירות וביעילות, וכך אין הם שומרים בליבם רגשות רעים לאורך זמן. הדבר מרבה את השלום והגיבוש החברתי, וכמובן, מקצר את התורים בבתי המשפט.
לכל עשר משפחות היה שופט, לכל חמישים משפחות היה שופט בדרגה גבוהה יותר, וכן הלאה. אם כך, בכל בלוק של 5 קומות (20 משפחות) יש לפחות שני שופטים!
 
" {{צפ|תוכן=לפי השיטה שנהגה אז, שיש רק בית דין אחד, של משה, כל אדם המבקש משפט היה צריך לכתת את רגליו עד מחנה הלווִיָה; ואילו היו שופטים רבים, "שרי עשרות ושרי מאות", יכולים היו השופטים להיות מצויים לכל אחד סמוך למקומו, וזהו שאמר יתרו: "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום" - כל אדם יוכל למצוא משפט שלום סמוך לביתו. האצלת הסמכויות תביא לייעול בזמן ובמקום כאחת: לא רק שיתקצרו התורים, אלא שבתי המשפט יהיו מפוזרים על פני כל המחנה, והגישה אליהם תהיה נוחה לכול.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/14-2.htm פרופ' יעקב בזק, על-פי מלבי"ם] )|}} .
ריבוי השופטים מאפשר לכל שני שכנים, ואף לכל זוג נשוי, לפתור את הסכסוכים ביניהם במהירות וביעילות, וכך אין הם שומרים בליבם רגשות רעים לאורך זמן. הדבר מרבה את השלום והגיבוש החברתי, וכמובן, מקצר את התורים בבתי המשפט.
 
" {{צפ|תוכן=כי בהיות להם שופטים רבים, ילך העשוק אצל השופט בכל עת שירצה, וימצאנו מזומן... כי עתה [כשמשתרך תור ארוך מהבוקר עד הערב], מפני שלא יוכלו לגשת אליך למשפט בכל עת, לא ינוחו בשלום, כי זה פתח לגוזלים לעשוק חמס ולעושקים לעשות מריבה}} " {{קטן|קטן= (רמב"ן על שמות יח כב)|}} . '''
" {{צפ|לפי השיטה שנהגה אז, שיש רק בית דין אחד, של משה, כל אדם המבקש משפט היה צריך לכתת את רגליו עד מחנה הלווִיָה; ואילו היו שופטים רבים, "שרי עשרות ושרי מאות", יכולים היו השופטים להיות מצויים לכל אחד סמוך למקומו, וזהו שאמר יתרו: "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום" - כל אדם יוכל למצוא משפט שלום סמוך לביתו. האצלת הסמכויות תביא לייעול בזמן ובמקום כאחת: לא רק שיתקצרו התורים, אלא שבתי המשפט יהיו מפוזרים על פני כל המחנה, והגישה אליהם תהיה נוחה לכול.}} " {{קטן|( [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/14-2.htm פרופ' יעקב בזק, על-פי מלבי"ם] )|}} .
 
" {{צפ|כי בהיות להם שופטים רבים, ילך העשוק אצל השופט בכל עת שירצה, וימצאנו מזומן... כי עתה [כשמשתרך תור ארוך מהבוקר עד הערב], מפני שלא יוכלו לגשת אליך למשפט בכל עת, לא ינוחו בשלום, כי זה פתח לגוזלים לעשוק חמס ולעושקים לעשות מריבה}} " {{קטן|(רמב"ן על שמות יח כב)|}} . '''
 
אם אנחנו רוצים "לחדש ימינו כקדם", ולחזור ולקיים מצווה זו על-פי התורה, חשוב לברר, מה הם התנאים שלפיהם יש לבחור שופטים. לשם כך יש לעיין בפסוקים:
 
::*בעצת יתרו, נזכרו ארבע תכונות: {{צמ|ואתהוְאַתָּה תחזהתֶחֱזֶה מכלמִכָּל העםהָעָם '''אנשיאַנְשֵׁי חילחַיִל''' '''יראייִרְאֵי אלהיםאֱלֹהִים''' '''אנשיאַנְשֵׁי אמתאֱמֶת''' '''שנאישֹׂנְאֵי בצעבָצַע''' ושמתוְשַׂמְתָּ עלהםעֲלֵהֶם שרישָׂרֵי אלפיםאֲלָפִים שרישָׂרֵי מאותמֵאוֹת שרישָׂרֵי חמשיםחֲמִשִּׁים ושריוְשָׂרֵי עשרתעֲשָׂרֹת|שמות יח כא}}( [[ביאור:בחירות - שלב ב|פירוט]] )
::*בדברי משה לעם נזכרו שלוש תכונות נוספות:, {{צמ|הבוהָבוּ לכםלָכֶם אנשיםאֲנָשִׁים '''חכמיםחֲכָמִים''' '''ונבניםוּנְבֹנִים''' '''וידעיםוִידֻעִים''' לשבטיכםלְשִׁבְטֵיכֶם, ואשימםוַאֲשִׂימֵם בראשיכםבְּרָאשֵׁיכֶם|דברים א יג}}( [[ביאור:בחירות - שלב א|פירוט]] )
::*ובהמשך ספר דברים נזכרה החובה לבחור את השופטים בהליך תקין:, [[דברים טז יח]]: " {{צ|שפטיםשֹׁפְטִים ושטריםוְשֹׁטְרִים תתןתִּתֶּן לךלְךָ בכלבְּכָל שעריךשְׁעָרֶיךָ אשראֲשֶׁר ה' אלהיךאֱלֹהֶיךָ נתןנֹתֵן לךלְךָ לשבטיךלִשְׁבָטֶיךָ, ושפטווְשָׁפְטוּ אתאֶת העםהָעָם}} {{צ|משפטמִשְׁפָּט צדקצֶדֶק. לאלֹא תטהתַטֶּה משפטמִשְׁפַּט לאלֹא תכירתַכִּיר פניםפָּנִים ולאוְלֹא תקחתִקַּח שחדשֹׁחַד, כיכִּי השחדהַשֹּׁחַד יעוריְעַוֵּר עיניעֵינֵי חכמיםחֲכָמִים ויסלףוִיסַלֵּף דברידִּבְרֵי צדיקםצַדִּיקִם}} ": הממנים את השופטים צריכים למנות אותם בהליך תקין, ללא משוא פנים וללא קבלת שוחד ( [[ביאור:שוחד בחירות|פירוט]] ).
 
אם כך: כדי "להשיב שופטינו כבראשונה", יש לבחור, לכל קבוצהמניין של 10 אנשים (או יותר), אחד מהם, שיהיה '''חכם, נבון וידוע''' , מוכר ואהוב בעדתו, ולהשתדל שיהיה גם '''איש חיל, ירא אלהים, איש אמת ושונא בצע''' , ולמנות אותו ל"שר עשר", כלומר שופט לאותה קבוצה. יש להקפיד שהליך המינוי יהיה צודק, ולא יערב שום אינטרסים אישיים מצד הממנה, או שוחד. לאחר מכן ניתן למנות שופטים בדרגות גבוהות יותר - "שר חמישים", "שר מאה" ו"שר אלף", עד שנזכה להקים בית דין גדול שבו ישבו השופטים הטובים ביותר.
 
כל שופט יעזור לאנשי קבוצתו לפתור סכסוכים בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וכך נרבה שלום ואהבה בעם ישראל. '''
 
כל שופט יעזור לאנשי קבוצתו לפתור סכסוכים בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וכך נרבה שלום ואהבה בעם ישראל. '''
<div class="advanced">
 
==לעיון נוסף==
 
::* [[ביאור:נביאים או שופטים - מה קודם?|שופטים או נביאים - מה קודם? / אראל סגל]]
::* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/haofi-4.htm האופי העממי של בית הדין / פ' דייקן]
::* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/14-2.htm מערכת המשפט - בין צדק ליעילות / פרופ' יעקב בזק, שערי משפט 14, פרשת יתרו ה'תשס"א]
שורה 47 ⟵ 45:
</div>
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/tkunot_mnhigim.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-01-09.
<noinclude>
 
<noinclude>
[[קטגוריה:יראת ה'|איך לבחור שופטים]]
{{מאמר|יראת ה'}}
[[קטגוריה:מינוי שופטים|איך לבחור שופטים]]
[[קטגוריה:רעיונות לניהול|איך לבחור שופטים]]
</noinclude>
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/tkunot_mnhigim.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-01-09.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/tkunot_mnhigim.html}}