ביאור:משלי ב טז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סיכום על פסוק|משלי|ב|ב טו|טז|ב יז|קטגוריה=1}}

 

= זהירות מסופרות מושחתות =

{{צמ|לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה|משלי ב טז}}- היזהר מאישה זרה היודעת לדבר [[ביאור:חלק = נעים למגע ולשמיעה אך גורם להחלקה ולמעידה|דברים חלקים ונעימים]] ; היא לא מביעה את הדעות שלה באופן ישיר, שמאפשר לנהל ויכוח ענייני, אלא עוטפת אותן בעלילה יפה ומעניינת, שגם נראית "כמעט" מציאותית, וכך הדעות שלה חודרות למוח באופן "חלק" ללא התנגדות.

 

 

{{צמ|כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ|משלי ב יח}}- הבית הספרותי-הרעיוני שהיא בונה בספרים שלה מלא מוות: אין בו אהבה יצירתית - שיוצרת משפחה וילדים ומרבה חיים בעולם, אלא רק אהבה יצרית - ששורפת והורסת ולא משאירה שום חיים לעתיד.

המאמר מתייחס לסופרות לשם המחשה בלבד; הפסוקים, כמובן, אינם מדברים דווקא על סופרות אלא על נשים מפתות באופן כללי. ולשם הסימטריה יש להדגיש, שארבעת הפסוקים הקודמים, פסוקים 12-15, מדברים על גברים מושחתים (ראו [[ביאור:זכר ונקבה בספר משלי|זכר ונקבה בספר משלי]] ). מהו הפיתוי שמייצגות הנשים הללו?

 

 

2. ויש שפירשו שהפיתוי הוא רוחני - מִינּות - כפירה בה' והצטרפות לכת של פריקת עול המצוות: " {{צפ|תוכן='''מאשה זרה''' - מכנסיה של אפיקורסות, והיא המינות. ולא יתכן לומר שלא דיבר אלא על המנאפת ממש, כי מה שבחה של תורה שאמר כאן להצילך מאשה זרה ולא מעבירה אחרת?! אלא זו מינות, שהוא פריקת עול של כל}} {{צפ|תוכן=המצות... כי תבא אל '''ביתה, ישח''' ומחליק, כמדרון היורד '''אל מוות;''' והתורה תשמור עליך מנפילה זו. הרי, דבר גדול הוא לך!}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ב טז|רש"י]] )|}} .

 

</noinclude>

 

{{סיכום על פסוק|משלי|ב|ב טו|טז|ב יז|קטגוריה=1}}