ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
'''חכמה''' היא הכישרון לשמוע וללמוד. כך הסבירו חכמינו את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת: " {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י על שמות לא ג)|}} . ואכן, בפסוקים רבים החכמה קשורה ללמידה, לשמיעה ולאזניים:
 
::* [[ביאור:משלִי ל ב]] : {{צצמ|כִּי בַעַר אנוכִּיאָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי.; וְלֹא '''לָמַדְתִּי חָכְמָה''', וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע|משלי ל ב}}( [[ביאור:דברי אגור בן יקה|פירוט]] )
::* {{צמ|'''לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ''', תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה|משלי ב ב}}( [[ביאור:סיבות לקרוא לתבונה|פירוט]] ).
::*משלי ב ב: {{צ|'''להקשיב לחכמה אזנך''', תטה לבך לתבונה}}
 
'''חכמה''' היא גם הכישרון לדבר וללמד; בפסוקים רבים החכמה קשורה לדיבור ולפה:
 
::* {{צמ|'''לְשׁוֹן חֲכָמִים''' תֵּיטִיב דָּעַת, וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת|משלי טו ב}}( [[ביאור:בקיצור ולעניין|פירוט]] ).
::*משלי טו ב: {{צ|לשון '''חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}}
 
==בחינה עצמית - האם אני חכם?==
 
::*האם אני אוהב לשמוע עצות מהזולת? {{צמ|דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם|משלי יב טו:}}( {{צ|[[ביאור:דרך אויל ישר בעיניו, ושמעושומע לעצה '''חכם'''}}|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לשמוע ביקורת מהזולת? משלי טו לא: {{צצמ|אוזןאֹזֶן שומעתשֹׁמַעַת תוכחתתּוֹכַחַת חייםחַיִּים - בקרבבְּקֶרֶב '''חכמיםחֲכָמִים''' תליןתָּלִין|משלי טו לא}}( [[ביאור:אוזן שומעת תוכחת חיים, בקרב חכמים תלין|פירוט]] ). האם אני אוהב את מי שמותח עליי ביקורת, גם כאשר הוא טיפש? משלי ט ח: {{צצמ|אלאַל תוכחתּוֹכַח לץלֵץ פןפֶּן ישנאךיִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח '''הוכח לחכםלְחָכָם''' ויאהבךוְיֶאֱהָבֶךָּ|משלי ט ח}} ( [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|פירוט]] ).
::*האם, כאשר אני מותח ביקורת על הזולת, אני משתדל לגרום לו להרגיש יפה ומוצלח למרות הביקורת?  {{צמ|נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם - '''מוֹכִיחַ חָכָם''' עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת|משלי כה יב}}( [[ביאור:חכמים מותחים ביקורת באופן שמייפה את השומע|פירוט]] )
::*האם אני רגיל ללמוד מכל אדם בענוה, ולהישמר מדברי גאוה? משלי יד ג: {{צצמ|בפיבְּפִי אוילאֱוִיל חטרחֹטֶר גאוה;גַּאֲוָה, וְשִׂפְתֵי '''ושפתי חכמיםחֲכָמִים''' תשמורםתִּשְׁמוּרֵם|משלי יד ג}} ( [[ביאור:בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לנסח את דברי באופן קצר, יפה וברור? משלי טו ב: {{צצמ|'''לשוןלְשׁוֹן חכמיםחֲכָמִים''' תיטיבתֵּיטִיב דעתדָּעַת, ופיוּפִי כסיליםכְסִילִים יביעיַבִּיעַ איוולתאִוֶּלֶת|משלי טו ב}} ( [[ביאור:בקיצור ולעניין|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? משלי טו ז: {{צצמ|'''שִׂפְתֵי שפתי חכמיםחֲכָמִים''' יזרויְזָרוּ דעת;דָעַת, ולבוְלֵב כסיליםכְּסִילִים לאלֹא כןכֵן|משלי טו ז}} ( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? {{צמ|''' חֲכָמִים''' יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה|משלי י יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ).
::*האם אני מוכן לצאת לרחוב ולשכנע תלמידים שיבואו ללמוד? {{צמ|'''חָכְמוֹת''' בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ, בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא, בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר|משלי א כ}}( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] ), {{צמ|הֲלֹא '''חָכְמָה''' תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ... לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה|משלי ח א}}(ראו [[ביאור:החכמה קוראת|החכמה קוראת]] ).
::*האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? {{צמ|'''חָכְמוֹת''' בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה...|משלי ט א}}( [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? {{צמ|אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, '''וַחֲכָמִים''' יָשִׁיבוּ אָף|משלי כט ח}}(ראו [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|חכמים מרגיעים מריבות]] ).
שורה 45:
'''החכמים''' מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = כישרון להטעות ולהיזהר מהטעיות|לערומים]] , שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[ביאור:כסיל = השונא דעת|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:
 
::* {{צמ|'''חָכָם''' יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ|משלי יד טז}}( [[ביאור:החכם נזהר שלא להיכנס לצרות|פירוט]] ), לעומת [[משלי כב ג]]: " {{צצמ|עָרוּם רָאָה רָעָה {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ויסתר|}} |}} |}} , וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ|משלי כב ג}} " ( [[ביאור:ללמוד מטעויות של אחרים|פירוט]] ), וכן:
::* {{צמ|בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ '''בְּחָכְמָה''' הוּא יִמָּלֵט|משלי כח כו}}( [[ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרז|פירוט]] ) '''
 
שורה 73:
<div class="advanced">
 
==ביטויים נוספיםקשורים==
 
::* [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] - אדם שרק חושב שהוא חכם, "חכם בלילה".
שורה 79:
::* [[ביאור:אהבת חכמה = רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות|אהבת חכמה]] - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות.
::*על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|בית]] .
 
==פירושים נוספים==
 
לפי הרמב"ם, " {{צפ|תוכן=שם חכמה נאמר בעברית על ארבעה עניינים:}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c20-2.htm#3 מורה נבוכים ג נד] )|}} :
 
::*א. " {{צפ|תוכן=השגת האמיתיות אשר תכליתן השגתו יתעלה}} ", כמו ב {{צמ|'''והחכמה''' מאין תמצא? ואי זה מקום בינה?|איוב כח יב}}( [[ביאור:והחכמה מאין תמצא|פירוט]] ), {{צמ|אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה - אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא; כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה|משלי ב ד}}(אם כי, שם מדובר על הבינה - [[ביאור:כדי להגיע ליראת ה' צריך להשקיע|פירוט]] ).
::*ב. " {{צפ|תוכן=ידיעת האומנויות, איזו אומנות שתהיה}} ", כמו ב {{צמ|וכל '''חכם לב''' בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה'|שמות לה י}}( [[ביאור:וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציווה ה'|פירוט]] ), {{צמ|וכל אשה '''חכמת לב''' בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש|שמות לה כה}}.
::*ג. " {{צפ|תוכן=סיגול המעלות המידותיות}} ", כמו ב [[תהלים קה כב]]: " {{צ|לאסר}} {{צ|שריו בנפשו '''וזקניו יחכם'''}} ",  {{צמ|בישישים '''חכמה''', וארך ימים תבונה|איוב יב יב}}( [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|פירוט]] ), " {{צפ|תוכן=כי הדבר הנקנה בעצם הזקנה - הוא העתוד לקבלת המעלות המידותיות}} " (" {{צפ|תוכן=הזקנה כשלעצמה, ללא למידה, מקנה לאדם את העיתוד והזימון לקניית המידות, על-ידי שוך געשת כוחות הגדילה והבחרות, המעכבים מהרבה מידות טובות}} " - הר"י קאפח).
::*ד. " {{צפ|תוכן=העצה והתחבולה}} ", כמו ב {{צמ|הבה '''נתחכמה''' לו פן ירבה|שמות א י}}( [[ביאור:הבעיה הדמוגרפית של המצרים|פירוט]] ), {{צמ|וישלח יואב תקועה ויקח משם '''אשה חכמה''', ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת|שמואל ב יד ב}}, {{צמ|ותקרא '''אשה חכמה''' מן העיר 'שמעו שמעו אמרו נא אל יואב, קרב עד הנה ואדברה אליך'|שמואל ב כ טז}}, {{צמ|כי אויל עמי אותי לא ידעו, בנים סכלים המה ולא נבונים המה, '''חכמים המה להרע''' ולהיטיב לא ידעו|ירמיהו ד כב}}.
 
" {{צפ|תוכן=ואפשר שיהיה עניין חכמה בעברית מורה על העצה והפעלת המחשבה, בין שהיתה אותה עצה והתחבולה בהשגת מעלות הגיוניות, או בהשגת}} {{צפ|תוכן=מעלות מידותיות, או בהשגת אומנות מעשית, או ברעות ומגרעות...}} ".
 
לענ"ד, הפסוקים שהרמב"ם מביא כראיה למשמעות ג, מתאימים דווקא למשמעות של ידע נלמד, שהרי ככל שאדם זקן יותר, כך הוא יכול ללמוד יותר. והפסוקים שהרמב"ם מביא כראיה למשמעות ד, מתאימים דווקא למשמעות של כישרון לדבר - שהרי האנשים והנשים ש"התחכמו", עשו זאת בעיקר ע"י דיבור מתוחכם ומשכנע.
 
==האם החכמה היא התורה?==
 
מצד אחד, כותב הרמב"ם שם: " {{צפ|תוכן=ולפי הביאור הזה, הרי היודע את כל התורה כפי אמתתה נקרא '''חכם''' משני צדדים, מצד מה שכללה אותו התורה מן המעלות ההגיוניות, ומצד מה שכללה אותו מן המעלות המידותיות}} ".
 
אבל, מצד שני, " {{צפ|תוכן=כיון שההגיוניות שבתורה מקובלות ואינן מוכחות בדרכי העיון, לפיכך בספרי הנביאים ודברי חכמים עושים ידיעת התורה מין, והחכמה בסתם מין אחר, אותה החכמה בסתם היא אשר הוכח בה מה שלמדנו מן התורה מאותם ההגיוניות על ידי קבלה. וכל מה שתמצא בספרים מרוממות החכמה ופלאיותה ומיעוט יודעיה, לא רבים יחכמו, והחכמה מאין תמצא וגו', ורבים בדומה למיקראות הללו, כל זה על אותה החכמה המביאה לנו את ההוכחה על השקפות התורה.}} " וגם בדברי החכמים, " {{צפ|תוכן=הם עושים ידיעת התורה מין, ועושים החכמה מין אחר, אמרו ז"ל על משה רבנו אב בחכמה אב בתורת אב בנביאים, ונאמר בשלמה ויחכם מכל האדם, אמרו ולא ממשה, לפי שכוונתו באומרו מכל האדם בני דורו, ולפיכך תמצא אותו מזכיר הימן וכלכל ודרדע בני מחול החכמים המפורסמים אז. ואמרו עוד החכמים ז"ל, כי האדם נתבע בידיעת התורה תחילה, ואחר כך נתבע בחכמה, ואחר כך נתבע במה שמוטל עליו ממשפטי התורה כלומר: הבנת מה שראוי לעשות. וכך ראוי להיות הסדר, לדעת אותם ההשקפות תחילה על ידי קבלה, ואחר כך להוכיח אותן, ואחר כך לדקדק במעשים אשר בהם יוטבו ההליכות. וזה לשונם ז"ל במה שהאדם נתבע על שלשה עניינים הללו כפי הסדר הזה, אמרו: "כשאדם נכנס לדין תחילה אומרים לו: קבעת עיתים לתורה? פילפלת בחכמה? הבינות דבר מתוך דבר? הנה נתבאר לך כי ידיעת התורה אצלם מין, והחכמה מין אחר והיא לאמת השקפות התורה בעיון האמיתי}} ".
 
</div> <div class="future">
שורה 102 ⟵ 121:
::* {{צמ|פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם|משלי יא ל}}
::* {{צמ|רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה|משלי יג י}}
::* [[משלי יג כ]]: " {{צ| {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= הלוך|}} |}} |}} אֶת חֲכָמִים ''' {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= וחכם|}} |}} |}} ''' , וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ}} "
::* {{צמ|בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל|משלי יד ו}}
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|מה מבין הערום]] ).
::*משלי יד כד: {{צ|עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת}} ( [[ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולת|פירוט]] ).
::* {{צמ|לֹא יֶאֱהַב לֵץ '''הוֹכֵחַ''' לוֹֹֹלוֹ, אֶל '''חֲכָמִים''' לֹא יֵלֵךְ|משלי טו יב}}
::*משלי טז טז: {{צ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף}} (ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::*משלי יז טז: {{צ|למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין}} (ראו [[ביאור:הכסיל "שכח את הלב בבית"|לב כסיל]] )
שורה 135 ⟵ 154:
::* {{צמ|וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אֲנִי יִקְרֵנִי וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יוֹתֵר וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל|קהלת ב טו}}
::* {{צמ|כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל|קהלת ב טז}}
::* {{צמ|וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹֹאוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל|קהלת ב יט}}
::* {{צמ|כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה|קהלת ב כא}}
::* {{צמ|כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ|קהלת ב כו}}
שורה 172 ⟵ 191:
 
::* [[בראשית מא ח-]]: " {{צ|וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה}} ... {{צ|ועתה ירא פַּרְעֹה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מִצְרַיִם}} ... {{צ|ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך אֶת כָּל זאֶת אין נבון וחכם כמוך}} "
::* {{צמ|הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹֹלוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ|שמות א י}}
::* {{צמ|וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן|שמות ז יא}}
::* {{צמ|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לא ג}}           <span style="font-family: &#39;times new roman&#39;; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">