מגן אברהם על אורח חיים ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מג"א
מג"א
שורה 31:
<קטע התחלה=יא/>
{{משע|מא|ח|לא יטול}} — פירוש, שלא ישפוך לו על ידיו, אבל להביא לו מים מותר, וכן מוכח בבית יוסף בשם הזוהר, שהטעם משום והזה הטהור על הטמא.<קטע סוף=יא/>
 
 
===[[שולחן ערוך אורח חיים ד יב|סעיף יב]]===
שורה 46 ⟵ 45:
 
{{משע|מא|יב|בלא ברכה}} — וב"ח כתב דיברך, משום דלא פלוג רבנן. והוכיח כן מתשובת הרא"ש. ומכל מקום אינה ראיה כל כך, דהרא"ש סובר דאף לתפילת המנחה צריך לברך בנטילה, ואם כן הכא נמי, אף על פי שלא הגיע זמן תפילה, כיון שסופו להתפלל, מברך. אבל לדידן, עיקר הטעם משום בריה חדשה, וזה אינו אלא בישן.<קטע סוף=יג/>
 
===[[שולחן ערוך אורח חיים ד יד|סעיף יד]]===
<קטע התחלה=יד/>
{{משע|מא|יג|רוח רעה}} — הכא לא נקט להתפלל, כמו שכתב סעיף י"ג; דוודאי כיון שקידש ידיו פעם אחת, שוב אין צריך לקדש ידיו שנית אפילו ישן שנית, דפעם אחת נעשה בריה חדשה ולא ב' פעמים. אלא הספק הוא משום רוח רעה, ולכן אפילו ישן שנית אין צריך ברכה, דלרוח רעה אין צריך ברכה.<קטע סוף=יד/>
 
===[[שולחן ערוך אורח חיים ד טו|סעיף טו]]===
<קטע התחלה=טו/>
{{משע|מא|יד|ישן ביום}} — דוקא שישים נשמין (לבוש וסדר היום).<קטע סוף=טו/>
 
===[[שולחן ערוך אורח חיים ד טז|סעיף טז]]===
<קטע התחלה=טז/>
{{משע|מא|טו|שלא לישן}} — ובכתבים איתא שלא לישן ביום. ועיין סימן רל"א סעיף א'. ובעמק המלך מביא שבשבת יש לישן ביום, ועיין סימן ר"צ.
 
{{משע|מא|טז|פרק הישן}} — וצריך עיון, דלא נמצא שם כן אלא על האמוראים. וגם לכולי עלמא אסור לישן ביום יותר, כמ"ש סימן רל"א; אבל דוד אפילו בלילה היה נזהר, כמו שכתב הרב בית יוסף בשם הזוהר. ובברכות דף ג' איתא בהדיא, עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס, והוא שישים נשמי. והא דאמרינן דהיה לו כנור לאתעורי משנתיה, היינו אם הגיע חצות תוך השישים נשמי, דבאמת היה ישן כמה פעמים שישים נשמי בחצות לילה הראשון. וצריך לומר, דקשיא ליה לרמ"א, למאי נפקא מינה כתב הרב בית יוסף [ד]דוד היה נזהר וכו'? אלא שבעל נפש יחמיר לעצמו; ועל זה קאמר, ובגמרא פרק הישן וכו', פירוש, דלא יחמיר בעל נפש אלא ביום.<קטע סוף=טז/>