ביאור:משלי כג ט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 20:
1. דברי תוכחה: " {{צפ|תוכן=כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע}} " {{קטן|קטן= (רבי אילעא משום ר' אלעזר בר שמעון יבמות סה:)|}} .
2. סודות התורה: " {{צפ|תוכן=וכשיגלה הקב"ה את עיני האדם, ויראה לו מה שהראה, ראוי לו לגנזם, כמו שאמרנו. ואם ירמוז מהם במעט, ירמוז למי שיש לו שכל שלם ונודעה אמיתתו. כמו שבארו וגלו במעשיות רבות בתלמוד. ועל כן אין ראוי לאיש חכם לגלות מה שידע מן הסודות, אלא למי שהוא גדול ממנו, או כמוהו, שאם יגלה אותו לכסיל, אע"פ שלא יגנהו, לא ייטב בעיניו. ועל כן אמר החכם, '''באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך''' .}} " {{קטן|קטן= (רמב"ם, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hakdama/6-2.htm הקדמה לפירוש המשנה] )|}} .
3. הוכחות שכליות בויכוחים: " {{צפ|תוכן=והנה, המושכל והמשכיל והשכל שלשה עדים נאמנים על זה... ו... אני איני מדבר בזה עם זה מי שצריך ערבים על אמתת השכל, ולא עם מי שצריך לבקש מופת על מציאותו, כי הוא לא מקבל שום מופת... אבל כל דמיון וכל הרגש שיהיה לו קצת מחשבה, מדומה אצלו בו אצלו תכלית האמת, וזולתו אצלו כלו הוא שקר גמור או בלתי מושג כלל; ואם כן עליו הכתוב אומר '''באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך''' , ואני איני מדבר באזניו, רק אני מדבר עם בעל שכל, אשר ידעתי שיהיה קל עליו להבין כל מופת בשכלו, וכשישמע דבר מושכל מופתי יעיין בו בטוב שכלו, וישא ויתן בינו ובין עצמו עליו עד שיוציאנו לפעל אמתי, ויאמת האמת, וישאר חקוק ורשום בלבו ומושג ומושכל תמיד, עד שכל חכמי עולם לא היו יכולים להסירו מלבו, כי התאמת במופתים}} " {{קטן|קטן= ( [http://hebrew.grimoar.cz/abulafia/sefer_ha-chesek.htm הרב אברהם אבולעפיה, ספר החשק] )|}} .
עם זאת, עדיין ישנה חובה לחנך ולהשפיע גם על הכסילים (ראו [[ביאור:הבינו פתיים ערמה, וכסילים הבינו לב|אליכם אישים אקרא... כסילים הבינו לב]] ), אלא שיש לדעת איך לדבר אליהם כך שיקשיבו:
שורה 36:
==מקורות נוספים==
ישנו פתגם אנגלי המעביר בצורה יפה את הרעיון שבפסוק זה: " {{צפ|תוכן=You cannot reason people out of a position they did not reason themselves into}} " {{קטן|קטן= (המחבר לא ידוע)|}} .
יש שהחמירו עוד יותר, וקבעו שצריך להיזהר לא רק כשמדברים אל כסיל, אלא גם כשמדברים אל מישהו אחר והכסיל שומע: " {{צפ|תוכן=הזהר בני במה שאמר שלמה המלך, עליו השלום '''באזני כסיל אל תדבר, פן יבוז לשכל מליך''': בכן תזהר ממסבה שיש בה אפילו מאה אנשים, ויש בהם כסיל אחד או לץ אחד, וכל-שכן האיש '''החכם בעיניו''', והוא כסיל האמת... החזק ושב בשתיקה, ואל תדבר במסבה ההיא בשום דבר, שאף אם תדבר כל מיני חכמה, ינצחוך וחקח לך קלון, כי כן אמר שלמה '''בא זדון ויבוא קלון וכו''', ואף אם תרצה לדבר עם רעך כמוך, הזהר שלא ישמע לאותו פלוני אף מאחורי הגדר ולא יגיע לאזניו, ועל זה אמר: '''באזני בסיל אל תדבר''', ולא אמר "עם כסיל אל תדבר". והוא בדוק ומנסה, ואת כל זה ניסיתי כמה פעמים בשמחת מצווה ומצאתי כי כן הוא, גלל כן ברח בני ממסבה כמו זה, כי הוא מגנה את כל בני המסבה, או אחוז בשתיקה ותנצל}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.2all.co.il/Web/Sites/asdfg/PAGE94.asp ראש הגבעה יט א] )|}} . ▼
▲יש שהחמירו עוד יותר, וקבעו שצריך להיזהר לא רק כשמדברים אל כסיל, אלא גם כשמדברים אל מישהו אחר והכסיל שומע: " {{צפ|תוכן=הזהר בני במה שאמר שלמה המלך, עליו השלום '''באזני כסיל אל תדבר, פן יבוז לשכל מליך''' : בכן תזהר ממסבה שיש בה אפילו מאה אנשים, ויש בהם כסיל אחד או לץ אחד, וכל-שכן האיש '''החכם בעיניו''' , והוא כסיל האמת... החזק ושב בשתיקה, ואל תדבר במסבה ההיא בשום דבר, שאף אם תדבר כל מיני חכמה, ינצחוך וחקח לך קלון, כי כן אמר שלמה '''בא זדון ויבוא קלון וכו''' , ואף אם תרצה לדבר עם רעך כמוך, הזהר שלא ישמע לאותו פלוני אף מאחורי הגדר ולא יגיע לאזניו, ועל זה אמר: '''באזני בסיל אל תדבר''' , ולא אמר "עם כסיל אל תדבר". והוא בדוק ומנסה, ואת כל זה ניסיתי כמה פעמים בשמחת מצווה ומצאתי כי כן הוא, גלל כן ברח בני ממסבה כמו זה, כי הוא מגנה את כל בני המסבה, או אחוז בשתיקה ותנצל}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.2all.co.il/Web/Sites/asdfg/PAGE94.asp ראש הגבעה יט א] )|}} .
::*אולם, לענ"ד זו עצה שאי אפשר לעמוד בה. לא ייתכן שהחכם יצטרך לבדוק, בכל פעם לפני שהוא מתחיל ללמד, אם יש כסיל שמאזין לו. ראו דיון נוסף בנושא במאמר [[ביאור:תלמיד שאינו הגון|תלמיד שאינו הגון]] .
| |||