ביאור:הנאה מאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
האם מותר לנו ליהנות מתוצאות של מעשים רעים שעשו אנשים אחרים, ולנצל אותם כדי לעשות בעזרתם מעשים טובים? בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת: 
 
א. בעניין עבודה זרה, {{צמ|פסיליפְּסִילֵי אלהיהםאֱלֹהֵיהֶם תשרפוןתִּשְׂרְפוּן באשבָּאֵשׁ, לאלֹא תחמדתַחְמֹד כסףכֶּסֶף וזהבוְזָהָב עליהםעֲלֵיהֶם ולקחתוְלָקַחְתָּ לךלָךְ פןפֶּן תוקשתִּוָּקֵשׁ בובּוֹ כיכִּי תועבתתוֹעֲבַת ה' אלהיךאֱלֹהֶיךָ הואהוּא. ולאולֹא תביא תועבה אל ביתך, והיית חרם כמהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כיכִּי חרם הואהוּא|דברים ז כה}}( [[ביאור:האם מותר ליהנות ממעשה רע של אדם אחר?|פירוט]] ): אסור ליהנות מהכסף והזהב שמקשטים את פסיליהם של עובדי האלילים, והסיבה לכך היא רוחנית - {{צ|כי תועבת ה' אלהיך הוא}}: האלילות היא מתועבת בעיני ה'; כשהאדם נהנה ממנה, הוא למעשה יוצר קשר נפשי בינו לבינה, וכך גם הוא עצמו נעשה מתועב - {{צ|והיית חרם כמוהו}}.
 
ב. לגבי גניבה, {{צמ|חולקחוֹלֵק עםעִם גנבגַּנָּב שונאשׂוֹנֵא נפשונַפְשׁוֹ, אלהאָלָה ישמעיִשְׁמַע ולאוְלֹא יגידיַגִּיד|משלי כט כד}}( [[ביאור:חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד|פירוט]] ) . ה"אלה" שנזכרת כאן היא אותה "אלה" שנזכרת ב- {{צמ|ונפש כי תחטא '''ושמעה קול אלה''' והוא עד או ראה או ידע - '''אם לוא יגיד''' ונשא עונו|ויקרא ה א}}: זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד. מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם '''ישמע''' '''את קול האלה''' מפי קרבנותיו של הגנב - הוא '''לא יבוא להעיד''' , {{צ|ונשא עוונו}}: " {{צפ|תוכן=אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב, ועוון גדול הוא:  שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה, וגורם לו לגנוב גניבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב; ועל זה נאמר '''חולק עם גנב, שונא נפשו'''}} " {{קטן|קטן= (רמב"ם [http://www.mechon-mamre.org/i/b205.htm הלכות גניבה ה א] )|}} . '''
 
שתי הסיבות הללו נכונות גם במקרים אחרים, למשל:
שורה 16:
מצד שני, כמה פסוקים בתנ"ך מראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
 
::* {{צמ|טובטוֹב ינחיליַנְחִיל בניבְּנֵי בניםבָנִים, '''וצפוןוְצָפוּן לצדיקלַצַּדִּיק חילחֵיל חוטאחוֹטֵא'''|משלי יג כב}}( [[ביאור:מס עיזבון על עבריינים|פירוט]] ) '''
::* {{צמ|מרבהמַרְבֶּה הונוהוֹנוֹ בנשךבְּנֶשֶׁךְ ובתרבית - '''לחונן דליםלְחוֹנֵן יקבצנודַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ'''|משלי כח ח}}
::* {{צמ|יכיןיָכִין וצדיקוְצַדִּיק ילבשיִלְבָּשׁ, וכסףוְכֶסֶף נקינָקִי יחלקיַחֲלֹק|איוב כז יז}}= הרשע מכין רכוש רב, ובסופו של דבר הצדיק נהנה ממנו. '''
::* {{צמ|כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, '''וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס, לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים''' ; גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ|קהלת ב כו}}
::* {{צמ|כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, '''ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים'''; גם זה הבל ורעות רוח|קהלת ב כו}}
::* {{צמ|וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי, '''וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן'''|אסתר ח ב}}
::* {{צמ|ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, '''ותשם אסתר את מרדכי על בית המן'''|אסתר ח ב}}
 
נראה, שכל הפסוקים הללו מתייחסים לכך, שהצדיק יירש את רכושו של הרשע, לאחר שהרשע ייענש (או ימות); במקרה זה, שתי הסיבות הנ"ל אינן מתקיימות: 
שורה 29:
מעבר לכך: עצם העובדה שהצדיק יורש את הרשע, היא העונש הגדול ביותר עבור הרשע {{קטן|קטן= (מטמונית למשפחות סופרים, ע"פ תנא דבי אליהו רבה)|}} .
 
לפי זה, מותר ליהנות ממעשים רעים של אדם אחר, רק כאשר אין קשר ישיר וגלוי בין ההנאה לבין המעשה הרע, ולאחר שהעבריין נענש. '''
 
<div class="future">
שורה 35:
==לעיון נוסף==
 
::* [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/53459.html מקורות נוספים על האיסור לקנות מעוברי עבירה {{קטן|קטן= / הרב יוסף אלנקוה -> שו"ת מורשת|}} ]
::*מאמר של איתן פינקלשטיין, עלון "שבתון" פרשת "תצוה" ה'תשס"ז
 
</div>
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל (הגהה: יעל) שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/hnaa_meisur.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-18.
}}
<noinclude>
== תגובות ==
'''
 
מאת: מטמונית למשפחות סופרים '''
 
העונש של הרשע הוא - שהצדיק יורש אותו!! '''
 
(תנדא"ר סוף פרק יח)וכי מה כתיב בענין של אחריו וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך ה' אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב ה' בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה וגו' ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה בודאי עליו נאמר (איוב כז) יכין (רשע) וצדיק ילבש וזה אחריתו של עולם. '''
 
"וזה אחריתו של עולם" - המבין יבין. '''
 
'''
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:איוב כז יז|הנאה מאיסור]]
[[קטגוריה:אסתר ח ב|הנאה מאיסור]]
שורה 66 ⟵ 60:
[[קטגוריה:קהלת ב כו|הנאה מאיסור]]
[[קטגוריה:כלל תנך|הנאה מאיסור]]
[[קטגוריה:נושאים בספר משלי|הנאה מאיסור]]
[[קטגוריה:קיום מצוות בספר משלי|הנאה מאיסור]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל (הגהה: יעל) שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/hnaa_meisur.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-18.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/hnaa_meisur.html}}