ביאור:אסתר ג ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "נסיון"
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ג|ג ד|ה|ג ו|קטגוריה=1}}
נסיון
 
{{ציטוטפסוק|אסתר|ג|ה}}
 
ראו [[ביאור:כל המיצר לישראל נעשה ראש|כל המיצר לישראל נעשה ראש]]
 
== המן ידע שפקודת הכריעה אינה חוקית ==
=== מרדכי מתעלם מהפקודה ===
ברוב המקרים חייבים נתינים לבצע את פקודות הרשות במלואן.<small>[1]</small> הממונים על הביצוע חייבים לאכוף את הביצוע, אפילו אם קיים ספק באמיתות הפקודה. במקרה של פקודת-הכריעה, כנראה אוהדי מרדכי לא מסרו לו את החלק הנוסף בפקודה, שכלל את כיבוד ההִשְׁתַּחֲוָיָה גם מהנכבדים בשער, ואף לא שהמלך מינה את המן למשנה-למלך ([[אסתר ג א]]). אולם, אי-ידיעתם אינה בהכרח הוכחה שפקודה כזו לא ניתנה. כיוון שמרדכי ראה בכך סתירה, היה עליו לבדוק את תוקף הפקודה בכך שישאל את המלך, או יסרב ויראה את תגובת המן. מרדכי הבין, שאם פקודה כזו אינה קיימת, המן לא יוכל להענישו, וכך ייפול בפח של עשיית מעשים נלעגים נוספים, מה שיעניק למרדכי הזדמנות נוספת להפגין למלך את יכולתו ונאמנותו. אכן, מרדכי לא כרע ולא השתחווה בכוונה ([[אסתר ג ב]]).
 
=== המן לא עשה דבר ===
המן ידע את חומרת עבירתו שלו בדרישת כבוד מלכות ללא אישור, ולכן לא היה יכול לאכוף את פקודתו ולסכן את עצמו בתלונות למלך ולזרש אשתו בלי להפליל את עצמו בעבירה זו. מחוסר ברירה, וכדי לא להיות מואשם בזלזול במלכות, המן התעלם מחוצפתו של מרדכי ([[אסתר ג ב]] - [[אסתר ג ו]]). זה היה האות למרדכי שפקודה כזו בדיוק לא ניתנה.
 
 
{{מקורות|מקורות=
[1] "נתינים" במובן המודרני של תושבים הכפופים לחוקי הריבון.
 
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)}}
 
 
{{סיכום על פסוק|אסתר|ג|ג ד|ה|ג ו|קטגוריה=1}}