ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 95:
המשפט " {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} " תמוה מאד ונראה מנוגד למשמעות הפסוק, אלא אם כן נפרש כדברי הרב סמט, שהכוונה לבית שהוא משרד - בית שבנייתו מהווה הכנה לתחילת המלאכה.
וב"שיעורים באגדות חז"ל" פירש, בשם מהרש"א: " {{צפ|תוכן=זה בית - שעל-ידו מכינים את ה' '''חוץ'''' = את הבלתי ראוי למגורים, '''הכן בו מלאכתך''' = לעשות ממנו בית - הראוי למגורים, וכן הבית חוצץ בין הדרים בו לבין הנמצאים מחוץ לו {{קטן|קטן= (מהרש"א, בן יהוידע)|}} }} "; ולא הצלחתי להבין.
ב"ילקוט שמעוני" לספר משלי כתוב מאמר זה בגירסה מתוקנת: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה, אשר נטע, אשר ארש''' - למדתך תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אישה. אף שלמה אמר בחכמתו:
שורה 106:
נראה שמחבר "ילקוט שמעוני" חשב שהמטרה העיקרית של המאמר היא להבהיר שהנישואין צריכים להיות בסוף; לפי זה, אין חשיבות לסדר בין בניית בית לבין מציאת פרנסה - העיקר שהאדם יעשה את שניהם לפני שהוא מתחתן.
אך עדיין קשה להבין, איך הגיע למסקנה ש" '''הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך''' " מדבר על בניית בית.
(אגב: הגאון יעב"ץ, בהגהותיו לתלמוד במסכת סוטה שם, כתב: " {{צפ|תוכן=אם יש לו, כך היא דרך ארץ שלו, אבל ודאי לא בא הכתוב ללמד שלא יישא עני אישה אם אי אפשר לו כסדר הזה}} ").
===ד. בעשרת הדיברות===
|