ביאור:משלי כד כה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 8:
האם בכל-זאת יש הצדקה, לפעמים, להגיד לרשע שהוא צדיק? התשובה לשאלה זו תלויה בפירוש המילים '''ולמוכיחים ינעם''':
 
1. לפי פירוש אחד - '''מי שמוכיח''' את הרשעים ומציג בפניהם את המעשים הרעים שהם עושים, יזכה לחיים '''נעימים''', כי כל העמים יברכו אותו על התועלת הרבה שהוא מביא לעולם בכך שהוא נלחם ברשע. וכל '''השפתיים''' ירצו '''לנשק''' אותו על כך שהוא עונה לרשעים '''תשובות אמיתיות''' בצורה ברורה וגלויה לעין. פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים על התועלת שבתוכחה, למשל {{צמ|מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן|משלי כח כג}}( [[ביאור:מוכיח אדם - "אחרי!"|פירוט]] ).
 
2. לפי פירוש שני - '''למי שמוכיח''' את הרשעים, יהיה '''נעים''' ומועיל להגיד לרשעים "אתם צדיקים", כי זה יגרום להם להקשיב לו, הם '''יחשקו את שפתיהם''' ולא יתנגדו לשמוע את התוכחות שלו: " {{צפ|תוכן=אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם: 'הלא באמת צדיק אתה, רק בדברים אחדים תשגה, לזאת הסר ממך גם את אלו... ועל המוכיחים ההם תבא ברכת טוב, כי הטיבו לעשות, כי אם יאמרו לו בפה מלא 'רשע אתה' יעיז פניו לומר שהדין עמו, אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו}} ". {{צ|שפתיים יישק משיב דברים נכוחים}}: " {{צפ|תוכן=כי עתה כדברם כדברים האלה אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד ועוד)|}} . פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים על [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|מחמאות לפני ביקורת]] .
 
<div class="advanced">
 
==מקורות ופירושים נוספים==
ראו מאמרים נוספים על [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|מחמאות לפני ביקורת]] .
 
החפץ חיים פירש את הפסוק ע"פ הפסוק הנזכר בקשר לטקס הברכות והקללות שקיימו בני ישראל כשנכנסו לארץ, {{צמ|אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל הָעָם 'אָמֵן'|דברים כז כו}}. ע"פ חז"ל, לפני כל קללה היתה ברכה הפוכה, כגון " '''ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת''' ".
הביטוי '''שפתיים ישק''' נזכר בתלמוד {{קטן|קטן= (בבלי [[:מיוחד:חיפוש|גיטין ט.]] )|}} והוא מקובל עד היום כביטוי שבח לאדם שאמר דבר חכם במיוחד. המפרשים פירשו בשתי דרכים, המקבילות לשני הפירושים שלנו למעלה:
 
'''הקמת התורה''' כוללת, בין השאר, תוכחות לאנשים שעוברים על התורה. מכאן, מי שאינו מוכיח את הרשעים, אלא אומר להם שהם צדיקים - ייענש בקללה שכל שבטי ישראל קיללו את האנשים שאינם מקימים את התורה: '''יקבוהו עמים, יזעמוהו לאומים'''; ומצד שני, מי שמוכיח את הרשעים ומקים את התורה, יזכה בברכה: '''ועליהם תבוא ברכת טוב'''. {{קטן|קטן= (ספר חומת הדת, מאמר חיזוק הדת, מאמר ד)|}} .
 
===שפתיים ישק===
 
הביטוי '''שפתיים ישק''' נזכר בתלמוד {{קטן|קטן= (בבלי [[:מיוחד:חיפוש|גיטין ט.]] )|}} והוא מקובל עד היום כביטוי שבח לאדם שאמר דבר חכם במיוחד. המפרשים פירשו בשתי דרכים, המקבילות לשני הפירושים שלנו למעלה:
 
1. "השפתיים שלך אמרו דבר כל-כך חכם, עד שראוי לנשק אותן" (מעין הביטוי "פה מפיק מרגליות").