|
<ref>חלאאס ...</ref>
{{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|י}}<section begin=פרק י/>
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|א}}
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ, וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיֹּאמֶר: "{{ב|הֲלוֹא כִּי|הנה אכן}} מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ {{ב|לְנָגִיד|למלך}}.
{{כותרת1|שמואל נותן לשאול אותות. שאול מתנבא}}
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ב}}
בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים {{ב|עִם|ליד}} {{ב|קְבֻרַת רָחֵל|קבר רחל אימנו - ראה [[ביאור:בראשית לה#כ|בראשית לה, כ]]}} {{ב|בִּגְבוּל|בתחום נחלת}} בִּנְיָמִן {{ב|בְּצֶלְצַח|שם מקום בנחלת בינימין}}, וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: 'נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ, וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם, לֵאמֹר: מָה {{ב|אֶעֱשֶׂה|מרוב דאגה}} לִבְנִי'.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ג}}
{{ב|וְחָלַפְתָּ|תעבור}} מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל {{ב|הָאֱלֹהִים|המזבח ב-}} בֵּית אֵל, אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד נֹשֵׂא {{ב|נֵבֶל|כד}} יָיִן.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ד}}
וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלוֹם, וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ה}}
אַחַר כֵּן תָּבוֹא {{ב|גִּבְעַת הָאֱלֹהִים|שנקראה אחר כך גבעת שאול ([[ביאור:שמואל א יא#ד|יא, ד]])}} אֲשֶׁר שָׁם {{ב|נְצִבֵי|גובי מס}} פְלִשְׁתִּים. וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם {{ב|הָעִיר|אל העיר}} {{ב|וּפָגַעְתָּ|תפגוש}} {{ב|חֶבֶל|חבורה של (מאוחדים וקשורים כמו חבל)}} נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ו}}
וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם, וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ז}}
וְהָיָה כִּי {{קטן|(תבאינה)}} תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ, עֲשֵׂה לְךָ {{ב|אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ|ככל שתוכל (למען ישראל)}} כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ח}}
וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל, וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת, לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים, שִׁבְעַת יָמִים {{ב|תּוֹחֵל|תחכה}} עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ, וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ט}}
וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל, וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר, וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא. {{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|י}}
וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ, וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יא}}
וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא, {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ, הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יב}}
וַיַּעַן אִישׁ {{ב|מִשָּׁם|מאנשי הגיבעה}} וַיֹּאמֶר: "{{ב|וּמִי אֲבִיהֶם|האם לכל הנביאים היה אבא נביא, ומה יש לתמוה על שאול}}?", עַל כֵּן הָיְתָה {{ב|לְמָשָׁל|לביטוי מפורסם}}: "הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יג}}
וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת וַיָּבֹא הַבָּמָה.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יד}}
וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל נַעֲרוֹ: "{{ב|אָן|לאן}} הֲלַכְתֶּם?", {{ב|וַיֹּאמֶר|שאול}}: "לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲתֹנוֹת, וַנִּרְאֶה כִי אַיִן, וַנָּבוֹא אֶל שְׁמוּאֵל".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|טו}}
וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל: "הַגִּידָה נָּא לִי מָה אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל?"
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|טז}}
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ: "הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת", וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה {{ב|לֹא הִגִּיד לוֹ|כי שאול היה צנוע}} אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל. {{ביאור:פרשה פתוחה}}
{{כותרת1|שמואל ממליך את שאול לעיני העם}}
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יז}}
{{ב|וַיַּצְעֵק|אסף}} שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יח}}
וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: {{ביאור:פרשה פתוחה}}<BR> "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יט}}
וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לוֹ: 'כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ', וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם {{ב|וּלְאַלְפֵיכֶם|מסודרים לפי מישפחותיכם}}".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כ}}
וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, {{ב|וַיִּלָּכֵד|עשה הגרלה ביניהם ונפל הגורל על}} שֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כא}}
וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָו וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כב}}
וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּיהוָה "{{ב|הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ|האם נמצא כאן עוד איש מלבד אלו הנראים לעין}}?", {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר יְהוָה: "הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא {{ב|אֶל הַכֵּלִים|מאחורי הכלים שהביאו איתם העם ושמו בערימה}}".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כג}}
וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם, וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כד}}
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם: "הַרְּאִיתֶם {{ב|אֲשֶׁר|את אשר}} בָּחַר בּוֹ יְהוָה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם?" וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: "יְחִי הַמֶּלֶךְ!". {{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כה}}
וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה, וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי {{ב|יְהוָה|ארון ברית ה'}}, וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כו}}
וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה, וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ {{ב|הַחַיִל|אנשי החיל, אנשים יראי ה'}} אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כז}}
וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ "מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה?", וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, וַיְהִי {{ב|כְּמַחֲרִישׁ|עשה עצמו כאילו הוא חרש, שאיננו שומע אותם}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}}
<section end=פרק י/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|י}}
==הערות==
* {{צ|קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח}} (פסוק ב) - והרי רחל נקברה בבית לחם שבנחלת יהודה ({{הפניה לפסוק|בראשית לה|יט}})?
:1. שני האנשים הנמצאים ברגע שבו מדבר שמואל עם שאול ליד קבורת רחל (שבנחלת יהודה) ייפגשו מאוחר יותר עם שאול בגבול בינימין (תוספתא סוטה יא, יג).
:2. כך אמר שמואל לשאול: "בלכתך היום מעמדי עם קבורת רחל (מבית לחם) ומצאת שני אנשים בגבול בינימין בצלצח (בראשית רבה פב, ט).
:3. קבר רחל הוא אכן בנחלת בינימין, ואפרת בבראשית ({{צ|וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם}}) היא [[W:נחל פרת#עיןפרת|עין פרת]], שאולי בגלל המים הרבים שיש שם הכינו שם גם לחם. לפי זה שבט בינימין קיבל את הנחלה הסובבת את המקום בו נולד אבי אביהם. ([http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/rachel/reuveni.htm נגה הראובני] באתר דעת)
| 