ביאור:שיר השירים א א: הבדלים בין גרסאות בדף

::* {{צמ|שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ|שמות כט לז}}, וכן למשל {{צמ|וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' מֵאִשֵּׁי ידוד|ויקרא ב ג}} {{צמ|זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת|יחזקאל מג יב}} {{צמ|בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ידוד לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם|דברי הימים א כג יג}} [[דניאל ט כד]]: " {{צ|שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע {{קטן|קטן= וְלַחְתֹּם|}} {{קטןצ|קטן=לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן=וְלַחְתֹּם חטאות|}}[חַטָּאת] |וּלְכַפֵּר}} |}} {{צ|}}עון |}}וּלְהָבִיא |צֶדֶק}} |}} {{צ|}}עֹלָמִים |}}וְלַחְתֹּם |חָזוֹן}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} וּלְכַפֵּר עון וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים {{קטןצ|קטן= וְלַחְתֹּם|}} חָזוֹן וְנָבִיא וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ '''קָדָשִׁים'''}} "

::* [[דניאל ב לז]]: " {{צ| {{קטן|קטן= אנתה[אַנְתְּ]ה| מַלְכָּא}} מַלְכָּא {{צ|'''מֶלֶךְ מַלְכַיָּא''' דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ}} " = מלך המלכים, וכן {{צמ|אַרְתַּחְשַׁסְתְּא '''מֶלֶךְ מַלְכַיָּא''' לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת|עזרא ז יב}}

שיר השירים עוסק באהבה בין איש לאשה, שהיא גם משל לאהבה בין ה' לבין עם ישראל ולבין האדם, שהיא הכוח היסודי היוצר ומניע את העולם, ולפיכך זהו השיר המעולה שבשירים - '''שיר השירים''' .

::*הכלה מתייחסת אל החתן כאל רועה צאן , {{צמ|הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה? אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם? שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ?|שיר השירים א ז}}; תיאורים אלו אינם מתאימים למלך, בפרט לא למלך עשיר כשלמה.

::*החתן בא אל הכלה בסתר , {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹֹאוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}; מלך לא צריך לבוא בסתר - הוא יכול פשוט לקחת את הכלה אל ביתו.

::*הכלה מחפשת את החתן בעיר, בשווקים וברחובות , {{צמ|אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאֵתִיו|שיר השירים ג ב}}; המלך נמצא רוב הזמן בארמון, אין צורך לחפש אותו ברחובות (אמנם לא כל אחד יכול להיכנס לארמון, אבל אין צורך לחפש אותו).

::*השם "שלמה" יכול להיות שם כללי לכל חתן - החתן ביום חופתו נראה '''מושלם''' , והוא '''משלים''' את עצמו על-ידי התחברות לחצי השני שלו, ולכן הוא נקרא '''שלמה''' . וגם הכלה נקראת כאן (שיר השירים ז א) {{צ|שולמית}} (גם המילה '''כלולות''' , הנרדפת לנישואין, היא מהשורש '''כלל''' הדומה לשורש '''שלמ''' ומציין שלמות).

בחלק מהפסוקים הכוונה לשלמה המלך ממש, אך מטרתם של פסוקים אלו להדגיש את הניגוד בין אהבתו של המלך לבין אהבתם של האנשים הפשוטים: למלך שלמה {{צ|ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר}}, אבל אצל האנשים הפשוטים {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} ( [[Tnk1/ktuv/mgilot/jj-06-0809ביאור:אחת היא יונתי תמתי|פירוט]] ).