ביאור:משלי כד טו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
כשאדם נופל ונפגע, ישנם אנשים שמנסים לנצל את המצב כדי להשתלט על ביתו או על רכושו. ספר משלי מזהיר:
 
{{צמ|אַל תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק, אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ. כיכִּי שבעשֶׁבַע יפוליִפּוֹל צַדִּיק וקםוָקָם, ורָשָׁעים יכשלויִכָּשְׁלוּ ברעהבְרָעָה.|משלי כד טו}}
 
'''נוה צדיק, רבצו''' = מקום המגורים והעבודה של הצדיק, המקום שבו הצדיק "רובץ" או רועה את צאנו, כמו בפסוקים:
 
::* {{צמ|וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן '''רֹבְצִים''' עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר|בראשית כט ב}}
::* {{צמ|וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, '''בִּנְוֵה''' תַנִּים '''רִבְצָהּ''' חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא|ישעיהו לה ז}}
שורה 16 ⟵ 17:
הפסוק מדבר על אדם '''שאורב''', מחכה שהצדיק יעזוב את נוהו ואת רבצו, כדי '''לשדד''' אותו.
 
החכם קורא לאדם כזה " '''רשע''' ", ואומר לו, שלא ינסה להרוויח מנפילתו של הצדיק, כי הנפילה היא זמנית:
 
'''שבע''' [[ביאור:7 = שפע = הרבה|= הרבה]] .
 
'''שבע''' [[ביאור:7 = שפע = הרבה|= הרבה]] ;   '''כי שבע יפול צדיק וקם''' = גם אם הצדיק ייפול פעמים רבות, בסופו של דבר הוא יקום ויחזור אל נוהו ואל רבצו, ויגרש משם את הפולשים - 
 
'''ורשעים יכשלו ברעה''' = וכשהצדיק יחזור, הרשעים שפלשו לנחלתו ייכשלו בגלל '''הרעה''' שעשו; והם  ייכשלו '''ברעה''' אחת בלבד ולא יקומו.
 
'''הצדיק''' בפסוקנו יכול להיות אדם ויכול להיות גם עם, ובפרט, עם ישראל. רוב הפסוקים שהבאנו למעלה מדברים על '''נוהו''' ועל '''רבצו''' של עם ישראל. כשעם ישראל יצא לגלות, העמים השכנים ניסו לנצל את המצב כדי לגזול את ארצו, והנביאים הוכיחו אותם על כך, למשל:
 
::* {{צמ|בֶּן אָדָם! יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם 'הֶאָח! נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים, נָסֵבָּה אֵלָי, אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה'|יחזקאל כו ב}}- הצורים חשבו שיצליחו '''להתמלא''' ולהתעשר כתוצאה '''מהחרבתה''' של ירושלים.
שורה 33 ⟵ 32:
::* {{צמ|הֶן עָם '''כְּלָבִיא יָקוּם''', וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה|במדבר כג כד}}
 
ואז, אותם גויים {{צ|ייכשלויכשלו ברעה}} - ייכשלו בגלל המעשה הרע שעשו, להשתלט על אדמה של עם שנמצא בגלות.
 
<div class="advanced">
שורה 49 ⟵ 48:
 
===כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים ייכשלו ברעה===
1. יש מפרשים שהדגישו את הניגוד בין  {{צ|'''שבע''' יפול צדיק וקם}} - הצדיק המסוגל להתמודד עם שבע צרות: " {{צפ|תוכן=כי הצדיק ייפול פעמים רבות ויקום בכל פעם ופעם, להידבק השגחת השם יתברך בו}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג, וכן אבן עזרא, מלבי"ם)|}} , לבין {{צ|רשעים ייכשלו '''ברעה'''}} - צרה אחת מפילה אותו והוא לא מצליח לקום ממנה: " {{צפ|תוכן=פורענות אחת מכלה אותם}} " {{קטן|קטן= (רשב"נ, ילקוט שמעוני על תהלים א תריח ועל ירמיהו י רפו, וכן מפרשים נוספים)|}} . כך כנראה פירש האמורא שמואל, שקישר את פסוקנו לפתגם ארמי: " {{צפ|תוכן=שב בירי לשלמנא, וחדא לעביד ביש}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, סנהדרין ז.)|}} .
 
2. ויש שהוסיפו, שרעיון זה משקף לא רק את השגחת ה' על הצדיק, אלא גם את אופיו של הצדיק, שאף פעם אינו מתייאש: " {{צפ|תוכן=כי '''הצדיק''', אף אם '''יפול''', לא יחשוב מאומה כי נופל הוא, כי אם הוא '''קם''' ועומד על עמדו. ובאחת '''יפול הרשע''', כי למפלה יחשב, ולא יחשוב זאת לתקומה להיטיבו באחריתו.}} " {{קטן|קטן= ( [[:משנה אבות ה ג|הרב חיים מוולוזין על אבות ה ג]] )|}} , " {{צפ|תוכן=בלתי אפשרי להימנע לגמרי מטעויות. במבחן האמיתי שעומד בפני כל בן-אנוש, לא בודקים האם הוא לא עשה כלל טעויות אלא מה הוא למד מכל טעות, וכיצד מתנהלים חייו לאחר מכן.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.aish.com/hspirituality/growth/Judging_Yourself_and_Others.asp לורי פלטניק, אש התורה] )|}}
 
3. אך לפי מה שפירשתי למעלה, שהאדם נקרא "'''רשע"''' רק מפני שהוא אורב לנוה הצדיק, מסתבר יותר ש" '''הרעה''' " כאן היא המעשה הרע של המארב לצדיק.
 
==פסוקים דומים==
שורה 62 ⟵ 61:
::* {{צמ|הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל '''בְּאֶחָת'''|משלי כח יח}}( [[ביאור:נעקש דרכיים יפול באחת|לפי חלק מהפירושים]] ).
::* {{צמ|'''וּבְאַחַת''' יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ, מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא|ירמיהו י ח}}{{קטן|קטן= (רשב"נ, ילקוט שמעוני על תהלים א תריח ועל ירמיהו י רפו)|}} .
::* {{צמ|עַל כֵּן '''לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים '''בַּמִּשְׁפָּט''', וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים|תהלים א ה}}{{קטן|קטן= (שם)|}} .
::* {{צמ|'''רַבּוֹת רָעוֹת''' צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ ה'... '''תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה''', וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ|תהלים לד כ}}
::*ישנו פתגם ארמי שמביע רעיון דומה: " {{צפ|תוכן=שב בירי לשלמנא, וחדא לעביד ביש}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, סנהדרין ז.)|}} .
 
</div>