ביאור:משלי כג יב: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר משלי, בניגוד לתפיסה החינוכית המקובלת בימינו, תומך גם בענישה גופנית כחלק מתהליך חינוכי, במקרים מסויימים (ראו [[ביאור:עונשים גופניים - רק למי שאינו מסוגל לשמוע ביקורת|עונשים גופניים - רק למי שאינו מסוגל לקבל ביקורת]] ). אולם הוא מדגיש, שהענישה חייבת לכלול גם מחשבה והקשבה: '''

{{צמ|הביאההָבִיאָה למוסרלַמּוּסָר לבךלִבֶּךָ, ואזנךוְאָזְנֶךָ לאמרילְאִמְרֵי דעתדָעַת|משלי כג יב}}

'''מוסר''' [[ביאור:מוסר = א.מתיחת צרות,ביקורת ב.על-ידי ביקורתייסורים וצרות|= ייסורים, ענישה גופנית]] ; כמו בפסוק הבא: {{צמ|אלאַל תמנעתִּמְנַע מנערמִנַּעַר '''מוסרמוּסָר,''' כיכִּי '''תכנותַכֶּנּוּ בשבטבַשֵּׁבֶט''' לאלֹא ימותיָמוּת|משלי כג יג}}.

'''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] .

'''ואזנך לאמרי דעת''' = גם לפני וגם תוך כדי הענישה יש להקשיב לנער ולשמוע האם הוא אומר '''אמרי דעת''' , כגון דברים המבטאים חרטה; יש לשמור על קשר קרוב ואוהב עם הנער גם כשמענישים אותו, כך שהענישה לא תיצור ניכור. '''

2. ורוב המפרשים פירשו '''מוסר''' = ביקורת ותוכחה, והפסוק פונה אל האדם '''המיוסר''' - האדם שמוכיחים אותו, למשל: " {{צפ|תוכן=הכנע לבך לשמוע אל המוסר}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . '''