ביאור:תהלים כד ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 14:
נחזור כעת לשני הפסוקים הראשונים: רוב המפרשים פירשו, שפסוקים אלה הם הקדמה כללית למזמור - קודם משבחים את ה', ואחר-כך מדברים על דרכי ההתקרבות שבינו לבין האדם. אולם, אם זו אכן הקדמה כללית, מדוע מודגשים שם דווקא {{צ|הימים}} {{צ|והנהרות}} ?
 
כדי להבין את משמעות הפסוקים, נשים לב למילה שחוזרת בהם פעמיים - {{צ|על}}. כפי שהסברנו במאמר [[ביאור:הארץ על המים = גבוהה מפני הים|הארץ על המים]] , משמעות המילה כאן היא "מעל", "גבוה יותר", ומשמעות הפסוק היא - "ה' ברא את {{צ|הארץ}} גבוהה יותר מאשר {{צ|הימים}} {{צ|והנהרות}} ". הפסוק הבא - פסוק ג - נפתח בשאלה {{צ|מי '''יעלה''' בהר ה'}} - ובכך הוא מפנה את מבטנו עוד יותר למעלה: מן {{צ|הארץ}} אל {{צ|הר ה'}} .
 
העליה הפיסית היא, כמובן, רק משל להתעלות רוחנית ולקרבה אל ה': בני האדם, שוכני הארץ, הם לא רק גבוהים יותר מיצורי המים - אלא גם נעלים יותר וקרובים יותר אל ה'; כפי שהאדם שמצליח לעלות בהר ה' (שהוא {{צ|נקי כפיים ובר לבב...}}) נעלה יותר וקרוב יותר אל ה', מהאנשים שנשארים למטה על הארץ.
שורה 26:
==מקורות ופירושים נוספים==
 
המזמור שלנו מזכיר ימים ונהרות בקשר להמלכת ה'. כך גם בתהלים צג: " {{צ|יְהוָהה' ''' מָלָךְ'''}} {{צ|גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְהוָהה' עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן '''כִּסְאֲךָ''' מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה. נָשְׂאוּ '''נְהָרוֹת''' יְהוָהה' נָשְׂאוּ '''נְהָרוֹת''' קוֹלָם יִשְׂאוּ '''נְהָרוֹת''' דָּכְיָם. מִקֹּלוֹת '''מַיִם''' רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי '''יָם''' אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָהה'. עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ יְהוָהה' לְאֹרֶךְ יָמִים}} ". נראה שבספר תהלים המים נתפסים כאיום משמעותי על שלום העולם, שהרי הם עלולים לעלות ולהציף את היבשה. ההתמודדות עם איום זה היא אחת ההוכחות העיקריות לגבורת ה' ולמלכותו, כמו גם ב {{צמ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, נְאֻם ה'? אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ? אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ; וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ, וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ|ירמיהו ה כב}}ועוד.
 
מצד שני, ב {{צמ|ה' בְּחָכְמָה '''יָסַד''' אָרֶץ, '''כּוֹנֵן''' שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה; בְּדַעְתּוֹ '''תְּהוֹמוֹת''' נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ '''טָל'''|משלי ג יט}}( [[ביאור:ה' בחכמה יסד ארץ|פירוט]] ). גם ספר משלי מתאר את בריאת העולם, ואף משתמש באותם פעלים הנזכרים בפסוקנו, '''יסד''', '''כונן'''. אולם בספר משלי, המים אינם מאיימים, להיפך - המים (תהומות, טל) הם חלק חשוב וחיוני מהעולם. נראה שספר משלי מדגיש את '''החכמה''' שבבריאת העולם, שהיא גם (כדברי הרמב"ם) חכמת דרך האמצע, היכולת להשתמש בכל כוח בצורה מאוזנת ושקולה. [[Tnk1/nvir/dwd_jlmh|וההבדל בין הספרים - גבורה לעומת חכמה, מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה]] .
 
בתלמוד פירשו שהימים והנהרות הנזכרים בפסוק זה הם " {{צפ|תוכן=אלו שבעה '''ימים''' וארבעה '''נהרות''' שמקיפין את ארץ ישראל; ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול; ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן, וירמוך, וקירומיון, ופיגה}} " {{קטן|קטן= (רב דימי בשם רבי יוחנן, [[ביאור:בבלי בבא בתרא דף עד|בבלי בבא בתרא עד ב]] )|}} .