ביאור:תהלים כד ב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 14:
נחזור כעת לשני הפסוקים הראשונים: רוב המפרשים פירשו, שפסוקים אלה הם הקדמה כללית למזמור - קודם משבחים את ה', ואחר-כך מדברים על דרכי ההתקרבות שבינו לבין האדם. אולם, אם זו אכן הקדמה כללית, מדוע מודגשים שם דווקא {{צ|הימים}} {{צ|והנהרות}} ?
כדי להבין את משמעות הפסוקים, נשים לב למילה שחוזרת בהם פעמיים - {{צ|על}}. כפי שהסברנו במאמר [[ביאור:הארץ על המים = גבוהה מפני הים|הארץ על המים]] , משמעות המילה כאן היא "מעל", "גבוה יותר", ומשמעות הפסוק היא - "ה' ברא את {{צ|הארץ}} גבוהה יותר מאשר {{צ|הימים
העליה הפיסית היא, כמובן, רק משל להתעלות רוחנית ולקרבה אל ה': בני האדם, שוכני הארץ, הם לא רק גבוהים יותר מיצורי המים - אלא גם נעלים יותר וקרובים יותר אל ה'; כפי שהאדם שמצליח לעלות בהר ה' (שהוא {{צ|נקי כפיים ובר לבב...}}) נעלה יותר וקרוב יותר אל ה', מהאנשים שנשארים למטה על הארץ.
שורה 26:
==מקורות ופירושים נוספים==
המזמור שלנו מזכיר ימים ונהרות בקשר להמלכת ה'. כך גם בתהלים צג: " {{צ|
מצד שני, ב {{צמ|ה' בְּחָכְמָה '''יָסַד''' אָרֶץ, '''כּוֹנֵן''' שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה; בְּדַעְתּוֹ '''תְּהוֹמוֹת''' נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ '''טָל'''|משלי ג יט}}( [[ביאור:ה' בחכמה יסד ארץ|פירוט]] ). גם ספר משלי מתאר את בריאת העולם, ואף משתמש באותם פעלים הנזכרים בפסוקנו, '''יסד''', '''כונן'''. אולם בספר משלי, המים אינם מאיימים, להיפך - המים (תהומות, טל) הם חלק חשוב וחיוני מהעולם. נראה שספר משלי מדגיש את '''החכמה''' שבבריאת העולם, שהיא גם (כדברי הרמב"ם) חכמת דרך האמצע, היכולת להשתמש בכל כוח בצורה מאוזנת ושקולה. [[Tnk1/nvir/dwd_jlmh|וההבדל בין הספרים - גבורה לעומת חכמה, מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה]] .
בתלמוד פירשו שהימים והנהרות הנזכרים בפסוק זה הם " {{צפ|תוכן=אלו שבעה '''ימים''' וארבעה '''נהרות''' שמקיפין את ארץ ישראל; ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול; ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן, וירמוך, וקירומיון, ופיגה}} " {{קטן|קטן= (רב דימי בשם רבי יוחנן, [[ביאור:בבלי בבא בתרא דף עד|בבלי בבא בתרא עד ב]] )|}} .
|