ביאור:משלי כד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 10:
'''בית''' הוא [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|מבנה פיסי שגרים בו, אבל גם משל למשפחה]] . בימינו ברור שיש צורך בחכמה כדי לבנות בית פיסי - חכמת האדריכלות, הנדסת בניין ועוד; אבל לא לכולם ברור שיש צורך בחכמה כדי לבנות משפחה.
 
'''חכמה''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= לימוד מהזולת]] ;   '''בחכמה ייבנה בית''' = לפני שמתחילים בבניית המשפחה, יש להתייעץ עם חכמים, לא לחשוב שאנחנו יודעים הכל בעצמנו. "זה טוב ללכת לייעוץ זוגי כשיש בעיות; זה עוד יותר טוב ללכת לייעוץ זוגי לפני שהבעיות מתחילות" {{קטן|קטן= (ע"פ הרב שלמה אבינר)|}} . '''
 
'''תבונה''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= הסקת מסקנות באופן עצמאי]] ;   '''כן''' [[ביאור:כן = בסיס, וגם משל ליציבות|= בסיס]] ;   '''יתכונן''' = יהיה יציב;    '''בתבונה יתכונן''' = לאחר שהמשפחה נבנתה, יש להשתמש כל הזמן בתבונה, בהסקת מסקנות מתוך העצות שקיבלנו מהחכמים והתאמתן למצבים המשתנים, על-מנת לשמור על יציבות המשפחה.
שורה 21:
 
==פסוקים נוספים==
העצה בפסוקים אלה היא כל-כך חשובה, עד שגם ה' בעצמו השתמש בה:
<div class="future">
העצה בפסוקים אלה היא כל-כך חשובה, עד שגם ה' בעצמו השתמש בה כאשר ברא את העולם (משלי ג יט-כ): {{צ|ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל}} ( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ).</div>
 
::*בבריאת העולם, {{צמ|ה' '''בְּחָכְמָה''' יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם '''בִּתְבוּנָה'''; '''בְּדַעְתּוֹ''' תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל|משלי ג יט}}( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ).
הפסוקים שלנו מדברים על שימוש בחכמה למטרות של שלום - בניית בית ומשפחה. הפסוקים הבאים מדברים על שימוש בחכמה למטרות של מלחמה - {{צ|גבר חכם בעוז, ואיש דעת מאמץ כוח. כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, ותשועה ברוב יועץ}}. סדר הפסוקים מלמד, שבניית בית ומשפחה קודמת ליציאה למלחמה, כמו שכתוב גם בתורה {{צמ|מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ... אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ... אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה...|דברים כ ה}}.
::*ובבניית המשכן במדבר, {{צמ|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לא ג}}, {{צמ|וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לה לא}}.
::*וכך נאמר גם לגבי בית המקדש הראשון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא '''אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת''' לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת; וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ|מלכים א ז יג}}
 
נראה שכל הפרשות קשורות זו לזו: ה' ברא את העולם בחכמה תבונה ודעת;   הוא רצה שגם המקדש שבני ישראל עושים לכבודו ייבנה כך, ולכן נתן חכמה תבונה ודעת לבצלאל ולחירם, בוני המשכן והמקדש;   וגם כשאנחנו בונים את ביתנו הפרטי, ראוי שנלך בדרכי ה' ונשתמש בחכמה בתבונה ובדעת.
 
יש דמיון רב בין שני המשלים שנזכרו בספר משלי:
 
::*בשני המשלים '''החכמה והתבונה ''' מהוות את המסגרת, '''והדעת''' ממלאת את המסגרת בתוכן: במשל הראשון המסגרת היא הארץ והשמיים, והתוכן הוא המים שממלאים את הארץ והשמיים (תהומות וטל); במשל השני המסגרת היא הבניין והתוכן הוא ההון היקר והנעים.
::*בשני המשלים ''' החכמה''' היא החלק התחתון, הבסיסי יותר, של המסגרת, ''' והתבונה''' היא החלק העליון, המתקדם יותר. במשל הראשון החכמה קשורה לארץ והתבונה קשורה לשמיים; במשל השני החכמה קשורה לבניין הבית והתבונה קשורה לכינונו, כלומר - חיזוקו, ייצובו וגימורו.
 
הסדר הוא '''חכמה, בינה ודעת''':
 
::*קודם-כל יש להשתמש בחכמה, [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|ללמוד מהזולת]] .
::*אחר-כך יש להשתמש בתבונה, [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|לנתח את מה שלמדנו ולהסיק מסקנות]] .
::*ורק לאחר מכן מגיעים לרמה של דעת, [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|היכרות קרובה ואינטואיטיבית עם הנושא]] .
 
הפסוקים שלנו מדברים על שימוש בחכמה למטרות של שלום - בניית בית ומשפחה. הפסוקים הבאים מדברים על שימוש בחכמה למטרות של מלחמה, [[משלי כד ה]]: -" {{צ|גברגֶּבֶר חכםחָכָם בעוזבַּעוֹז, ואישוְאִישׁ דעתדַּעַת מאמץמְאַמֶּץ כוחכֹּחַ. כיכִּי בתחבולותבְתַחְבֻּלוֹת תעשהתַּעֲשֶׂה לךלְּךָ}} מלחמה {{צ|מִלְחָמָה, ותשועהוּתְשׁוּעָה ברובבְּרֹב יועץיוֹעֵץ}} " ( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ). סדר הפסוקים מלמד, שבניית בית ומשפחה קודמת ליציאה למלחמה, כמו שכתוב גם בתורה , {{צמ|מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ... אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ... אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה...|דברים כ ה}}.
 
</div>
 
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הוראות לבניית בית|ביאור:הוראות לבניית בית}}}}
 
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-0304.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-07-31.
}}
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הוראות לבניית בית|ביאור:הוראות לבניית בית}}}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-0304.html}}