ביאור:חסרונות של עושר: הבדלים בין גרסאות בדף

::*משלי כח יא: {{צצמ|'''חכםחָכָם בעיניובְּעֵינָיו אישאִישׁ עשירעָשִׁיר''', ודלוְדַל מביןמֵבִין יחקרנויַחְקְרֶנּוּ|משלי כח יא}} - איש עשיר אינו צריך לחקור יותר מדי, ואינו צריך לבקש עזרה מאף אחד, ולכן אינו צריך להסביר את מעשיו לאף אחד; זה גורם לו להרגיש '''חכם בעיניו''' - להרגיש שהוא תמיד צודק, ולהתעלם מעצותיהם של עניים ( [[ביאור:חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו|פירוט]] ).

::*משלי כח ו: {{צצמ|טובטוֹב רשרָשׁ הולךהוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, '''מעקשמֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם והואוְהוּא עשירעָשִׁיר'''|משלי כח ו}}  - העושר עלול לגרום לאדם להיות '''עיקש דרכיים''', ללכת בדרכים עקומות וקשות ( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ).

::*משלי יח כג: {{צצמ|תחנוניםתַּחֲנוּנִים ידבריְדַבֶּר רשרָשׁ, '''ועשירוְעָשִׁיר יענהיַעֲנֶה עזותעַזּוֹת'''|משלי יח כג}}  - העושר גורם לאדם לדבר '''בעזוּת''', בחוצפה וביטחון עצמי מופרז, ולפגוע בעניים המתחננים לעזרתו ( [[ביאור:תחנונים ידבר רש, ועשיר יענה עזות|פירוט]] ).

::* [[משלי כג ד]]: " {{צ|אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל. {{קטן|קטן=הֲתעוף {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= התעוף|}} |}} |}} |}} |}}[הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹלֹו כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר {{קטן|קטן=וָעיף {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ועיף|}} |}} |}} |}} |}}[יָעוּף] הַשָּׁמָיִם}} " - העושר עלול להיעלם במהירות.

::*משלי יט ד: {{צצמ|הון'''הוֹן''' יסיףיֹסִיף רעיםרֵעִים רביםרַבִּים, ודלוְדָל מרעהומֵרֵעהוּ יפרדיִפָּרֵד|משלי יט ד}} - העושר יכול לעזור לאדם לשפר את קשריו החברתיים, אולם רק באופן זמני - כאשר הוא '''יתדלדל''' מנכסיו, הוא '''ייפרד''' מחבריו החדשים (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/xvry_hksf|חבריביאור:הון הכסףיוסיף רעים רבים, ודל מרעהו ייפרד|פירוט]] ).

::*משלי יד כד: {{צצמ|עטרתעֲטֶרֶת חכמיםחֲכָמִים עשרם'''עָשְׁרָם''', אולתאִוֶּלֶת כסיליםכְּסִילִים אולתאִוֶּלֶת|משלי יד כד}} - אפשר לפרש שהעושר נותן לחכמים כבוד, ואפשר לפרש להיפך - הכבוד שמקבלים החכמים בזכות חכמתם, הוא העושר האמיתי שלהם ( [[ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולת|פירוט]] ).

::*ה' נתן עושר וכבוד לאבותינו וגם לכמה מלכים צדיקים (דוד, שלמה, יהושפט, חזקיהו): ניתן לפרש שזהו שכר על צדקתם, אך אפשר גם לפרש שזה אמצעי שנועד לעזור להם לבצע את המשימה שלקחו על עצמם - לעשות משפט-צדק בממלכה (ראו [[ביאור:העושר - אמצעי לביצוע משימות חשובות|עושר וכבוד אמצעי לעשיית משפט]] ).

::*במזמור שמתאר את האיש ירא ה', ({{צמ|'''הוֹן''' וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד|תהלים קיב ג):}}( {{צ|[[ביאור:הון ועשרועושר בביתו, וצדקתו עמדתעומדת לעד}}|פירוט]] ): ניתן לפרש שההון והעושר הם שכר לאיש ירא ה', ומכאן שהון הוא דבר שראוי לשאוף אליו; אך אפשר גם לפרש שהפסוק כולו מתאר את תכונתו של האיש ירא ה' - גם כשיש הון ועושר בביתו, צדיקותו עומדת וקיימת לנצח; למרות שהוא עשיר, הוא נשאר צדיק (בניגוד לתופעה המתוארת בכמה מקומות בתנ"ך - "ורם לבבך ושכחת את ה'", "וישמן ישורון ויבעט", "פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'"). [[ביאור:הון ועושר בביתו, וצדקתו עומדת לעד|גם את שאר הפסוקים בקטע זה ניתן לפרש בשתי דרכים]] .

::*משלי י כב: {{צצמ|ברכתבִּרְכַּת ה' היאהִיא תעשיר'''תַעֲשִׁיר''', ולאוְלֹא יוסיףיוֹסִף עצבעֶצֶב עמהעִמָּהּ|משלי י כב}}: ניתן לפרש שהעושר הוא הברכה, אך אפשר גם לפרש שברכת ה' היא שמאפשרת להתעשר בלי לעבוד אלילים ( [[ביאור:עושר - ברכה או קללה|פירוט]] ).

::*העושר יכול להגן על האדם בעת שלום, אך בתקופות של עברה וזעם - כאשר ה' כועס על האדם ומביא עליו אסונות גדולים - העושר לא יעזור לו.,  ראו{{צמ|לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי יא ד:}}( [[ביאור:צדקה תציל ממוות|לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות|פירוט]] ).

::* {{צמ|וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן|משלי ו לא}}; {{צמ|אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹֹלוֹֹֹֹ|שיר השירים ח ז}}- ההון יכול לעזור לאדם לכפר על גניבה, אך לא על ניאוף (ראו [[ביאור:כסף לא יכול לקנות אהבה|את כל הון ביתו]] ).

::*כמה פסוקים מציינים, שעדיף להשקיע בשם טוב מאשר להשקיע בעושר,   {{צמ|אֵשֶׁת -חֵן ראותִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים '''יִתְמְכוּ עֹשֶׁר'''|משלי יא טז:}}( [[ביאור:קל יותר לשמור על כבוד מאשר לשמור על עושר|אשת חן תתמוך כבוד, ועריצים יתמכו עושרפירוט]] ).

::*בחכמה (משלי ג טז):, {{צצמ|ארךאֹרֶךְ ימיםיָמִים בימינהבִּימִינָהּ, בשמאולה '''עשרבִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד'''|משלי וכבודג טז}} ( [[ביאור:אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד|פירוט]] );,  וגם {{צמ|עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה|משלי ח יח}};

::*בדעת , {{צמ|וּבְדַעַת - חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים|משלי כד ד}};

::*בחריצות , {{צמ|לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, '''וְהוֹן''' אָדָם יָקָר חָרוּץ|משלי יב כז}};

::*בענוה , {{צמ|עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', '''עֹשֶׁר''' וְכָבוֹד וְחַיִּים|משלי כב ד}},

::*בירושה , {{צמ|בַּיִת '''וָהוֹן''' נַחֲלַת אָבוֹת, ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת|משלי יט יד}}

::*בהלה, ריצה מטורפת אחרי העושר , {{צמ|נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ|משלי כח כב}}, [[משלי כ כא]]: {{צ|נַחֲלָה [מְבֹהֶלֶת] בָּרִאשֹׁנָה, וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ}}

::*הבל, מעשים לא יצרניים (משלי יג יא):,  {{צצמ|הון'''הוֹן מהבלמֵהֶבֶל ימעטיִמְעָט''', וקבץוְקֹבֵץ עלעַל ידיָד ירבהיַרְבֶּה|משלי יג יא}} ( [[ביאור:מה שבא בקלות - הולך בקלות|פירוט]] )

::*ריבית, ניסיון להתעשר בלי להתאמץ , [[משלי כח ח]]: " {{צ|מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ''' {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ובתרבית|}} |}} '''ו[ב]תרבית - לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ}} "

::*התחברות עם נוכלים שמציעים התעשרות מהירה , {{צמ|כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל|משלי א יג}}( [[ביאור:לשים את עצמך במקום הקרבן|פירוט]] )

::*רדיפת תענוגות , {{צמ|אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה, אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר|משלי כא יז}}.

::* {{צמ|כַּבֵּד אֶת ה' מ הונך'''מֵהוֹנֶךָ''' וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ. וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע, וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ|משלי ג ט}} 

::* {{צמ|וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֵת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹֹלֹו וְאֶת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל|שמואל א יז כה}}

::* [[ירמיהו יז יא]]: " {{צצמ|קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ימו|}} |}}יָמָו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל|ירמיהו יז יא}} "

::* [[קהלת ד ח]]: " {{צ|יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹֹלֹו וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹעֲמָלוֹֹֹֹֹ גַּם {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= עיניו|}} |}}עֵינ[י]וֹ לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא}} "

::* [[קהלת ה יב]]: " {{צ|יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ}} .  {{צ|וְאָבַד '''ה''' '''עֹשֶׁר''' הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה}} ...  {{צ|גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹלֹו הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאֶת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹבַּעֲמָלוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא}} "

::* {{צמ|אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹֹלֹו הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא|קהלת ו ב}}