ביאור:משלי י ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 14:
::* [[ירמיהו יז יא]]: " {{צ|קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי}} {{צ|יָמָו}} {{צ|יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל}} " {{קטן|קטן= (כתיב)|}} ( [[ביאור:קורא דגר ולא ילד = עושה עושר ולא במשפט|פירוט]] )
::* {{צמ|יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה|קהלת ה יב}}
::* {{צמ|אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹֹֹֹלוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה, וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא|קהלת ו ב}}
 
'''צדקה''' [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|= כסף שהושג תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע, ולא לעשות עוול]] .
שורה 28:
==פסוקים דומים וקשורים==
 
בפרק הבא נמצא פסוק דומה, {{צמ|לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי יא ד}}. הפסוק שלנו מדבר על '''אוצרות רשע''' , שאינם מועילים כלל; והפסוק בפרק יא מדבר על '''הון''' כלשהו, גם אם הושג ביושר. הון כזה יכול להועיל בדרך כלל, אך לא '''ביום עברה''' ( [[ביאור:לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות|פירוט]] ).
 
הפסוק שלנו נמצא בפסקה הראשונה של פרק י, ב [[ביאור:איך להתעשר|קטע המסביר על חשיבות החינוך הכלכלי לילדים]] . כשמסבירים לילדים איך לעשות כסף, הדבר הראשון שצריך ללמד אותם הוא שיקפידו על כללי הצדק.
שורה 34:
[[ביאור:לא ירעיב ה' נפש צדיק והוות רשעים יהדוף|הפסוק הבא (פסוק ג) מדבר גם הוא על רשע, צדק ומצב כלכלי]] .
 
'''אוצרות רשע''' נזכרו גם ב {{צמ|עודעוֹד האשהַאִשׁ ביתבֵּית רשערָשָׁע '''אצרותאֹצְרוֹת רשערֶשַׁע''' , ואיפתוְאֵיפַת רזוןרָזוֹן זעומהזְעוּמָה|מיכה ו י}}; זו שאלה רטורית: "האמנם יישאר משהו בבית הרשע מכל האוצרות שאגר ברשע, ומכל המשקלות שבהן רימה אנשים?" {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י)|}} . הפסוק שלנו נותן תשובה שלילית לשאלה זו.
 
ועל-דרך הדרש, ניתן לפרש את הפסוק שלנו בשינוי פיסוק: "לא יועילו אוצרות - רשע": כשאדם שומר אוצרות ואינו משתמש בהם באופן מועיל - זה רשע; ומצד שני, " {{צפ|תוכן=הצדקה כן מועילה, מכיוון שעצם הצדקה היא נתינה, יחס, מבט ופעילות לכיוון האחר, היא עצמה גם פעילה ועוזרת, בניגוד לאוצרות, שמהותם שמירה, שנשארות להשמר היכן שהם - ללא תועלת. הצדקה, אם כן, מצילה את האדם מהמוות. נראה, שהמוות שמדובר פה הוא גם המוות הפשוט, הפיזי, וגם המוות הרוחני. אדם שכל חייו מרוכזים בעצמו, בשמירת האוצרות שלו ובנכסיו, ההתייחסות אליו תהיה בהתאם, ללא שום דאגה ויחס. רק יכולתו של האדם לצאת מתחום המצומצם שלו עצמו, ולהבין ולידע את הצרכים של אנשים אחרים, גורמת לו להינצל בעצמו, מחיים של חוסר חיים, של חוסר מעש ופעילות}} " {{קטן|קטן= (אורי בירן, [http://www.hibbur.org/show.asp?id=22287 נקודת חיבור] )|}} .
שורה 48:
"מדרש":</h4>
 
(ב) לא יועילו אוצרות רשע : אוצרות-הרשע של '''סדום '''לא הועילו לה, והיא נספתה למוות בהפיכה בגלל: (יחז' טז מט) הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה.
 
וצדקה תציל ממות : הצדקה שעשה '''אברהם '''אבינו עם המלאכים, הצילו את '''לוט '''תושב סדום, לחיים, ככתוב: (ברא' יט כט) וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱ-לֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה...
 
<h4>
שורה 57:
'''צדקה '''– שני איזכורי ה"צדקה" הראשונים בתורה נאמרו על אברהם אבינו:
 
( ברא ' טו ו ) וְהֶאֱמִן בַּי-הוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ '''צְדָקָה ''':
 
( שם יט ) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ י-הוה לַעֲשׂוֹת '''צְדָקָה '''וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא י-הוה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:
 
<h4>
שורה 72:
" '''מדרש '''".
 
(ב) לא יועילו אוצרות רֶשַׁע : אוצרות-הרשע של '''דואג '''לא הועילו לו להצילו ממות, והוא מת בחצי ימיו. ככתוב (תהי' נב ט): הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱ-לֹהִים מָעוּזּוֹ וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ יָעֹז בְּהַוָּתוֹ.
 
וצדקה תציל ממות : '''אחימלך '''נגזר למות בגלל לשון הרע שדואג אמר עליו. הצדקה שעשה עם דוד, כשנתן לו לחם והצילו ממות, לא הצילה אותו מגזירת המות הנ"ל, אבל הצילה את '''אביתר '''בנו ממות.
 
איש האלוקים (אלקנה) התנבא על בית-עלי (שאחימלך היה מצאצאיו): (ש"א ב לג) וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים. חז"ל יעצו להם להינצל ע"י: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
שורה 84:
'''אוצרות '''- שורש א.צ.ר. קרוב לע.צ.ר. לא רק אוצרותיו לא הועילו, גם עצירתו לפני ה' לא הועילה לו
 
( ש " א כא ח ) וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא '''נֶעְצָר '''לִפְנֵי י-הוה וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל:
 
'''לא יועילו…וצדקה תציל ממות '''–
שורה 92:
אסמכתא.
 
במדב " ר יט ב ( מדרש תהלים יב , ירו ' פאה דף ה / א , שם סוטה דף ז / ב )
 
ולמה נקרא שלישי שהוא הורג שלשה האומרו והמקבלו והנאמר עליו, ובימי שאול הרג ד'