ביאור:משלי כא לא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
Erel Segal (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כא|כא ל|לא|
= הכנות למלחמה בספר משלי =
שורה 21:
פירשנו שיש חשיבות לשני סוגי ההכנות למלחמה - חומרית ורוחנית. מפרשים שונים הדגישו צדדים שונים של העניין:
1. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה החומרית: " {{צפ|תוכן=כי חייבים בני אדם להישמר לנפשותיהם '''ולהכין סוס''' וכלי זין '''ליום מלחמה''' , '''והשם''' יתברך '''יושיע''' ויחון את אשר יחון}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} . רק אחרי שהכננו סוסים למלחמה, אנחנו יכולים לצפות שה' יושיע אותנו.
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על הכנות טבעיות למלחמה, שהרי אחת התחבולות ואחת העצות הנפוצות שנותנים היועצים היא לרכוש אמצעי לחימה משוכללים:
שורה 27:
::* {{צמ|בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, '''וּתְשׁוּעָה''' בְּרֹב יוֹעֵץ|משלי יא יד}}- אם לא עושים תחבולות לקראת המלחמה, אז העם נופל ומפסיד במלחמה; זו תוצאה טבעית, שאינה מעידה בהכרח על התערבות של ה' לרעת העם ( [[ביאור:באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ|פירוט]] ).
::* [[משלי כ יח]]: " {{צ|מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן}} {{צ|, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה '''מִלְחָמָה'''}} " ( [[ביאור:מחשבות בעצה תכון, ובתחבולות עשה מלחמה|פירוט]] ).
::* {{צמ|כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ '''מִלְחָמָה''' , '''וּתְשׁוּעָה''' בְּרֹב יוֹעֵץ|משלי כד ו}}( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ).
שלמה המלך קיים בעצמו את העצה "סוס מוכן ליום מלחמה", והכין סוסים רבים באורוותיו למרות שבימיו היה שלום:
::* {{צמ|וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף ארות סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים|מלכים א ה ו}}
::* [[מלכים א י כה]]: " {{צ|וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה
2. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה הרוחנית: " {{צפ|תוכן=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה''' , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , " {{צפ|תוכן=הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה''' . התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה כמלל ריק; הערכות המודיעין היו מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''' , או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה'''}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} .
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על התערבות ה' במהלך המלחמה או אף לפניה:
::* {{צמ|אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ. שֶׁקֶר '''הַסּוּס לִתְשׁוּעָה''' , וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט|תהלים לג טז}}: הסוס צריך להיות מוכן ליום מלחמה, אך אין לסמוך עליו שהוא לבדו יושיע, שהרי " '''לה' התשועה''' ".
::* {{צמ|לֹא בִגְבוּרַת '''הַסּוּס''' יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה ה' אֶת '''יְרֵאָיו''' , אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ|תהלים קמז י}}
בספר תהלים, ספרו של דוד המלך, הסוס הוא שקר, ואינו לרצון ה'. בהתאם לכך, דוד המלך עצמו לא השקיע כלל בסוסים וכלי מלחמה, וגם כשנפלו לידו כלי רכב רבים, הוא העדיף לעקר את רובם ולהוציא אותם מכלל שימוש, ורק מיעוט קטן השאיר לעצמו:
::* {{צמ|וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, '''וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב''' , וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב|שמואל ב ח ד}}
שלמה לא הלך בדרכו של דוד אביו מבחינה זו, והשקיע הרבה בסוסים, אולם גם הוא אמר:
::* {{צמ|בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ|משלי טז ז}}( [[ביאור:שלום עם ה'|פירוט]] )
3. ויש גם מקורות שמלמדים, ששני סוגי ההכנה חשובים, ויש למצוא את האיזון ביניהם:
::* {{צמ|רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ '''סוּסִים''' , וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת '''סוּס''' ; וה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד|דברים יז טז}}- המלך צריך '''להכין''' סוסים, אבל אסור לו '''להרבות''' סוסים - אסור לו לקנות סוסים בכמות כה גדולה שתגרום לו להיות תלוי במעצמות זרות כמו מצרים (בזמן התנ"ך היתה מצרים מעצמה של ציוד לחימה, ובפרט של סוסים).
::*יעקב אבינו, כשהתכונן למלחמה בעשו, נקט בתכסיסים צבאיים מקובלים כמו חלוקת המחנה לשניים {{צמ|וַיֹּאמֶר 'אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה'|בראשית לב ט}}( [[ביאור:פחדיו של יעקב|פירוט]] ), אך מייד לאחר מכן גם פנה אל ה' בתפילה {{צמ|הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים|בראשית לב יב}}. מעשיו של יעקב מתאימים בדיוק לפירושנו על הפסוק {{צ|סוס מוכן ליום מלחמה - ולה' התשועה}}.
::*ראו עוד על [[ביאור:חלוקת תפקידים בין ה' לאדם - תכנון וביצוע|חלוקת התפקידים בין ה' לבין האדם]] .
חכמי המדרש דרשו את הפסוק על פינחס בן אלעזר, שמסר את נפשו כדי להילחם בזמרי בן סלוא: " {{צפ|תוכן=דרש פנחס בעצמו 'ומה אם '''הסוס''' , שהוא נותן נפשו '''ליום מלחמה''' , אפילו הוא מת נותן נפשו על בעליו - אני על קדושת שמו של הקב"ה על אחת כמה וכמה!'}} " {{קטן|קטן= (רבי יוסי, [[שמות רבה לג ה]] )|}} . לפי דרשה זו, הפסוק מביא את '''הסוס''' כמשל למסירות נפש על קידוש שם ה'.
</div>
| |||