ביאור:משלי כה כא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 16:
{{צמ|כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וה' יְשַׁלֶּם לָךְ|משלי כה כב}}
'''כי גחלים אתה חותה על ראשו''' - הראש הוא משל
השונא פגע בך בגלל מידת הגאוה שלו, ולכן יש להפנות את רגש הנקמה, לא כלפי גופו של השונא אלא כלפי הגאוה שלו - לשרוף לו את הגאוה.
שורה 31:
בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו:
::* [[שמות כג ד]]: " {{
::* {{צמ|כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר '''שֹׂנַאֲךָ''' רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב
הפסוק שלנו מוסיף שיש לעזור גם לשונאים עצמם כאשר הם סובלים בגופם, ומוסיף כמה נימוקים למצוות אלו, כפי שהסברנו למעלה. כל הפסוקים הללו הם סעיפים באיסור לנקום ולנטור טינה, {{צמ|לא תקם ולא תטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'|ויקרא יט יח}}( [[ביאור:איך להתייחס לאנשים שעשו לנו רע|פירוט]] ).
===האכלת האויבים בנביאים===
אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם, לאחר שה' היכה
===כי גחלים אתה חותה על ראשו===
1 פירשנו '''גחלים''' כמשל להשפלה השורפת את הגאוה וגורמת לשונא להשלים עמך.
|