ביאור:משלי כה כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 16:
{{צמ|כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וה' יְשַׁלֶּם לָךְ|משלי כה כב}}
 
'''כי גחלים אתה חותה על ראשו''' - הראש הוא משל לגאוהלגאווה. כשאתה דואג לחייו, הוא מרגיש תלוי בך, הוא חייב "להוריד את הראש" לעומתך ולא יוכל להתגאות עליך: " {{צפ|תוכן=שנכוהשנכווה ראשו, ולא יוכל להקים ראשו נגדך מחמת זה}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
 
השונא פגע בך בגלל מידת הגאוה שלו, ולכן יש להפנות את רגש הנקמה, לא כלפי גופו של השונא אלא כלפי הגאוה שלו - לשרוף לו את הגאוה.
שורה 31:
בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו:
 
::* [[שמות כג ד]]: " {{צמצ|כִּי תִפְגַּע שׁוֹר '''אֹיִבְךָ''' אוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹאֹו חֲמֹרוֹ תֹּעֶה -}} {{צ|הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ|שמות כג דלו}} "
::* {{צמ|כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר '''שֹׂנַאֲךָ''' רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹלו, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ|שמות כג ה}}
 
הפסוק שלנו מוסיף שיש לעזור גם לשונאים עצמם כאשר הם סובלים בגופם, ומוסיף כמה נימוקים למצוות אלו, כפי שהסברנו למעלה. כל הפסוקים הללו הם סעיפים באיסור לנקום ולנטור טינה, {{צמ|לא תקם ולא תטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'|ויקרא יט יח}}( [[ביאור:איך להתייחס לאנשים שעשו לנו רע|פירוט]] ).
===האכלת האויבים בנביאים===
אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם, לאחר שה' היכה שהכהאותם בסנוורים, {{צמ|וַיֹּאמֶר 'לֹא תַכֶּה! הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה?! שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם, וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם!'|מלכים ב ו כב}}. ואכןלאחר מכן, הדברכמו הביאשכתוב ל"שקטבספר יחסי"משלי, ביןהארמים ישראלהורידו לארםאת ראשם והשלימו עם בני ישראל, לפחות לזמן קצר, {{צמ|וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם; וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|מלכים ב ו כג}}.
===כי גחלים אתה חותה על ראשו===
1 פירשנו '''גחלים''' כמשל להשפלה השורפת את הגאוה וגורמת לשונא להשלים עמך.