ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
מה צריך לעשות אדם שעונה לטלפון בביתו, כאשר אחד מבני המשפחה אומר "אם זה בשבילי - תגיד שאני לא בבית"?
התורה מצווה עלינו להתרחק מדברי שקר
אך מצד שני, כתוב בתורה
זכותו של האדם לשמור בסוד את מקום הימצאו - הוא לא חייב לספר לכל חבריו איפה הוא נמצא, ואם הוא מחליט להסתיר זאת, אסור לאף אחד לגלות את הסוד.
הפתרון נמצא בפסוק שלישי, דומה לפסוקנו
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה {{צ|מדבר שקר תרחק}}. לא נאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר".
שורה 30:
2. אך לפי הפירוש שהפסוק שלנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, המשפט '''ולפותה שפתיו לא תתערב''' יתפרש אחרת. [[ביאור:פתי = משתכנע בקלות|פותה = אדם שמשתכנע ומתפתה בקלות]] ; מכאן: '''פותה שפתיו''' = אדם שמתפתה בקלות לפתוח את שפתיו ולדבר. ניתן להעמיד את האדם במבחן, ולגלות האם קל לשכנע אותו לדבר - האם הוא פותח בשיחה עם כל אדם שאינו מכיר, האם הוא מספר דברים אישיים לכל אדם זר שפותח איתו בשיחה, וכו'; במקרה זה, קיים חשש שגם האויב יצליח לשכנע אותו למסור את סודותיו, ולכן יש להיזהר ולא '''לערב''' אותו בסודות: " {{צפ|תוכן=ולפותה - שיפתוהו אחרים - לא תתערב, שיגלה סודך}} " {{קטן|קטן= (אבן עזרא, ודומה לזה מלבי"ם)|}} .
3. ויש שפירשו '''פותה''' = מרחיב, כמו בברכת נוח ליפת בנו
4. ויש ששילבו בין הפירושים, ופירשו '''פותה שפתיו''' = אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות את סודותיך שלך: " {{צפ|תוכן=ההולך רכיל מבקש לגלות את העצה שלך ושל רעך, ולתכלית זאת הוא מפתה אותך בשפתיו}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, שם)|}} . פירוש זה מתאים לדבריו של יואב, שהאשים את אבנר בריגול
==פסוקים דומים וקשורים==
| |||