ביאור:שיר השירים א א: הבדלים בין גרסאות בדף

[[ביאור:שִׁיר הַשִּׁירִים א1]] : {{צ|שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}} - זו הכותרת למגילת שיר השירים, ויש לה כמה פירושים: '''

'''שיר השירים''' הוא השיר הטוב המעולה שבכל השירים {{קטן|קטן= (רש"י, תרגום, דעת מקרא)|}} , כמו הביטויים: '''

::* {{צמ|שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ|שמות כט לז}}, וכן למשל {{צמ|וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' מֵאִשֵּׁי ידוד|ויקרא ב ג}} {{צמ|זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת|יחזקאל מג יב}} {{צמ|בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ '''קֹדֶשׁ קָדָשִׁים''' הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ידוד לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם|דברי הימים א כג יג}} [[דניאל ט כד]]: " {{צ|שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע {{קטן|קטן= וְלַחְתֹּם|}} {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= חטאות|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} וּלְכַפֵּר עון וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים ולחתם{{קטן|קטן= וְלַחְתֹּם|}} חָזוֹן וְנָבִיא וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ '''קָדָשִׁים'''}} "

ולהבדיל: '''

::* {{צמ|ויאמרוַיֹּאמֶר ארוראָרוּר כנעןכְּנָעַן '''עבדעֶבֶד עבדיםעֲבָדִים''' יהיהיִהְיֶה לאחיולְאֶחָיו|בראשית ט כה}}

::* {{צמ|'''הבלהֲבֵל הבליםהֲבָלִים''' אמראָמַר קהלתקֹהֶלֶת '''הבלהֲבֵל הבליםהֲבָלִים''' הכלהַכֹּל הבלהָבֶל|קהלת א ב}}

ואולי גם: '''

::* {{צמ|לילהלַיְלָה ויומםוְיוֹמָם לאלֹא תכבהתִכְבֶּה לעולםלְעוֹלָם יעלהיַעֲלֶה עשנהעֲשָׁנָהּ מדורמִדּוֹר לדורלָדוֹר תחרבתֶּחֱרָב '''לנצחלְנֵצַח נצחיםנְצָחִים''' איןאֵין עברעֹבֵר בהבָּהּ|ישעיהו לד י}}

::* {{צמ|כיכִּי כבגדכַבֶּגֶד יאכלםיֹאכְלֵם עשעָשׁ וכצמרוְכַצֶּמֶר יאכלםיֹאכְלֵם סססָס וצדקתיוְצִדְקָתִי לעולםלְעוֹלָם תהיהתִּהְיֶה וישועתיוִישׁוּעָתִי '''לדורלְדוֹר דוריםדּוֹרִים'''|ישעיהו נא ח}}

::* {{צמ|רבבהרְבָבָה כצמחכְּצֶמַח השדההַשָּׂדֶה נתתיךנְתַתִּיךְ ותרביוַתִּרְבִּי ותגדליוַתִּגְדְּלִי ותבאיוַתָּבֹאִי '''בעדיבַּעֲדִי עדייםעֲדָיִים...'''|יחזקאל טז ז}}

לפי פירוש זה, ייתכן שהכוונה לשיר המעולה בכל השירים שבעולם, או למעולה שבכל שיריו של שלמה, שחיבר 1005 שירים: '''

::* {{צמ|וידברוַיְדַבֵּר שלשתשְׁלֹשֶׁת אלפיםאֲלָפִים משלמָשָׁל ויהיוַיְהִי שירושִׁירוֹ '''חמשהחֲמִשָּׁה ואלףוָאָלֶף'''|מלכים א ה יב}}'''

לפי הסבר זה, אין קשר בין השירים השונים במגילה - כל שיר עומד בפני עצמו. ייתכן שכל שיר נאמר על-ידי זוג אחר בהקשר אחר, אך כולם קשורים לאהבה שבין איש לאשה ולכן נאספו יחד, כמשל לאהבה שבין ה' לבין עם ישראל. {{קטן|קטן= (ע"פ דעת מקרא, וכן פרופ' אליעזר שבייד בספר "חכמתה של מלכות ישראל")|}} . '''

3. לענ"ד, על-פי הפשט, השיר מתאר את אהבתם וחתונתם של שני אנשים פשוטים - רועה צאן עם שומרת כרמים  {{קטן|קטן= (אבן עזרא, "הדרך השניה")|}} . לפי זה, יש להבין את הפסוקים המדברים על שלמה המלך כתיאורים פיוטיים של החתן:

בחלק מהפסוקים הכוונה לשלמה המלך ממש, אך מטרתם של פסוקים אלו להדגיש את הניגוד בין אהבתו של המלך לבין אהבתם של האנשים הפשוטים: למלך שלמה {{צ|ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר}}, אבל אצל האנשים הפשוטים {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} ( [[Tnk1/ktuv/mgilot/jj-06-0809|פירוט]] ).