קיצור שולחן ערוך יח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 109.64.50.90 (שיחה) לעריכה האחרונה של ELAD3
שורה 9:
==(ב)==
*כשמגיע ל"תהילות לאל עליון", יעמוד ויכין את עצמו לתפלת שמונה עשרה. ויסיר כיחו וניעו וכל דבר המבלבל את מחשבתו. וילך שלוש פסיעות לאחוריו, ויאמר: "תהילות לאל עליון" וכו' עד "גאל ישראל", ואז יחזור לפניו שלוש פסיעות, דרך קירוב והגשה למלך.
:לא יפסיק בין "גאל ישראל" לשמונה עשרה אפילו לקדיש וקדושה ו"ברכו", מפני שצריך להסמיך גאולה לתפילה. וטוב שיצמצם לגמור ברכת "גאל ישראל" עם הש"ץ בשווה; כי אם יגמור הוא תחילה ואחר כך הש"ץ, יש ספק אם יענה אמן על ברכת הש"ץ או לא. אבכשהואאבל כשהוא גם כן גומר אז את הברכה, ודאי אינו צריך לענות אמן, דאין עונין אמן על ברכת עצמו (ועיין [[קיצור שולחן ערוך ו#(יא)|לעיל סימן ו' סעיף י"א]]).
:ובמעריב, כיוון שאין הברכה שלפני השמונה עשרה מסיימת ב"גאל ישראל", מותר להפסיק כמו בשאר מקום בין פרק לפרק.<ref group="דרכי הלכה">אנו לא מפסיקים בין "גאל ישראל" ל"תפילת י"ח " של שחרית לענות על "קדיש" "קדושה" או "ברכו" בכל מקרה. ואין עונים שום "אמן", אף לא על ברכת "גאל ישראל" (באח שמות ט). ולפני תפילת י"ח של ערבית אומרים: "שומר עמו ישראל לעד. אמן" ועונים על "קדיש" "קדושה" "ברכו" וכדו', אבל לא על "אמן" של ברכות <small> (בא"ח פיקודי ה).</small></ref>
:קודם השמונה עשרה אומר הפסוק: "ה' שפתי תפתח" וגו'. <small>(לא אמר, עיין ביאור הלכה קי"א ד"ה "חוזר ואומר" דנסתפק בזה, ומסקנתו דיצא ידי חובת תפילה ואין צריך לחזור)</small>. ואינו הפסק, כי הוא שייך להתפילה. אבל הפסוק "כי שם ה' אקרא" וגו', לא יאמר, כי אם במוסף ובמנחה יאמרו קודם "ה' שפתי תפתח".<ref group="דרכי הלכה">לפני עמידה של מוסף ומנחה אין אומרים "כי שם ה' אקרא".</ref>
 
==(ג)==
*המתפלל צריך שידע שהשכינה כנגדו, כמו שכתוב: "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'". ויעיר הכוונה, ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילתו.<ref group="דרכי הלכה">התפילה במקום קורבן, ומחשבה פסולה פוסלת בקרבנות <small>(שו"ע צח סע' ד).</small></ref> ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם, בוודאי היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל. קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שצריך לכוין לפניו את מחשבתו. כי לפניו יתברך שמו המחשבה כמו דיבור, וכל המחשבות הוא חוקר.