ביאור:אסתר ח יד: הבדלים בין גרסאות בדף

מרדכי גם הוא מיהר לבקש עזרה מאסתר, מפחד שהמן ישתמש באישור המלך לגבות מיסים כדי לבקש רשות לתלות אותו, ואכן המן לבסוף הבין את הפתרון הזה, הקים את העץ והלך לבקש רשות לתלות את מרדכי.

 

 

לכן מרדכי ואסתר פקדו על "הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ, הָאֲחַשְׁתְּרָנִים" לצאת מיד, במהירות האפשרית, ולהפיץ את הפקודה המתירה ליהודים להתגונן. בעצם, בניגוד לפקודת המלך, פקודת אסתר ומרדכי סותרת את פקודת המן, כי על פניה, המלך חדל מלהיות שונא יהודים. כך "בְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב" ([[אסתר ח יז]]), וביום הפור היתה הזדמנות ליהודים "לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם" ([[אסתר ח יג]]) שהציקו להם במשך אחת עשר החודשים האלה.