95 התזות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orenky (שיחה | תרומות)
Orenky (שיחה | תרומות)
שורה 14:
#האפיפיור אינו מתכוון לפרוע, ולא יכול לפרוע עונשים כלשהם חוץ מאלה שהוא הטיל על ידי סמכותו שלו או על ידי זו של הקאנון הכנסייתי.
#האפיפיור לא יכול להפחית האשמה כלשהיא, אלא על ידי הכרזה כי אלוהים הוא זה שפטר מהאשמה, ועל ידי הסכמה (assenting) למחילת האל; זאת, כדי להיות בטוח, שהוא עשוי להעניק מחילה במקרים ששמורים בוודאות לשיפוטו. אם מישהו יבוז לזכותו [של האפיפיור] להעניק מחילה במקרים כאלו, אשמתו תשאר בלתי נסלחת לחלוטין.
#אלוהים אינו מוחל אשמה לאף אחד. בלי שבאותו זמן הוא מביא אותו עניו (humble ), לשיעבוד ל[[ויקאר]]לויקאר (ממלא מקום) שלו, הכומר.
#חוקי החרטה (penitential) מוטלים רק על החיים, אין להטילם על הגוססים (ההולכים למות).
#לכן רוח הקודש הוא טוב אלינו באמצעות האפיפיור, כי בצווים שלו הוא תמיד עושה חריג למקרי מוות ומצוקה.
שורה 26:
#נראה שנשמות בכור המצרף זקוקות להקטנת האימה כפי שהן זקוקות להגדיל את האהבה.
#נראה שלא הוכח, על ידי סיבה או בכתובים, כי הן [הנשמות] מחוץ למצב של הגדלת אהבתן או הגמול הצפוי להן.
#נראה שלא הוכח שכולן מובטחות באושרן (או [[ברכה (של מנהיג דתי)|ברכתן]] blessedness), למרות שאנו עשויים להיות די משוכנעים בכך.
#לכן על ידי "מחילה מלאה של כל העונשים" האפיפיור לא אומר בעצם "כל", אלא רק עונשים שהוא עצמו הטיל.
#לכן טועים אלה המטיפים למחילות, אשר אומרים כי במחילה של האפיפיור אדם משוחרר ופטור מכל העונשים.
שורה 32:
#אם זה בכלל אפשרי להעניק למישהו מחילה מלאה על כל העונשים, אין ספק כי מחילה זו יכולה להיות מוענקת רק למושלמים ביותר, כלומר לבודדים.
# זה צריך להיות, אפוא, כי חלק הארי של העם הולך שולל על ידי הבטחה חסרת הבחנה וחגיגית (highsounding) של שחרור מן העונש.
# בדיוק כמו הסמכות שיש באופן כללי לאפיפיור על כור המצרף, כך יש לכל בישוף או כומר ב[[דיוקסיה]]בדיוקסיה שלו או בקהילה בפרט.
# האפיפיור עושה טוב גם כאשר הוא מעניק מחילת לנשמות [בכור המצרף], לא על ידי כוחם של המפתחות [שאינו מחזיק], אלא בדרך של שתדלנות.
#אלו שמטיפים שצלצולו של מטבע המוטל לתוך תיבת כסף גורם לנשמה לעוף מייד מכור המצרף, מטיפים תורה שנוצרה על ידי אדם.
# אין ספק כי בעת שהמטבע מוטל לתוך תיבת כסף, רווח ותאוות בצע יכולים להיות מוגברים, אך זכות הבחירה של הכנסייה הוא בכוחו של אלוהים לבדו.
# מי יודע אם כל הנשמות בכור המצרף רוצות להפדות ממנו, דהיינו, כמו באגדה של הקדושים [[סוורינוס]] ו[[פסקליסופסקליס הראשון]]
# אף אחד לא בטוח כי החרטה שלו היא כנה; ועוד פחות מכך כי הוא השיג מחילה מלאה.
# נדיר הוא כי האדם חוזר בתשובה באמת, נדיר כל כך הוא גם האיש שבאמת קונה מחילות, כלומר, אנשים כאלה הם נדירים ביותר.
שורה 66:
# ניכר בהחלט כי הם לא אוצרות זמניים, כי אוצרות כאלו הדמגוגים הרבים לא מרעיפים בקלות רבה כל כך, אלא רק צוברים אותם.
# הן (האוצרות) גם אינן לגופם של ישו והקדושים, כי אלו תמיד, אפילו בלי האפיפיור, מחוללים חסד לאדם הפנימי, ואת הצליבה, מוות וגיהינום, לאדם חיצוני.
# [[לאורנטיוס מרומא]] אמר כי אוצרות הכנסייה הם העניים של הכנסייה, אבל הוא דיבר על פי השימוש במילה בזמנו.
# בלי פזיזות אנחנו קובעים כי המפתחות של הכנסייה, (ניתנו לה על ידי ישו), הן האוצר שלה.
# שכן ברור כי כוחו של האפיפיור עצמו מספיק עבור מחילת עבירות ושמיטת עונשים.
שורה 101:
# לאחר מכן יסולקו משם כל אותם נביאים האומרים לעמו של ישו, "שלום, שלום," ואין שלום!
# אשרי כל אותם נביאים האומרים לעם של ישו "הצלב, הצלב" ואין שום צלב!
# יש להטיף לנוצרים כי הם יהיו חרוצים וילכו אחר המשיח דרך כאב ומוות, ל[[גיהנום]]לגיהנום.
# וכך להיות בטוחים להיכנס לגן עדן לא דרך תלאות רבות, ולא באמצעות הבטחה של שלום.