ביאור:אסתר ו ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מילה זו פרושה: לאמר, לדווח וגם להלשין ולגולל. בהתחלת הסיפור נכתב "וַיִּוָּדַע , וַיַּגֵּד" ([[אסתר ב כב]]), כאילו שנודע למרדכי בעזרת מרגליו והוא הגיד. בספר הזכרונות לא נאמר שנודע למרדכי, אלא רק שהוא "הגיד". מכיוון שלא היתה סיבה לסריסים להרוג את המלך בשביל עצמם, הם עשו זאת למען אדם אחר. רק הם הומתו, ואפילו בענויים כבדים הם לא גילו מי הוא מפעילם. כאשר המלך שמע את הסיפור הכתוב הוא התרשם שמגיע למרדכי פרס על מעורבותו למרות שהוא עצמו היה מעורב בחשיפת הפושעים. לכן אפשר להסיק שמפעילם היה מורדכימרדכי עצמו, והוא היה זה שהלשין על הסריסים. מרדכי מילכד את הסריסים לרצוח את המלך כאשר נודע לו על נטיתם לכעוס על המלך. כל זה סופר בספר הזכרונות והמלך התרשם מאוד.