ביאור:אסתר ד ז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) וַיַּגֶּד-לוֹ מָרְדֳּכַי |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ד|ד ו|ז|ד ח|קטגוריה=1}}
{{צמ|וַיַּגֶּד-לוֹ מָרְדֳּכַי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ; וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים (בַּיְּהוּדִים)--לְאַבְּדָם.|אסתר ד ז}}
== <big>מרדכי מודיע לאסתר</big> ==
=== סיפרו של מרדכי ===
לאחר אישור פקודת המיסים שנכנסה לתוקף מיד ופרסום פקודת ההרג, מרדכי חשש שהמן ינצל את פקודת המיסים לקבל את אישור המלך להורגו מיד כנציג ומנהיג העם שאינו משלם מיסים (אפילו ללא הזכרת שמו), ולא יחכה אחד-עשר חודשים ליום ההריגה. לכן, מרדכי פעל במהירות. הוא התאבל כדי למשוך את תשומת-ליבה של אסתר, כדי להעביר לה בדחיפות את החדשות. אסתר הראתה דאגה למרדכי.
"וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" [[(אסתר ד א)]] וכאן הכתוב מספר שמרדכי אמר לאסתר את '''<big>כל</big>''' אשר קרהו. בהשך מרדכי בפרוש חוזר על דברי המן בצורה לא מדויקת, ואסתר לא מגיבה על '''כל אשר קרהו''', לכן ניתן לחשוב שהוא לא סיפר לה את ענין סרובו להשתחוות להמן, כי התך היה עלול לדוח למלך על הסכסוך וזלזול בכבוד פקודת המלך. אולם אסתר מזמינה את המלך והמן בלבד למשתה, מכאן שמרדכי סיפר לה על עליתו של המן להיות "הקרוב" למלך [[(אסתר א יד)]], ועל מנהגו החדש של המלך לשבת במשתה יין עם המן [[(אסתר ג טו)]].
=== וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים (בַּיְּהוּדִים)--לְאַבְּדָם ===
מרדכי העביר לאסתר את פתשגן כתב-הדת ([[אסתר ד ח]]) וגם דיווח לה על הצעת המן בעניין "פרשת הכסף, אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים לאבדם" ([[אסתר ד ז]]), וזאת למרות שבשיחה לא הוזכרו היהודים והמן לא הציע לשלם ישירות למלך סכום מוגזם.
|