ביאור:תהלים כד ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
פרק כד בתהלים נפתח בשני פסוקים שמשבחים את ה' על בריאת העולם
{{צמ|לְדָוִד מִזְמוֹר: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ|תהלים כד א}}
בהמשך, מתאר המשורר מה צריך האדם לעשות כדי להתקרב אל ה' במקדש (כד3-6): {{צ|מי יעלה בהר ה'...}}, ובהמשך הוא מתאר את הצד השני של ההתקרבות - איך ה' מתקרב אל האדם במקדש (כד7-10): {{צ|שאו שערים ראשיכם... ויבוא מלך הכבוד}}.▼
{{צמ|כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ|תהלים כד ב}}
▲בהמשך, מתאר המשורר מה צריך האדם לעשות כדי להתקרב אל ה' במקדש (
נחזור כעת לשני הפסוקים הראשונים: רוב המפרשים פירשו, שפסוקים אלה הם הקדמה כללית למזמור - קודם משבחים את ה', ואחר-כך מדברים על דרכי ההתקרבות שבינו לבין האדם. אולם, אם זו אכן הקדמה כללית, מדוע מודגשים שם דווקא {{צ|הימים}} {{צ|והנהרות}} ?
כדי להבין את משמעות הפסוקים, נשים לב למילה שחוזרת בהם פעמיים - {{צ|על}}. כפי שהסברנו במאמר
העליה הפיסית היא, כמובן, רק משל להתעלות רוחנית ולקרבה אל ה': בני האדם, שוכני הארץ, הם לא רק גבוהים יותר מיצורי המים - אלא גם נעלים יותר וקרובים יותר אל ה'; כפי שהאדם שמצליח לעלות בהר ה' (שהוא {{צ|נקי כפיים ובר לבב...}}) נעלה יותר וקרוב יותר אל ה', מהאנשים שנשארים למטה על הארץ.
שני הפסוקים הראשונים
<div class="advanced">
[[ביאור:תהלים כד - מבנה|הסברים נוספים על מבנה הפרק...]]▼
==מקורות ופירושים נוספים==
המזמור שלנו מזכיר ימים ונהרות בקשר להמלכת ה'. כך גם בתהלים צג: {{צ|יְהוָה '''מָלָךְ''' גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְהוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן '''כִּסְאֲךָ''' מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה. נָשְׂאוּ '''נְהָרוֹת''' יְהוָה נָשְׂאוּ '''נְהָרוֹת''' קוֹלָם יִשְׂאוּ '''נְהָרוֹת''' דָּכְיָם. מִקֹּלוֹת '''מַיִם''' רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי '''יָם''' אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָה. עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים}}. נראה שבספר תהלים המים נתפסים כאיום משמעותי על שלום העולם, שהרי הם עלולים לעלות ולהציף את היבשה. ההתמודדות עם איום זה היא אחת ההוכחות העיקריות לגבורת ה' ולמלכותו, כמו גם ב {{צמ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, נְאֻם ה'? אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ? אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ; וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ, וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ|ירמיהו ה כב}}ועוד.
מצד שני, ב {{צמ|ה' בְּחָכְמָה '''יָסַד''' אָרֶץ, '''כּוֹנֵן''' שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה; בְּדַעְתּוֹ '''תְּהוֹמוֹת''' נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ '''טָל'''|משלי ג יט}}( [[ביאור:ה' בחכמה יסד ארץ|פירוט]] ). גם ספר משלי מתאר את בריאת העולם, ואף משתמש באותם פעלים הנזכרים בפסוקנו, '''יסד''', '''כונן'''. אולם בספר משלי, המים אינם מאיימים, להיפך - המים (תהומות, טל) הם חלק חשוב וחיוני מהעולם. נראה שספר משלי מדגיש את '''החכמה''' שבבריאת העולם, שהיא גם (כדברי הרמב"ם) חכמת דרך האמצע, היכולת להשתמש בכל כוח בצורה מאוזנת ושקולה.
בתלמוד פירשו שהימים והנהרות הנזכרים בפסוק זה הם " {{צפ|תוכן=אלו שבעה '''ימים''' וארבעה '''נהרות''' שמקיפין את ארץ ישראל; ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול; ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן, וירמוך, וקירומיון, ופיגה}} " {{קטן|קטן= (רב דימי בשם רבי יוחנן, [[ביאור:בבלי בבא בתרא דף עד|בבלי בבא בתרא עד ב]] )|}} .
</div>
<noinclude>▼
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה|ביאור:כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה}}}}▼
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-24-0104.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-16.
}}
▲<noinclude>
▲{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה|ביאור:כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה}}}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-24-0104.html}}
| |||