ביאור:משלי יח טז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
בעבר הרכוש היה יקר, לרוב האנשים היו מעט חפצים שהם שמרו עליהם לאורך זמן רב. בימינו הרכוש הוא כל כך זול, עד שבמקרים רבים הבעיה היא שאין איפה לאחסן אותו - לאנשים יש הרבה בגדים אבל אין להם מקום בארון; יש הרבה רהיטים אבל אין מקום בסלון; יש הרבה אופניים אבל אין מקום במחסן... רמז למצב זה ניתן לראות בפסוק:
{{צמ|מַתָּן אָדָם יַרְחִיב
המפרשים פירשו את הצלע הראשונה - "מתן אדם ירחיב לו" - בכמה דרכים מנוגדות:
1. פירוש חיובי על-טבעי: '''מתן''' = נדבה לעניים; מי שנותן נדבות - ה' '''ירחיב''' את גבולו - יעשה אותו עשיר יותר ובעל נחלה גדולה יותר, וגם יגדיל את כבודו ויעזור לו לשבת '''לפני''' אנשים '''גדולים''' ונכבדים; כמו שאמרו חז"ל "עשר בשביל שתתעשר" {{קטן|קטן= (רש"י)|}}
ואחד מגדולי החסידות פירש: כל ישראל ערבים זה בזה, ולכן כשאדם אחד עני בממון, שכנו - העשיר בממון - סובל מעניות דעת, אינו מרוצה מעושרו ואינו יודע מה לעשות בו. אך כשאותו עשיר '''נותן''' לשכנו העני, גם הוא זוכה להרחבה - הרחבת הדעת, הוא נהנה מעושרו ומשתמש בו לטובה {{קטן|קטן= (ע"פ: יש"י חסידה, פירושי החסידות לנ"ך, על הפסוק)|}} .
2. פירוש חיובי טבעי: '''מתן''' = מתנות לכל אדם; מי שנותן מתנות - הדבר '''ירחיב''' את מרחב האפשרויות שלו, יהיו יותר אנשים שיאהבו אותו ויסכימו לארח אותו, ויגיע גם להתארח אצל אנשים '''גדולים''' ונכבדים: " {{צפ|תוכן=ובכל מקום אשר תדרוך כף רגלו - יכירוהו לטוב וישבחוהו}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה, מצודת דוד)|}} .▼
▲2. פירוש חיובי טבעי: '''מתן''' = מתנות לכל אדם; מי שנותן מתנות - הדבר '''ירחיב''' את מרחב האפשרויות שלו, יהיו יותר אנשים שיאהבו אותו ויסכימו לארח אותו, ויגיע גם להתארח אצל אנשים '''גדולים''' ונכבדים: " {{צפ|תוכן=ובכל מקום אשר תדרוך כף רגלו - יכירוהו לטוב וישבחוהו}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה, מצודת דוד, [[אורחות צדיקים שער הנדיבות]] )|}} .
3. פירוש שלילי: '''מתן''' = שוחד; מי שנותן שוחד - הדבר '''ירחיב''' את אפשרויותיו ויעזור לו לנצח במשפט - שבו הוא עומד '''לפני''' השופטים '''הגדולים''', כמו שנאמר במקום אחר {{צ|אבן חן השוחד בעיני בעליו, אל כל אשר יפנה ישכיל}} (מתן נרדף לשוחד גם בפסוק אחר - {{צמ|מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה|משלי כא יד}}).▼
▲3. פירוש שלילי: '''מתן''' = שוחד; מי שנותן שוחד - הדבר '''ירחיב''' את אפשרויותיו ויעזור לו לנצח במשפט - שבו הוא עומד '''לפני''' השופטים '''הגדולים''', כמו שנאמר
4. ואפשר גם לפרש: '''מתן''' = מוהר, סכום שמקובל להוציא כדי להתחתן; מי שמוכן לתת מוהר גדול - הדבר '''ירחיב''' את אפשרויותיו להשיג כלה ממשפחה של אנשים '''גדולים''' ונכבדים (מתן נרדף למוהר גם בפסוק אחר - {{צמ|הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר '''וּמַתָּן''' וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי, וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה|בראשית לד יב}}).▼
▲4. ואפשר גם לפרש: '''מתן''' = מוהר, סכום שמקובל להוציא כדי להתחתן; מי שמוכן לתת מוהר גדול - הדבר '''ירחיב''' את אפשרויותיו להשיג כלה ממשפחה של אנשים '''גדולים''' ונכבדים.
הבעיה בכל הפירושים הללו היא, שבפסוק עצמו לא נאמר למי בדיוק נותנים את ה '''מתן''', ובמה בדיוק מתבטאת ה '''הרחבה''', ומה הקשר ביניהן.
5. לכן חשבתי שאפשר לפרש: '''מתן''' = כל נתינה שהאדם נותן; '''ירחיב''' = יגרום לכך שיהיה לו מרחב גדול יותר; והפסוק רומז לימינו: כאשר אדם נפטר מהרכוש המיותר שמצטבר אצלו בבית ונותן אותו לנזקקים - הדבר עוזר לא רק לנזקקים אלא גם לאדם עצמו; יש לו יותר מקום פנוי בבית, הבית שלו מרווח יותר.
כאשר אדם צובר לעצמו כל מיני דברים ישנים, והבית שלו מלא בפרטים, הוא עסוק כל הזמן בלארגן ולסדר אותם, ולחשוב שאולי הם יועילו לו בכל מיני מצבים חריגים. הוא עוסק במחשבות קטנוניות. אך כאשר אדם מחליט לתת דברים שעומדים אצלו הרבה זמן ללא שימוש, הוא מנקה את הבית וגם את הראש, והוא פנוי לחשוב מחשבות עמוקות ולהתעסק בעינינים חשובים וגדולים יותר - '''ולפני גדולים ינחנו''' {{קטן|קטן= (ע"פ יעל)|}} .
אמנם, הפירוש אינו מתאים לתקופת התנ"ך, אך הוא מתאים למציאות של ימינו.
| |||