ביאור:משלי כד יח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
כשיש מלחמה בעולם, גם אם אנחנו מנצחים בה ואויבינו מוכים, זה זמן של מידת הדין, העולם כולו עומד למשפט, ובכלל זה - גם אנחנו. במצב זה, ראוי להתנהג בצורה רצינית ומכובדת, המתאימה לאנשים העומדים למשפט; לא להתלוצץ ולא להרבות בשמחה. מי ששמח בנפילת האויב עלול דווקא לעזור לאויב:
[[משלי כד יז]]: " {{צ|בִּנְפֹל
הפסוקים מדברים על אדם שהוא אויב שלנו, שה' כועס עליו וגורם לו ליפול ולהיכשל.
שורה 22:
מצאנו לפחות שני אנשים שהשתמשו ברעיון זה כ"סגולה" כדי להקטין את צרותיהם:
::*דוד המלך, כשברח מאבשלום ושמע את שמעי בן גרא מקלל אותו ושמח לאידו, אמר: [[שמואל ב טז יב]]: " {{צ|אוּלַי יִרְאֶה ה' {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= בעוני|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} , וְהֵשִׁיב ה' לִי טוֹבָה תַּחַת קִלְלָתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה}} ".
::*האמורא רבא, כשהיה חולה: " {{צפ|תוכן=רבא, כי הוה חליש, יומא קמא לא מגלי, מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה: פוק אכריז "רבא חלש": מאן דרחים לי - לבעי עלי רחמי, ומאן דסני לי - לחדי לי... והשיב מעליו אפו!}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי ברכות דף נה|תלמוד בבלי, ברכות נה:]] , נדרים מ.)|}} ; רבא היה מפרסם ברבים שהוא חולה, כדי שאוהביו יבקשו עליו רחמים, ושונאיו ישמחו, והשמחה של שונאיו תגרום לכך שה' ישיב מעליו אפו וירפא אותו.
שורה 67:
1. לענ"ד הפסוק מדבר על כל אויב, גם צדיק וגם רשע. רמז לכך ניתן למצוא מהקבלה בין פסוק יז לפסוק הקודם, פסוק טז: {{צ|כי שבע '''יפול''' צדיק וקם, ורשעים '''יכשלו''' ברעה}}. הצדיק נופל, והרשע נכשל. גם בפסוק שלנו נאמר {{צ|'''בנפול''' אויבך אל תשמח, '''ובכשלו''' אל יגל לבך}} - אל תשמח כשנופל אויב שהוא צדיק, ואל יגל לבך כשנכשל אויב שהוא רשע.
2. אך יש שפירשו, שהפסוק מתייחס דווקא לאויב רשע: " {{צפ|תוכן=ולא ייתכן לפרש "בנפול אויבך אל תשמח" על נפילת הצדיק אויבו, כי מן הטעם שנתן לדבר, שיחדל לשמוח בכשלו למען לא ישיב ה' '''אפו''' מעליו, יש להבין מזה, כי על כשלון הרשע ידבר, שמותר לשנאותו...}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} , " {{צפ|תוכן=אף שתראה שהרשע נשאר ברעתו, אל תשמח בנפלו. והיינו: בתחילת נפילתו - תיכף '''אל תשמח''' ... ואחר-כך, ובכשלו, שנשאר ברעתו... שהרשע נשאר ברעתו בתמידות, וגם שהוא שכוח מלדבר על אודותיו... כשתיזכר בו - '''אל תגל בלבך'''}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} . הפסוק אינו מתייחס לאויב צדיק כי מובן מאליו שאסור לשמוח בנפילתו.
::*אולם, ייתכן שהפסוק מתייחס גם לאויב שהוא בדרך-כלל צדיק, וה' מייסרו באופן זמני, כמו דוד המלך וכמו האמורא רבא שנזכרו למעלה.
שורה 73:
3. ויש שפירשו להיפך, שהכוונה דווקא לאויב צדיק, והביאו ראיה מהפסוקים הקודמים {{קטן|קטן= (פסוקים 15-16, המהווים, יחד עם הפסוקים שלנו, פרשיה אחת במסורה - ראו למשל בתנ"ך קורן או בתנ"ך ברויאר)|}} , הפונים אל רשע האורב לצדיק: {{צ|אל תארוב, רשע, לנוה צדיק...}}. לדבריהם, הפסוק שלנו הוא המשך הפניה אל הרשע, והוא אומר לרשע, שלא רק שלא יארוב לצדיק, אלא גם לא ישמח במפלתו {{קטן|קטן= (גדעון ארליך)|}} .
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב בפסוקנו "בנפול '''צדיק''' אל תשמח", כמו שכתוב בפסוק טו "אל תארוב רשע לנוה '''צדיק''' " ( [[ביאור:מלחמת הרשעים בצדיקים|פירוט]] ).
::*בספר משלי לא תמיד יש קשר בין פסוקים סמוכים, גם אם הם נמצאים באותה פרשיה במסורה. לדוגמה, ראו פסוקים כג-כו, המדברים על תוכחה, לעומת פסוק כז, המדבר על סדר בניית הבית, ולפי הפשט אין כל קשר ביניהם, למרות שהם באותה פרשיה. כך גם פסוקים י-יב לעומת פסוקים יג-יד, ויש עוד מאות דוגמאות כאלו בספר משלי.
4. יש טוענים, על-פי אגדה בתלמוד בבלי, שהפסוק מתייחס רק לאויב שהוא מעם ישראל: " {{צפ|תוכן=אמר המן למרדכי: עלה ורכב! אמר לו מרדכי: אני לא יכול, כי חלש כוחי מימי התענית. התכופף המן, ועלה מרדכי על גבו. לאחר שעלה, בעט בהמן. אמר לו המן: לא כך כתוב אצלכם (משלי כד) '''בנפל אויבך אל תשמח''' ?! אמר לו מרדכי: דברים אלה בישראל, אבל לגביכם כתוב (דברים לג) '''ואתה על במותימו תדרוך'''}} ". {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2901_016a.htm מגילה טז.] , בתרגום לעברית)|}} .
::*אולם, בפסוקנו וגם בפסוקים שלפניו ואחריו אין כל רמז להבחנה בין יהודים לגויים, הפסוק הוא כללי.
שורה 99:
1. פירשנו, ש{{צ|אל תשמח}} מציין שמחה גלויה המתבטאת במעשים, ו{{צ|אל יגל לבך}} מציין שמחה פנימית; ודומה לזה פירש הגאון מווילנה על פסוק יח: " {{צפ|תוכן=בתחילת נפילתו, '''כשתשמח''' אז בגלוי, אמר פן יראה ה'... וגם אחר כך, '''כשתגיל בליבך''' על היכשלו, בהסתר, אמר ורע בעיניו, כלומר, בדבר שעיניו לבד רואות.}} "
2. ויש שפירש, ש"אל תשמח" מציין שמחה על דבר חדש, ו"אל יגל לבך" מציין שמחה על דבר ידוע: " {{צפ|תוכן=בתחילת נפילתו - תיכף '''אל תשמח''' , כי אז שייך לשון שמחה, שהוא דבר חדש ומקרוב בא. ואחר-כך, ובכשלו, שנשאר ברעתו, שאז שייך לשון גילה - הבאה על דבר תמידי שאינו מחודש... '''אל תגל בלבך''' ... - כשתיזכר בו}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על פסוק יז)|}}
3. ויש שפירש להיפך, ש"אל תשמח" מציין שמחה על דבר קבוע, ו"אל יגל לבך" מציין שמחה על דבר חדש: " {{צפ|תוכן='''שלא תשמח''' בתמידות במה שאויבך נפל ממדרגתו,ואף גם בעת שנכשל, שהוא התחלת הנפילה, '''אל יגל לבך''' לפי שעה, על הבשורה שהגיע לך מתחילת מפלתו.}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}}
| |||