ביאור:משלי יא כב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 14:
::* {{צמ|'''וְאֶת הַחֲזִיר''' - כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר - טָמֵא הוּא לָכֶם|ויקרא יא ז}}
 
החזיר הוא אחת מהחיות הטמאות, ויש לו סימן אחד של טהרה וסימן אחד של טומאה. סימן הטהרה הוא חיצוני - מפריס פרסה; וסימן הטומאה הוא פנימי - לא מעלה גרה (יש מפרשים, שחיות שאינן מעלות גרה נחשבות לטמאות, כי הן מעכלות את מזונן על-ידי שרצים שנמצאים במעיים שלהן; {{קטן|קטן= הרב אברהם קורמן, "הטהור והמותר"|}} ). אם כך, החזיר מסמל שילוב של חיצוניות יפה עם פנימיות מקולקלת. (וחז"לכך הבינו גם הוסיפוחכמי המדרש את משמעותו הרוחנית של החזיר, שהחזירבביקורתם נוהגעל לפשוטמלכות רומי: " {{צפ|תוכן=למה הוא מושלה לחזיר? אלא, מה חזיר הזה, בשעה שהוא רודף הוא מפשיט את טלפיו, כביכולכלומר כדישאני להגידטהור, "תראוכך כמהמלכות אניהזאת הרשעה גוזלת וחומסת, ונראית כאלו מצעת את הבימה}} טהור" {{קטן|קטן= ( [http://www.nechama.org.il/pages/285.html בראשית רבה סה א] )|}} .
 
ועוד: המילה גֵּרָה באה מהמילה גרון (החיה מעלה את מזונה אל פיה דרך הגרון), אך על-דרך הדרש ייתכן שהיא מסמלת גֵּרוּי יצרים: החיות הטהורות הן '''מעלות גרה''', מעלות את גירוי היצרים לקדושה, כדרכן של נשות ישראל הצנועות והטהורות; אך החזיר אינו מעלה גרה, הוא מסמל גירוי לשם גירוי בלבד, ללא שום קדושה, כדרכה של '''אשה יפה וסרת טעם'''.
שורה 25:
דוגמה לאישה שהיתה גם '''יפה''' וגם בעלת '''טעם''' היא אביגיל:
 
::* [[שמואל א כה ג]]: " {{צ|וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל, וְהָאִשָּׁה '''טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר''', וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= כלבו|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} }} "
::* {{צמ|וּבָרוּךְ '''טַעְמֵךְ''' וּבְרוּכָה אָתְּ, אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי|שמואל א כה לג}}