ביאור:הרשע מעניש את עצמו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
{{מאמר כלל}}
 
אחד מדרכי הגמול בתנ"ך הוא, ש הרשעיםשהרשעים מענישים את עצמם: '''
 
::* {{צמ|בורבּוֹר כרהכָּרָה ויחפרהווַיַּחְפְּרֵהוּ, ויפלוַיִּפֹּל בשחתבְּשַׁחַת יפעליִפְעָל. ישוביָשׁוּב עמלועֲמָלוֹ בראשובְרֹאשׁוֹ, ועלוְעַל קדקדוקָדְקֳדוֹ חמסוחֲמָסוֹ ירדיֵרֵד|תהלים ז טז}}  - הרשע חפר בור כדי ללכוד בו אנשים תמימים, ובסופו של דבר נפל לתוכו בעצמו; הבור הוא משל, והנמשל הוא מזימותיו של הרשע לפגוע באחרים, שבסופו של דבר פוגעות בעצמו.
 
מדוע זה חשוב שדווקא הרשע יעניש את עצמו?
 
1. מסיבה נפשית: הצדיקים מטבעם לא אוהבים ללכלך את ידיהם במעשי ענישה ונקמה, הם עושים זאת רק כשאין ברירה, ולכן טוב יותר שהרשעים יענישו את עצמם. גם ה', אשר {{צ|לעולם חסדו}}, מעדיף לעסוק רק בחסד והטבה לעולם; לכן עדיף שהרשעים, שמביאים את הרע לעולם, הם אלה שיסבלושיתעסקו ממנובהשמדתו.
 
2. מסיבה תדמיתית: כשהצדיקים מענישים את הרשעים, הדבר עלול לגרום לצופים מבחוץ להאשים אותם בכך שהם מגזימים ("disproportionate reaction"), אך כאשר הרשעים מענישים את עצמם אין מקום להאשמה זו.
 
כאשר הרשעים מענישים את עצמם, גם צדקתו של ה' גלויה וברורה יותר: '''
 
::* {{צמ|טבעוטָבְעוּ גויםגוֹיִם בשחתבְּשַׁחַת עשועָשׂוּ, ברשתבְּרֶשֶׁת זוזוּּ טמנוטָמָנוּ נלכדהנִלְכְּדָה רגלםרַגְלָם. נודענוֹדַע ה' משפטמִשְׁפָּט עשהעָשָׂה, בפעלבְּפֹעַל כפיוכַּפָּיו נוקשנוֹקֵשׁ רשערָשָׁע, הגיוןהִגָּיוֹן סלהסֶלָה|תהלים ט טז}}כאשר הרשעים מענישים את עצמם, ה' נודע ומתפרסם בעולם, ואנשים הוגים וחושבים על דרכי הצדק האלהי {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
ולכן גם הצדיק מתפלל לה', שלא "סתם" יעניש את הרשעים, אלא יגרום לכך שהם יענישו את עצמם, כי באופן זה הצדק ברור ביותר: '''
 
::* {{צמ|תבואהותְּבוֹאֵהוּ שואהשׁוֹאָה לאלֹא ידעיֵדָע, ורשתווְרִשְׁתּוֹ אשראֲשֶׁר טמןטָמַן תלכדותִּלְכְּדוֹ בשואהבְּשׁוֹאָה יפליִפָּל בהבָּהּ. ונפשיוְנַפְשִׁי תגילתָּגִיל בהבָּהּ', תשישתָּשִׂישׂ בישועתובִּישׁוּעָתוֹ|תהלים לה ח}}- כשהרשע יילכד ברשת שטמן לאחרים, אני אשמח - לא שמחה לאיד על מפלת הרשע, אלא שמחה על כבוד ה' וישועתו המתגלים בעולם (ראו [[ביאור:שמחה לאידם של אויבים - מתי כן ומתי לא?|שמחה לאיד]] ).
 
הדוגמה הבולטת ביותר להנהגה זו היא במגילת אסתר {{קטן|קטן= (ראו בספר "מור והדס" מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5)|}} : '''
 
::* {{צמ|ויתלווַיִּתְלוּ אתאֶת המןהָמָן עלעַל '''העץהָעֵץ אשראֲשֶׁר הכיןהֵכִין למרדכילְמָרְדֳּכָי''' וחמתוַחֲמַת המלךהַמֶּלֶךְ שככהשָׁכָכָה|אסתר ז י}}
::* {{צמ|וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר '''יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה''' אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ|אסתר ט כה}}
::* {{צמ|ובבאה לפני המלך אמר עם הספר '''ישוב מחשבתו הרעה''' אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ|אסתר ט כה}}
 
כך אפשר לפרש גם את הפסוקים: '''
 
::* {{צמ|ה'! רמהרָמָה ידךיָדְךָ בלבַּל יחזיוןיֶחֱזָיוּן, יחזויֶחֱזוּ ויבשווְיֵבֹשׁוּ קנאתקִנְאַת עםעָם, אףאַף '''אשאֵשׁ צריךצָרֶיךָ תאכלםתֹאכְלֵם'''|ישעיהו כו יא}}- אותה אש, שהצרים מבעירים כדי לשרוף אותנו, תאכל את הצרים עצמם.
::*משלי כט ו: {{צ|בפשע איש רע מוקש, וצדיק ירון ושמח}} - [[ביאור:וצדיק ירון ושמח|פשעו של האיש הרע מכשיל אותו]] , ולכן הצדיק שמח.
::* {{צמ|'''חרבםחַרְבָּם תבואתָּבוֹא בלבםבְלִבָּם''' , וקשתותםוְקַשְּׁתוֹתָם תשברנהתִּשָּׁבַרְנָה|תהלים לז טו}}- אותה חרב, שהרשעים הכינו כדי להרוג את הצדיקים, תחדור לליבם שלהם.
::* {{צמ|'''חפר גומץ בו יפול''' , ופרץ גדר ישכנו נחש|קהלת י ח}}- גומץ = בור; החופר בור לאחרים ייפול לתוכו בעצמו.
::*משלי יא ח: {{צצמ|צדיקצַדִּיק '''מצרהמִצָּרָה''' נחלץנֶחֱלָץ, ויבאוַיָּבֹא רשערָשָׁע '''תחתיותַּחְתָּיו'''|משלי יא ח}} - יש מפרשים שמדובר בצרה שהרשע הביא על הצדיק, והרשע בא תחתיו, במקומו, ונלכד באותה צרה שהוא עצמו הכין {{קטן|קטן= (ראו בספר מור והדס מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5)|}} . אך לענ"ד הפסוק מתייחס לכל צרה, גם לצרה שבאה באופן טבעי, שהצדיק ניצל ממנה והרשע סובל ממנה במקומו ( [[ביאור:צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו|פירוט]] ). '''
::* {{צמ|ה'! רמה ידך בל יחזיון, יחזו ויבשו קנאת עם, אף '''אש צריך תאכלם'''|ישעיהו כו יא}}- אותה אש, שהצרים מבעירים כדי לשרוף אותנו, תאכל את הצרים עצמם.
::* {{צמ|הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד|משלי יב ז}}- לפי הגר"א, הכוונה שה' הופך את כיוון הפעולה של הרשעים, כך שתפגע בהם ( [[ביאור:הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד|פירוט]] ).
::* {{צמ|'''חרבם תבוא בלבם''' , וקשתותם תשברנה|תהלים לז טו}}- אותה חרב, שהרשעים הכינו כדי להרוג את הצדיקים, תחדור לליבם שלהם.
::* {{צמ|בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ, וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ|משלי כט ו}}- פשעו של הרשע מכשיל אותו, ולכן הצדיק שמח ( [[ביאור:וצדיק ירון ושמח|פירוט]] ).
::*משלי יא ח: {{צ|צדיק '''מצרה''' נחלץ, ויבא רשע '''תחתיו'''}} - יש מפרשים שמדובר בצרה שהרשע הביא על הצדיק, והרשע בא תחתיו, במקומו, ונלכד באותה צרה שהוא עצמו הכין {{קטן|קטן= (ראו בספר מור והדס מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5)|}} . אך לענ"ד הפסוק מתייחס לכל צרה, גם לצרה שבאה באופן טבעי, שהצדיק ניצל ממנה והרשע סובל ממנה במקומו ( [[ביאור:צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו|פירוט]] ). '''
::* {{צמ|'''חפר גומץ בו יפול''' , ופרץ גדר ישכנו נחש|קהלת י ח}}- גומץ = בור; החופר בור לאחרים ייפול לתוכו בעצמו.
::
 
'''
 
::*
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/onj_acmi.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-10-13.
}}
<noinclude>
 
[[קטגוריה:צדק פרטי|הרשע מעניש את עצמו]]
[[קטגוריה:משל ונמשל|הרשע מעניש את עצמו]]
[[קטגוריה:אסתר ז י|הרשע מעניש את עצמו]]
[[קטגוריה:אסתר ט כה|הרשע מעניש את עצמו]]
[[קטגוריה:ישעיהו כו יא|הרשע מעניש את עצמו]]
שורה 54 ⟵ 47:
[[קטגוריה:תהלים לה ח|הרשע מעניש את עצמו]]
[[קטגוריה:תהלים לז טו|הרשע מעניש את עצמו]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/onj_acmi.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-10-13.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/onj_acmi.html}}