ביאור:משלי טו יז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
מה חשוב יותר - הנתינה החומרית או הנתינה הרגשית? ספר משלי מציע, כדרכו, את דרך האמצע:
 
{{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹּסאָבׁוּס וְשִׂנְאָה בובׁוֹ|משלי טו יז}}.
 
הפסוק מכוון לאדם שרוצה לתת אוכל לעני: האדם רוצה לקיים את מצוות הצדקה בהידור רב, הוא רוצה להכין לעני סעודה דשנה ומשביעה, ולכן הוא קונה '''שור''' מפוטם ושוחט אותו לכבוד האורח; אך בזמן הסעודה, יצר הרע לוחש לו "למה בזבזת כל-כך הרבה כסף על ה'בטלן' הזה? לא היה עדיף שתשמור את השור לעצמך?"; וכך היצר מטריד אותו עד שבסוף הסעודה הוא כבר די שונא את העני שבא, כביכול, 'לגזול' את רכושו, והשנאה הזאת מתבטאת בהתנהגות, והעני רואה ונעלב. לאדם כזה אומר הכתוב "עדיף שתיתן לעני ארוחה פשוטה וזולה, '''ארוחת ירק''' , ותנהג עמו '''באהבה''' - מאשר לתת לו סעודה גדולה ויקרה, שתגרום לך '''לשנוא''' אותו ולפגוע ברגשותיו". מובן שעדיף להתגבר על היצר כך שלא תהיה שנאה כלל, בשום מקרה, אבל הפסוק פונה לבני אדם ולא למלאכים.
 
מצד שני, גם לנתינה החומרית יש חשיבות: לא נאמר "טוב לא לתת ארוחה בכלל, מלתת שור אבוס ושנאה בו" אלא " {{צ|‏טוב ארוחת ירק..}} .", כלומר, צריך לתת לפחות ארוחה פשוטה, כדי שהעני לא יגווע ברעב. עדיף שייעלב קצת וימשיך לחיות, מאשר שימות בכבוד.
שורה 25:
3. אפשר לפרש שהפסוק מכוון לכל משפחה, ומתייחס לרמת החיים במשפחה. אנשים שרוצים רמת חיים גבוהה, צריכים להשקיע יותר זמן בעבודה, וכתוצאה מכך יש להם פחות זמן לדבר עם בני המשפחה, ויש פחות אהבה בבית. על כך אומר הכתוב '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' - טוב לחיות בצניעות, לעבוד פחות ולהשקיע יותר באהבה בין בני המשפחה, '''משור אבוס ושנאה בו''' - מאשר לחיות ברמת-חיים גבוהה כאשר היחסים בין בני המשפחה מעורערים.
 
4. בפסוק הקודם נאמר {{צמ|טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה', מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹֹֹֹבׁוֹ|משלי טו טז}}; הפסוק הקודם דיבר על '''יראה''' ( [[ביאור:טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו|פירוט]] ) והפסוק שלנו מדבר על '''אהבה''' ; יראת ה' ואהבת ה' הם מושגים שנזכרים יחד פעמים רבות בתורה; אם כך, ייתכן שהפסוק שלנו מדבר לא על אהבה בין אנשים אלא על אהבת ה' {{קטן|קטן= (ראו ביאורהגאון הגר"אמווילנה על פסוק יט)|}} .
 
הפסוק הקודם דיבר על '''כמות''' - עדיף להסתפק בכמות קטנה ובלבד שהיא הושגה ביראת ה'; והפסוק שלנו מדבר על '''איכות''' - עדיף להסתפק במזון באיכות נמוכה יותר, ובלבד שהוא מלווה באהבת ה', ולא באהבת המותרות והתענוגות.
 
5. ואולי אפשר להסיק מכאן, שאכילת בשר משפיעה על נפש האדם ומעוררת בו רגשות שליליים של שנאה; אולם, כדי להצדיק מסקנה זו דרוש מחקר מפורט יותר שנמצא מעבר להיקפו של מאמר זה.
 
==מתי כתב שלמה את הפסוק?==
"אמר רבי לוי: כנגד מי אמר שלמה פסוק זה? כנגד שני בני אדם שפגעוהו בשעה שירד ממלכותו והיה מחזר על הפתחים בשביל פרנסה. פגעו בו שני בני אדם שהיו מכירין אותו:
 
בא אחד מהם, נשתטח לפניו, ואמר לו 'אדוני המלך! אם רצונך, גלגל עמי היום'. מיד הלך עמו, והעלהו לעליה וזבח שור, הביאו לפניו מטעמים רבים, והתחיל משמיע לו דברי מלכותו, ואמר לו 'זכור אתה שעשית כך וכך ביום פלוני כשהיית מלך?' מייד, כיוון שהזכיר לו ימי מלכותו, התחיל בוכה וגועה, וכן כל אותה הסעודה, עד שעמד משם שבע מבכייתו.
 
למחר פגע בו חבירו, התחיל משתטח לפניו ואמר לו 'אדוני המלך, רצונך שתגלגל עמי היום?' אמר לו 'שמא אתה מבקש לעשות לי כשם שעשה חבירך אתמול?' אמר לו 'אדוני המלך, איש עני אני, אלא אם רצונך גלגל עמי היום במעט ירק שיש לי'. באותה שעה הלך לביתו, רחץ לו ידיו ורגליו, והביא לו מעט ירק, והתחיל אותו האיש מנחמו, ואמר לו 'אדוני המלך, שבועה נשבע הקב"ה לאביך שאינו פוסק מלוכה מזרעו, שנאמר<span style="font-size:80%">
( [[תהלים קלב יא]] ):''' " נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך ", אלא כך הוא דרכו של הקב"ה, מוכיח וחוזר ומוכיח, שנאמר<span style="font-size:80%">
( [[משלי ג יב]] ):''' " כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה ", אבל הקב"ה מחזירך למלכותך'. כיוון ששמע שלמה כך, מייד נתקררה דעתו עליו, ושמח מאותה סעודה של ירק, ועמד משם שבע.
 
אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי אבון בן בנימין בשם רבי יוסי בן זמרא: כיוון שחזר שלמה למלכותו, כתב בחכמתו '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' שאכלתי אצל העני, '''משור אבוס ושנאה בו''' שהאכילני אותו עשיר שהזכירי צערי" ( [[:מדרש משלי (בובר) טו יז|מדרש משלי (בובר)]] ).
 
<div class="future">
6. הכנת סעודה משור אבוס דורשת יותר זמן מארוחת ירק - צריך לשחוט את השור בשחיטה כשרה, להמליח את הבשר במשך כמה ימים, וכו'; ההכנות הקשות והממושכות עלולות לגרום למתחים ולשנאה בין בני הבית, במיוחד אם הן נעשות בלחץ זמן. לכן ממליץ החכם, להסתפק באוכל פשוט יותר - '''ארוחת ירק''' = סלט או ירקות מבושלים שדורשים רק הכנה מעטה, ולשמור את האנרגיות לחיזוק '''האהבה''' בין בני הבית, מאשר להשקיע זמן רב בהכנת סעודה גדולה '''משור אבוס''' , ולהסתכן ביצירת '''שנאה''' בבית.
 
::*אולם, לפי פירוש זה היה ראוי להדגיש לא את סוג האוכל (ירק לעומת שור), אלא את הזמן הדרוש להכנתו, למשל "טוב ירק חי ואהבה שם, מירק מבושל ושנאה בו", או "טוב בשר נא ואהבה שם, מבשר צלוי ושנאה בו".
שורה 41 ⟵ 52:
==לעיון נוסף==
 
::*הפסוק שלנו מדבר על סעודה של חול; פסוק דומה מדבר על סעודה של קודש , {{צמ|טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב|משלי יז א}}( [[ביאור:הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה|פירוט]] ) 
::* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2148007 דיון על זכות מבקשי חסד ליחס הוגן / עצור כאן חושבים]
::* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2164368 דיון על נתינה בתחום אחר - בתחום השכלי: האם לתת מידע בצורה שאינה נעימה לתלמידים, או לא לתת בכלל?]