ביאור:משלי כד לד: הבדלים בין גרסאות בדף

שני קטעים המתארים את סכנות העצלות מסתיימים בפסוק דומה: '''

'''רֵאשֶךָ''' = '''רֵישֶךָ''' = עונייך (מלשון רש = עני); העוני נמשל ל '''מְהַלֵּך''' ְ או '''מִתְהַלֵּךְ''' . '''

'''מַחְסֹרְךָ''' = '''מַחְסֹרֶיךָ''' = המחסור שלך; המחסור נמשל ל '''אִיש מָגֵן''' .

1. המשלים מציינים פתאומיות ומהירות: '''

::*'''מהלך''' / '''מתהלך''' הוא " {{צפ|תוכן=אדם המהלך מהר}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , או אורח, אדם שבא פתאום לבקר (כמו '''הֵלֶךְ''' - שמואל ב יב ד); " {{צפ|תוכן='''ובא כמהלך ראשך''' - יבוא עליך עניות פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . '''

2. המשלים מציינים הדרגה ויסודיות: '''

3. ע"פ 'דעת מקרא', שני המשלים הם משל אחד, שרומז לתיאורו של גלית, הענק הפלשתי: '''

גלית בא '''כמהלך''' , בעוצמה ובביטחון; ולפניו '''איש מגן''' = '''איש נושא צינה''' (צינה = מגן גדול): '''

::*במשל, '''איש המגן''' צועד לפני הגיבור '''המהלך''' ; כשרואים את איש המגן, אפשר לדעת שהגיבור מהלך אחריו ויגיע עוד מעט; '''

::*ובנמשל, '''המחסור''' צועד לפני '''הריש והעוני''' ; כשאדם מתחיל להרגיש מחסור, הוא יכול לדעת שהעוני מהלך אחריו ויגיע עוד מעט.

לפי זה, פירוש הפסוק הוא: אם תמשיך להתעצל, '''עונייך''' יבוא כמו גיבור '''המהלך''' בשדה הקרב כדי לכבוש את חייך; אבל לפני כן תתחיל להרגיש '''מחסור''' - תתחיל לשים לב שחסרים לך דברים, וזה צריך להיות עבורך סימן שהעוני מתקרב - כמו '''שאיש מגן''' הוא סימן לכך שהגיבור מתקרב. '''

אך יש שפירשו להיפך, שהפסוק הוא הבטחה לטובה - אם '''תמעט בשינה''' אז '''יבוא''' אליך כל מה '''שחסר''' לך: " {{צפ|תוכן=אם תעשה כן, '''יבא חסרונך''' , ודבר שאתה ''' רש''' ממנו יבא לך מיד, כאדם ''' המהלך''' מהר, ''' ומחסורך יבא''' ויתמלא ''' כאיש מגן''' - הבא מהר להגין על אדוניו...}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ו יא|רש"י]] )|}} , " {{צפ|תוכן=יש דרך לגרום שכל מה שחסר לך יגיע מהר! איך? '''מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב''' , קום ממיטתך! אל תתייאש ממצבך! תדע שאם תנסה ותשתדל עם אמונה - ה' יעזור לך ויושיע אותך, וכל חסרונותיך יתמלאו במהירות.}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ב תמוז ה'תשס"ט)|}} . 

ולענ"ד, הפירוש השלילי מתאים יותר לפרק כד, והפירוש החיובי מתאים יותר לפרק ו; ראו [[ביאור:פסוקים זהים, משמעות שונה|פסוקים זהים, משמעות שונה]] . '''