ביאור:משלי יג יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם =
{{צמ|בזבָּז לדברלְדָבָר - יחבליֵחָבֶל לולוֹ, ויראוִירֵא מצוהמִצְוָה - הואהוּא ישלםיְשֻׁלָּם|משלי יג יג}}
 
הפסוק כולל שני חצאים מנוגדים. נסביר כל מילה בשני החצאים:
שורה 8:
'''בז''' = מזלזל, מפחית בערכו של דבר; והוא ניגוד של '''ירא''' = מתייחס ביראת-כבוד;
 
'''דבר''' - ניגוד של '''מצוה''' , מכאן שהכוונה, כנראה, לדבר ה', כמו למשל בפסוקים: '''
 
::* [[ביאור:במדְבַר טו לא]] : {{צמצ|כיכִּי '''דברדְבַר ה'''' '''בזהבָּזָה''' ואתוְאֶת '''מצותומִצְוָתוֹ''' הפרהֵפַר, הכרתהִכָּרֵת תכרתתִּכָּרֵת הנפשהַנֶּפֶשׁ ההואהַהִוא, עונה בה|במדבר טו לאבָהּ}}
::* [[שמות טז טז]], [[שמות טז לב]], [[שמות לה ד]], [[ויקרא ח ה]], [[ויקרא ט ו]], [[ויקרא יז ב]], [[במדבר ל ב]], {{צמ|זהזֶה '''הדברהַדָּבָר''' אשראֲשֶׁר '''צוהצִוָּה''' ה'...|במדבר לו ו}}
::* {{צמ|ואםוְאִם כלכָּל עדתעֲדַת ישראליִשְׂרָאֵל ישגויִשְׁגּוּ, ונעלםוְנֶעְלַם '''דברדָּבָר''' מעינימֵעֵינֵי הקהלהַקָּהָל, ועשווְעָשׂוּ אחתאַחַת מכלמִכָּל '''מצות''' ה' אשראֲשֶׁר לאלֹא תעשינהתֵעָשֶׂינָה ואשמווְאָשֵׁמוּ|ויקרא ד יג}}
::* {{צמ|לאלֹא תספותֹסִפוּ עלעַל '''הדברהַדָּבָר''' אשראֲשֶׁר אנכיאָנֹכִי '''מצוהמְצַוֶּה''' אתכםאֶתְכֶם ולאוְלֹא תגרעותִגְרְעוּ ממנומִמֶּנּוּ לשמרלִשְׁמֹר אתאֶת '''מצות''' ידוד אלהיכםאֱלֹהֵיכֶם אשראֲשֶׁר אנכיאָנֹכִי '''מצוהמְצַוֶּה''' אתכםאֶתְכֶם|דברים ד ב}}
::* {{צמ|והיווְהָיוּ '''הדבריםהַדְּבָרִים''' האלההָאֵלֶּה אשראֲשֶׁר אנכיאָנֹכִי '''מצוךמְצַוְּךָ''' היוםהַיּוֹם עלעַל לבבךלְבָבֶךָ|דברים ו ו}}
 
הפסוק אינו מדבר על קיום מצוות בפועל, אלא על היחס העקרוני למצוות ה' - יחס של זלזול ({{צ|בז לדבר}}) לעומת יחס של יראת כבוד ({{צ|ירא מצוה}}).
שורה 20:
'''יֵחָבֶל''' - ניגוד של '''יְשֻלָּם''' , ואפשר לפרש את הניגוד בשתי דרכים:
 
==1. חבלה ממונית '''==
'''יחבל''' = יילקח ממונו, כמו בפסוקים: '''
 
::* {{צמ|אםאִם '''חבלחָבֹל תחבלתַּחְבֹּל''' שלמתשַׂלְמַת רעךרֵעֶךָ - עדעַד באבֹּא השמשהַשֶּׁמֶשׁ תשיבנותְּשִׁיבֶנּוּ לולוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ|שמות כב כה}}
::* {{צמ|לאלֹא '''יחבליַחֲבֹל''' רחיםרֵחַיִם ורכבוָרָכֶב כיכִּי נפשנֶפֶשׁ הואהוּא '''חבלחֹבֵל'''|דברים כד ו}}
::* {{צמ|לאלֹא תטהתַטֶּה משפטמִשְׁפַּט גרגֵּר יתוםיָתוֹם ולאוְלֹא '''תחבלתַחֲבֹל''' בגדבֶּגֶד אלמנהאַלְמָנָה|דברים כד יז}}
 
לפי זה, '''ישולם''' = יקבל שכר ממוני, ופירוש הפסוק הוא: מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' ה' יאבד את ממונורכושו: " {{צפ|תוכן=הבוזה אחד מדברי תורה, סוף מתמשכן עליו}} ", ומי שמתייחס '''ביראת''' -כבוד '''למצוות''' ה' יקבל '''תשלום''' , שכר {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . 
 
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע על-פי דברי ה"חפץ חיים": כשאדם אומר לשון הרע על רעהו, לוקחים מזכויותיו של האומר ונותנים לקרבן; לפי זה אפשר לפרש: "מי '''שמזלזל בדברים''' שהוא אומר, ואינו מקפיד לשמור על לשונו מפני דברי גנאי, יאבד את זכויותיו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד '''למצוות''' ה' לגבי שמירת הלשון, יקבל ' '''תשלום''' ' רוחני - יקבל את אותן מצוות שנחבלו ונלקחו מהאומר.
 
==2. חבלה גופנית==
'''יחבל''' = ייפגע בגופו, כמו למשל בפסוקים: '''
 
::* {{צמ|'''חבליחֶבְלֵי''' שאולשְׁאוֹל סבניסַבֻּנִי קדמניקִדְּמֻנִי מקשימֹקְשֵׁי מותמָוֶת|שמואל ב כב ו}}
::* {{צמ|באיםבָּאִים מארץמֵאֶרֶץ מרחקמֶרְחָק מקצהמִקְצֵה השמיםהַשָּׁמָיִם ידוד וכליוּכְלֵי זעמוזַעְמוֹ '''לחבללְחַבֵּל''' כלכָּל הארץהָאָרֶץ|ישעיהו יג ה}}
::* {{צמ|וְנִבְהָלוּ צִירִים '''וַחֲבָלִים''' יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם|ישעיהו יג ח}}
::* {{צמ|ונבהלו צירים '''וחבלים''' יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם|ישעיהו יג ח}}
::* {{צמ|כמוכְּמוֹ הרההָרָה תקריבתַּקְרִיב ללדתלָלֶדֶת תחילתָּחִיל תזעקתִּזְעַק '''בחבליהבַּחֲבָלֶיהָ''' כןכֵּן היינוהָיִינוּ מפניךמִפָּנֶיךָ ידודה'|ישעיהו כו יז}}
::* [[ישעיהו לב ז]]: " {{צ|וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ '''לְחַבֵּל'''}} {{צ|[עניים]}} {{צ|בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט}} " {{קטן|קטן= (קרי)|}}
::* {{צמ|וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ '''לחבל''' ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט|ישעיהו לב ז}}
 
לפי זה, '''ישולם''' = יהיה שלם בגופו, יהיו לו שלום ושלוה מפגיעות, ופירוש הפסוק הוא: מי שמזלזל בדבר ה', גורם לעצמו נזקים,: ומי" שמתייחס{{צפ|תוכן=המבזה ביראתמה כבוד למצוותממצוות ה', מביאהוא עלחובל עצמובעצמו}} שלום ושלוה" {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} ., ומי שמתייחס ביראת כבוד למצוות ה''', מביא על עצמו שלום ושלוה.
 
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע ע"פ דברי הגר"א: כל מצוה נותנת חיות רוחנית לאיבר מסויים בגוף (ע"פ חז"ל, יש 248 מצוות עשה, כנגד 248 איברי הגוף); לכן, מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' מצוה אחת מהתורה ואינו מקיים אותה, פוגם בחיות של אותו איבר שקשור למצוה זו, וגופו '''נחבל''' וחסר; אבל מי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' ומצוה, גופו יהיה '''שלם''' . '''
 
פסוקרעיון דומה: [[ביאור:שומרנמצא ב {{צמ|שמר מצוה - שומרשמר נפשו, בוזה דרכיו -יומת|משלי ימות|יט טז}}( [[ביאור:שומר מצוה - שומר נפשו, בוזה דרכיו - ימות|פירוט]] ).
'''
 
פסוק דומה: [[ביאור:שומר מצוה - שומר נפשו, בוזה דרכיו - ימות|שומר מצוה - שומר נפשו, בוזה דרכיו - ימות]] .
<div class="advanced">
 
==מקורות ופירושים נוספים==
==נספח: דבר - מצוה==
הפסוק מדבר על " '''דבר''' " אחד ועל " '''מצוה''' " אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם: '''
 
::*מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, {{צ|יחבל לו}}, כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות; '''
::*ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, {{צ|הוא ישולם}}, כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם על הפסוק, וכן רבנו יונה בשערי תשובה א לט,  ע"פ חז"ל)|}} .
::
 
::*ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, {{צ|הוא ישולם}}, כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם ע"פ חז"ל)|}} .
פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים:
 
" {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''' , שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} " {{קטן|קטן= (בן עזאי, [[משנה אבות ד ג]] ; רבי נהוראי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm אבות דרבי נתן - פרק שלשה ועשרים] )|}} .
 
" {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר: '''בז לדבר - יחבל לו'''}} " {{קטן|קטן= (כת הלצים, [[שערי תשובה ג קעו]] )|}} .
 
" {{צפ|תוכן=והוא אלי וחי גואלי - עם כל ההכללה האדירה של אין קץ ותכלית, של ההויה בכללותה, אין ההשגחה הפרטית נגרעת במאומה, והוא, אדון עולם, אלי משגיחי הפרטי, כאילו לא היו לו בעולמיו כ"א אני}} " {{קטן|קטן= ( [[:עולת ראי"ה אדון עולם|עולת ראי"ה על אדון עולם]] )|}} .
 
 
 
ואכן הביטוי '''בז לדבר''' מזכיר את הרשעים, הבזים לזולת:
 
 
 
::* {{צמ|ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, ויאכל וישת ויקם וילך '''ויבז''' עשו את הבכרה|בראשית כה לד}}( [[ביאור:ויבז עשו את הבכורה|פירוט]] ).
::* {{צמ|ובני בליעל אמרו מה ישענו זה '''ויבזהו''' ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש|שמואל א י כז}}
::* {{צמ|ויבט הפלשתי ויראה את דוד '''ויבזהו''' כי היה נער ואדמני עם יפה מראה|שמואל א יז מב}}
::* {{צמ|'''ויבז''' בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי|אסתר ג ו}}( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%95 פירוט] )
::* {{צמ|וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו '''ויבזו''' עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים|נחמיה ב יט}}
 
ועל-פי האגדה, המשל '''בז לדבר יחבל לו''' נכתב על דבורה אחת קטנה... {{קטן|קטן= (ראו [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king/agadot/dvora.htm שלמה המלך והדבורה] )|}} .
 
</div>
 
::*
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם|ביאור:בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם}}}}
 
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-13-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-06-25.
}}
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם|ביאור:בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם}}}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-13-13.html}}