ביאור:משלי ו ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 35:
::* {{צמ|הַנְּמָלִים - עַם לֹא עָז, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם|משלי ל כה}}(ראו [[ביאור:עצות לקטנים|החכמה חשובה יותר מהגודל]] ).
===הצרצר והנמלה===
[[w:הצרצר והנמלה|משל הצרצר והנמלה]] , המיוחס לאיזופוס וקיים בגירסאות שונות אצל עמים רבים, מזכיר את הפסוק שלנו. אולם, במשל ההוא, במקום עצל שאינו עושה כלום, יש צרצר שעוסק בשירה ונגינה. משל זה אינו מתאים לרוח התורה, שכן התורה מייחסת חשיבות רבה לשירה ונגינה, החל משירת הלויים בבית המקדש ועד לשירי הקודש בימינו. אדם העוסק בשירה ונגינה אינו נחשב עצל!
==פירושים נוספים==
שורה 54 ⟵ 55:
לדוגמה, חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהבולט מביניהם הוא פרופ' אלפרד ברוקשטיין, פיתחו אלגוריתמים מבוזרים לחיפוש ברשת האינטרנט, המחקים את האלגוריתם שהנמלים משתמשות בו לחיפוש מזון. ראו [http://webcourse.cs.technion.ac.il/095210/Winter2002-2003/ho/WCFiles/FinalAnts.ppt מצגת המסכמת מאמרים של ולדימיר ינובסקי, ישראל וגנר, מיכאל לינדנבאום ואלפרד ברוקשטיין] . ראו גם:
BRUCKSTEIN, A., "Why the ant trails look so straight and nice",
===הנמלה - שכירה או עצמאית?===
שורה 63 ⟵ 64:
פסוק ח: {{צ|תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה}} - חיסכון ללא תיכנון: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו... אינה חיה אלא ששה חדשים... וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה. והיא הולכת ומכנסת בקיץ, כל מה שמוצאה חטין ושעורין ועדשים... שאמרה: שמא יגזור עלי הקב"ה חיים, ויהיה לי מוכן לאכול}} " {{קטן|קטן= (דברים רבה ה ב)|}} .
כמו כן, יש שלמדו מפסוקנו על החשיבות של עצמאות כלכלית - לשאוף לעבוד כעצמאי ולא להסתפק בעבודה כשכיר עבור מישהו אחר: " '''אין לה קצין שוטר ומושל''' " שהיא עובדת בשבילו, אלא היא " '''תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה''' " - עובדת בשביל עצמה {{קטן|קטן= (ע"פ [http://medlem.spray.se/abujaftiel/index.html דוד ויסקוט] )|}} .
::*אולם, כל הפירושים הללו אינם מתאימים לדעה המקובלת בימינו, לפיה הנמלים חיות במושבה שיתופית, שבה הפועלות אוספות אוכל עבור המושבה כולה.
שורה 73 ⟵ 74:
::*" {{צפ|תוכן=גם אם האדם חושב שהוא עצלן מטבעו, ומידת הזריזות אינה נמצאת בנפשו, יסתכל על הנמלה ויבין את טעותו... יש בך את מידת הזריזות, ועליך רק לעורר אותה ולפתח אותה לכיוון הנכון!}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י תמוז ה'תשס"ט)|}} .
על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - {{צ|תכין בקיץ '''לחמה''' , אגרה בקציר '''מאכלה'''}}. אך יש שפירשו שזהו משל, והנמשל הוא בתחום הרוחני: " {{צפ|תוכן=אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב)|}} , " {{צפ|תוכן=ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
הקטע שלנו מלמד חריצות בדרך '''החכמה''' - הלימוד מאחרים; בפרק כד ישנו קטע המלמד חריצות בדרך '''המוסר''' - הלימוד מטעויות ( [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|פירוט]] ).
| |||