ביאור:משלי יא כא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 5:
{{מאמר הגדרה}}
אדם שנעשה לו עוול עלול להתייאש מהאיטיות של טחנות הצדק. ספר משלי מציע להיות סבלני:
::* {{צמ|תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב, '''יָד לְיָד''' לֹא יִנָּקֶה|משלי טז ה}}( [[ביאור:הגאוה פסולה אפילו במחשבה|פירוט]] )▼
'''יד ליד''' = הצדק עובר הרבה "ידיים" עד שהוא מגיע ליעדו. ניתן להבין את הביטוי בכמה דרכים:
::*במערכת המשפט האנושית - התיק עובר מיד ליד, מערכאה לערכאה, הרבה שופטים בודקים את העניין כדי להגיע לפסק דין צודק.
::*במערכת הצדק האלהית - ה' מעביר את הצדק, למשל את הרכוש הגנוב או את הנקמה, בתחנות רבות עד שהוא חוזר חזרה לבעליו החוקיים.
צדק הוא עניין מורכב -אי אפשר לעשות צדק אמיתי רק מתוך מבט נקודתי על מקרה אחד. כל פסיקה במקרה אחד, גם אם היא צודקת, עלולה לגרום להשלכות רבות שחלקן אינן צודקות. צדק אמיתי נובע מתוך ראיה של כל המערכת, דבר שהוא מעבר להשגתו של אדם אחד, ולכן יש צורך בשלבים רבים - '''יד ליד''' - עד שבסופו של דבר הרשע יבוא על עונשו - '''לא יינקה רע'''.
מעבר לכך: האדם אינו לבד בהסטוריה, הוא חלק משרשרת של דורות, ולפעמים עשיית הצדק נמשכת כמה דורות, אבל בסופו של דבר הצדיק יקבל את שכרו - '''וזרע צדיקים נמלט'''.
<div class="advanced">
==מקורות ופירושים נוספים==
::*אולם, עד כמה שידוע לי, אין עוד לשונות שבועה בספר משלי - לשון שבועה מתאימה יותר לשירה או לנאום נרגש מאשר לספר של דברי חכמה שקולים ומדודים. ▼
פירושים שונים הוצעו לביטוי המיוחד '''יד ליד''', אך לענ"ד הפירוש שכתבתי למעלה הוא המתאים ביותר כאשר בוחנים גם את הפסוק השני שבו נזכר ביטוי זה:
▲
===1. תשלום===
חכמי התלמוד פירשו: " {{צפ|תוכן=המרצה מעות לאשה '''מידו לידה''' בשביל שיסתכל בה - אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני, לא ינקה מדינה של גיהנם; ועליו הכתוב אומר (משלי יא):}} {{צפ|תוכן=יד ליד לא ינקה רע}} {{צפ|תוכן=- לא ינקה מדינה של גיהנם}} " {{קטן|קטן= (מסכת כלה א א, תלמוד בבלי [[ביאור:בבלי ברכות דף סא|ברכות סא.]] )|}} . כנראה שגם בימיהם היו חשפניות, והיו גברים ששילמו להן כדי להסתכל עליהן, וחז"ל יצאו בחריפות נגד גברים אלה {{קטן|קטן= (גירסה שונה של המאמר נמצאת ב [[ביאור:בבלי עירובין דף יח#עמוד ב|עירובין יח:]] , משם משתמע שהיו גם נשים ששילמו לגברים)|}} . ייתכן שהם פירשו את המשך הפסוק, '''וזרע צדיקים נמלט''', על פגם הברית; ואם כך, המילה '''רע''' רומזת ל {{צמ|וַיְהִי עֵר, בְּכוֹר יְהוּדָה, '''רַע בְּעֵינֵי''' ה', וַיְמִתֵהוּ ה'|בראשית לח ז}}- גם הוא, לפי חז"ל, חטא בפגם זה. לפי פירוש זה, הפסוק הבא ממשיך את הרעיון ומגנה גם את החשפנית עצמה, המבזה את יופיה, {{צמ|נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, '''אִשָּׁה יָפָה''' וְסָרַת טָעַם|משלי יא כב}}( [[ביאור:נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם|פירוט]] ).
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים לפרק טז, שם לא נזכרה אישה כלל.
היה אפשר לפרש את דברי התלמוד באופן אחר - הביטוי '''יד ליד''' מבטא דיוק במדידה: כפי שהעברת כסף נעשית בצורה מדוייקת וספורה, כך גם גמולו של הרע (בפרק יא) או הגאה (בפרק טז) יגיע בצורה מדוייקת ומדודה, והוא '''לא יינקה''' מעונש על כל מעשה שעשה: " {{צפ|תוכן='''מידו''' של המקום יבוא הגמול '''ליד''' המחוייב, '''ולא יינקה''' הרע ממנו, כי}} {{צפ|תוכן=לא תשוב ריקם. אבל זרע צדיקים לפעמים נמלטו מן הרעה אשר ישולח עליהם בעבור זכות כשרון מעשה האבות}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
::*אולם, לפי זה לא ברור המשך הפסוק שלנו, '''וזרע צדיקים נמלט'''. לכאורה הוא מביע רעיון הפוך - אדם שהוא צאצא של צדיקים עשוי להימלט מעונש גם אם הוא עושה מעשים רעים!
===2. שבועה===
המילה יד יכולה לציין שבועה, כמו ב {{צמ|וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֵל מֶלֶךְ סְדֹם 'הרמתי '''יָדִי''' אֶל ה' אֶל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ'|בראשית יד כב}}, {{צמ|כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם '''יָדִי''', וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם|דברים לב מ}}; וכמו במנהג המקובל של תקיעת כף - תקיעת יד לתוך יד - לצורך סגירת עסקה. גם הביטוי '''לא ינקה''' מזכיר את הדיבר האוסר להישבע לשווא, {{צמ|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי '''לֹא יְנַקֶּה''' ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא|שמות כ ו}}. מי בדיוק נשבע?
בתרגום החברה היהודית (JPS), וגם בדעת מקרא, פירשו שה' נשבע שיעניש את הרשע.
▲::*אולם, עד כמה שידוע לי, אין עוד לשונות שבועה מסוג זה בספר משלי
חכמי המדרש פירשו שהנשבע הוא האיש הרע: " {{צפ|תוכן='''וזרע צדיקים נמלט''' - אם ראית צדיק שהוא בן אבות, לא במהרה הוא חוטא, למה? שהוא מחשב ואומר: 'אכחיש יצרי לשעה ולא אאבד עולמי לשעה', ונמצא נמלט מדינה של גיהנם, לכך נאמר: '''וזרע צדיקים נמלט'''. אבל רשע אינו אומר כן, אלא הולך אצל זונה ומשביע לה בשבועה בשביל לעשות תאוות נפשו ויצרו, ואחר-כך עובר על השבועה, ורוח הקודש משביעה לו ואומרת: לא דייך שעברת עבירה, אלא הזכרת את שמי על דבר שקר?! חייך, '''לא תינקה''' מדינה של גיהנם!}} " {{קטן|קטן= (רבי אליעזר, מדרש משלי (בובר))|}} . אדם המודע לכך שאבותיו היו צדיקים, גם אם הוא עצמו אינו צדיק, מתבייש לחטוא ומעדיף להתאפק. אבל אדם רשע, שאינו מודע למסורת אבותיו, חוטא בלי בושה. הוא נושא את '''ידיו''' ונשבע לאישה שהוא אוהב אותה, רק כדי שיוכל ליהנות מגופה, ואחר-כך עובר על השבועה, ופוגע גם בשם ה' וגם ברגשותיה של האישה, ועל כך '''לא יינקה'''. גם כאן, כמו בפירוש 1, חז"ל כנראה קישרו את פסוקנו לפסוק הבא: הפסוק שלנו מגנה את הגברים הנשבעים לשווא, והפסוק הבא מגנה את הנשים המבזות את יופיין לשווא.
אפשר גם לפרש, שהביטוי '''יד ליד''' מסמל את התנועה המקובלת שאנשים עושים באצבעותיהם מאחרי הגב, כאשר הם אומרים משהו שאינם מתכוונים לו: " {{צפ|תוכן=מה היד הזאת שהיא אוכלת את חבירתה, אם עושה אדם מצוה באחת ונתחייב באחת, אין זו מכפרת על זו, דכתיב '''יד ליד לא יינקה רע''', אדם שיש בו דבר בינו לבין חבירו, הוא נשבע מפיו ומבטלו בליבו, תאמר שהוא מנוקה? תלמוד לומר: '''יד ליד''', נאמר כאן '''לא יינקה''', ונאמר בעשרת הדיברות (שמות כ ז): "כי לא ינקה", מה דיבור האמור להלן - על השבועה, אף כאן על השבועה.}} " {{קטן|קטן= (רבי יהושע שם)|}} .
::*אולם, פירושים אלה אינם מתאימים לפרק טז, שם הנושא אינו קשור לשבועה.
===3. ישירות===
מלבי"ם פירש: " {{צפ|תוכן=בבלי אמצעי}} ", כלומר בהשגחה פרטית, באופן ישיר ללא תיווך: " {{צפ|תוכן=כי העונש הבא ע"י הטבע, לפעמים יש רשע מאריך ברעתו כי מקוה שישוב בתשובה; לא כן הגבה לב, שאין תקוה שייטיב דרכו}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם על משלי טז ה)|}} .
::*אולם, לא תמיד ה' מעניש באופן ישיר: " {{צפ|תוכן=כי לפעמים יצא הדבר מיד הנותן ליד המקבל ע"י אמצעיים שלוחי הטבע, ויצייר בזה א' שלא יגיע העונש אל הרע עצמו, כגון אם שעתו מצלחת ומזלו עומד לו, וכן יצויר שישיג הרע זרע צדיקים שלא חטאו, כמו שכתוב הלא עכן מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו, כי היה העונש על ידי הסתרת פנים, אבל אם בא מיד ה' ליד הרע, אז "לא ינקה הרע", וגם " זרע צדיקים נמלט", לא כן אם בא העונש ע"י שליח שכיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע, ולא לבד שימלט הצדיק כי גם זרעו נמלט מן הרע ההשגחיי, כמ"ש ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם על משלי יא כא)|}} , ולכן לא ברור מה המשמעות המעשית של הפסוק עבורנו.
===4. מהירות===
בלשון ימינו, המילה '''מִיָּד''' מציינת מהירות, וייתכן שזו המשמעות גם כאן.
לפי זה הפסוק מלמד שהעונש על מעשים רעים או על גאוה מגיע במהירות, באופן מיידי.
::*אולם, בפסוקים אחרים בספר משלי נראה שהגמול על מעשים רעים עשוי לקחת הרבה זמן - ראו [[ביאור:צדיקים ורשעים לאורך זמן|צדיקים ורשעים לאורך זמן]] .
::*אולם, לפי פירוש זה לא ברור הפסוק בפרק טז, שם לא נזכר זרע ואין מי שאמור לקבל שכר.
===5. החלפה===
חכמי המדרש פירשו: " {{צפ|תוכן=בוא}} {{צפ|תוכן=וראה: שתי ידים יש לו לאדם: אם גונב באחת, ונותן צדקה באחרת, לא יינקה. כך, לעתיד לבוא הקב"ה אומר לרשעים: שני עולמות בראתי לכם, אחד לעשות בו מעשים טובים, ואחד לקבל בו שכר. עכשיו, שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה שהייתם בו, אתם מבקשים שכר?! מה אדם שבראתי שתי ידיים, באחת עושה עבירה ובאחת עושה צדקה, כתיב '''יד ליד לא יינקה רע''', ואתם סבורים להינצל מדינו של גיהנם?! לא יינקה רע!}} " {{קטן|קטן= (ראו [[:מדרש משלי (בובר) יא כא|מדרש משלי (בובר)]] )|}} . " {{צפ|תוכן=משל לאדם אחד שהלך ועבר עבירה, ונתן לזונה שכרה, ולא הספיק לצאת מפתח ביתה עד שפגע בו עני אחד, אמר לו: תן לי צדקה, נתן לו והלך לו, ואמר אותו האיש "אילולי שרצה הקב"ה לכפר על עוונותיי, לא שלח לי אותו עני, שאתן לו צדקה ויתכפר לי על מה שעשיתי". אומר לו הקב"ה: רשע! אל תחשוב כן, אלא לך ולמוד מחכמתו של שלמה, שפירש ואמר '''יד ליד לא יינקה רע'''}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן שם)|}} .
'''יד''' בלשון המקרא מציינת מעשה (כמו בביטוי "מעשה ידך"). הביטוי '''יד ליד''' מציין שני מעשים שונים - מעשה טוב ומעשה רע. והפסוק מלמד שהמעשה הטוב שאדם עושה '''בידו''' האחת '''לא ינקה''' את המעשה '''הרע''' שהוא עושה בידו השניה. אנשים בסגנון רוֹבין-הוּד, הגוזלים מעשירים כדי לתת לעניים, לא יינקו מעונש, אלא עליהם להחזיר את הגזילה לבעליה המקוריים {{קטן|קטן= (ראו חיי אדם, הלכות יום כיפור, כלל קמג)|}} .
::*אולם, לפי פירוש זה לא ברור ההמשך "וזרע צדיקים נמלט", וגם הפירוש בפרק טז אינו ברור.
===6. גלגולים===
גם קהלת, כנראה, הביע רעיון דומה, על הצורך בערכאות רבות כדי להגיע לצדק, {{צמ|אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם|קהלת ה ז}}( [[ביאור:חלוקה לרמות במערכת המשפט|פירוט]] ).
▲5. וייתכן שהביטוי "יד ליד" מציין תהליך שלוקח '''זמן רב''' , כמו העברת מכתב או חפץ מיד ליד, ''' מידו''' של שליח זה '''לידו''' של שליח אחר, עד שהוא מגיע ליעדו; כך גם הגמול על המעשים הרעים אינו מיידי, אלא "מתגלגל" לפעמים במשך כמה דורות, אבל בסופו של דבר מגיע ליעדו, והחוטא '''לא יינקה''' .
</div>
== תגובות ==
שורה 43 ⟵ 91:
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|משלי יא כא]]
{{מידה טובה|מידת הסבלנות|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
| |||