ביאור:משלי יב יד: הבדלים בין גרסאות בדף

ויש מפרשים שהפסוק מדבר בפרט על דיבורים של תוכחה והוראה, והוא מלמדנו, שהאדם המלמד את הזולת לעשות מעשים טובים, מקבל גמול גם על המעשים הטובים של הזולת: " {{צפ|תוכן=לעולם יראה אדם להוכיח את חברו על דבר שעושה לא טוב, אף שאינו יודע אם ישמע לו אם לאו... אם אדם מוכיח לרשע, והרשע אינו שומע לו - הוא נוטל כל הטוב שברשע... אם ישמע לו וייטיב את מעשיו, אז כל המצוות שיעשה הם על ידו וייטול שכר כולם... וזהו '''מפרי פי איש''' ... אף על פי שאין שומע לו, הוא '''ישבע טוב''' כי נוטל הטוב ממנו, ואם ישמע לו, אז כל '''הגמול''' של '''ידי אדם''' , כלומר כל המצוות ומעשים טובים שעושה אותו האדם על ידו, '''ישיב לו''' , כי נחשב לו כמו שהוא העושה...}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .

פירשנו כדעת רוב המפרשים, שהפסוק כולו מדבר על גמול מה'; אך מלבי"ם פירש שהצלע הראשונה מדברת דווקא על תוצאה טבעית - כשהאדם מדבר דברים טובים, הוא זוכה לתועלת באופן טבעי: " {{צפ|תוכן=פרי החכמה יאכל גוף הפרי, ופרי המעשים הטובים יקבל מה' בדרך שכר וגמול}} ". ראו גם: [[ביאור:מפרי פי איש|מפרי פי איש]] . '''