ביאור:משלי י טז: הבדלים בין גרסאות בדף

כך קורה בכל התנועות האידיאולוגיות - בדור הראשון, דור '''הפעולות''' , התנועות מוקמות על-ידי '''צדיקים''' בעלי ערכים נשגבים שמטרתם להביא '''לחיים''' , אך בדור הבא, דור '''התבואה''' , באים '''רשעים''' המשתלטים על התנועה ומנצלים אותה לאינטרסים האישיים שלהם, '''לחטאת''' . לפי זה,

ייתכן שהפסוק הבא (פסוק יז) מתאר דרך אפשרית לפתרון - קבלת ביקורת באופן תמידי: {{צ|ארחאֹרַח לחיים''' לְחַיִּים''' שומרשׁוֹמֵר מוסרמוּסָר, ועוזבוְעוֹזֵב תוכחתתּוֹכַחַת מתעהמַתְעֶה}} ( [[ביאור:אורח לחיים שומר מוסר|פירוט]] ).

1. לפי פירושנו, המסתמך על המדרש שהביא רש"י, הפסוק מדבר על עניין אחד, שהצדיק עושה אותו במטרה '''לחיים''' , והרשע משתמש בו במטרה '''לחטאת''' .

2. ויש שפירשו, שהפסוק מדבר על אופן ההתנהגות המקובל של הצדיק והרשע: אצל '''הצדיק''' , גם '''הפעולות''' , כלומר האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, הן צודקות ומביאות '''לחיים''' ; ואצל '''הרשע''' , גם '''התבואות''' , כלומר המטרות, הן רעות '''וחוטאות''' : " {{צפ|תוכן='''הצדיק''' ... גם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם '''לחיים''' , וכל-שכן התכלית... '''והרשע''' ... גם '''התבואה''' הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא '''לחטאת''' וחיסרון, והוא תכלית כוזב}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי י טז|מלבי"ם]] , ודומה לזה פירשו הרב יונה גירונדי והגאון מווילנה)|}} . ומכאן ניתן להסיק, שיש אנשים בינוניים - בין הצדיק לרשע, שהתכלית שלהם (התבואה) היא טובה וראויה, אבל האמצעים שהם משתמשים בהם (הפעולה) לא ראויים.

4. וייתכן שהפסוק ממשיך את הפסוק הקודם (פסוק טו), שדיבר על היחסיות של העושר: {{צ|הון עשיר קרית עזו, מחתת דלים רישם}} ( [[ביאור:הון עשיר קרית עוזו, מחיתת דלים רישם|פירוט]] ). '''הצדיק''' , גם אם יצטרך לעבוד ולקבל שכר תמורת עבודתו ( '''פעולה''' ), הדבר יביא לו '''חיים''' והצלחה, אבל '''הרשע''' , גם אם יקבל '''תבואה''' מהשדה בלי לעבוד, הדבר יהיה לו '''לחטאת''' וחיסרון. כלומר, הרכוש בהווה לא קובע את מידת ההצלחה בעתיד {{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי)|}} .

5. ויש שדרשו את הפסוק על נכדיהם של הצדיק והרשע, הגדלים בחיקם: " {{צפ|תוכן='''פעולת צדיק לחיים''' ... זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. '''ותבואת רשע לחטאת''' זה עמלק שגדל בחיקו של עשו}} " {{קטן|קטן= (רבי תנחום, דברים רבה, פרשת ואתחנן)|}} .

רעיון דומה נרמז בפרק ט, ראו [[ביאור:חכמותהכוח וכסילות - מי תנצח?-0314משחית|הכוח משחית]] .