ביאור:משלי י כב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 7:
העושר עלול לתת לאדם תחושה של עוצמה, ולגרום לו להעריץ את עצמו ואת מעשי ידיו. מי שבכל-זאת רוצה להיות עשיר ולא להתקלקל, צריך להקפיד לברך את ה' על כל הישג:
{{צמ|
'''ברכת ה'''' = ברכה שהאדם מברך את ה'.
שורה 16:
<div class="advanced">
==מקורות ופירושים נוספים==
1. הפירוש המקובל הוא: '''ברכת ה'''' = ברכה שה' מברך את האדם: " {{צפ|תוכן='''ברכה''' שנותן '''ה'''' היא '''מעשרת''' את האדם, '''ועם''' הברכה ההוא '''לא''' יצטרך '''להוסיף''' עוד '''עצבון''' ויגיעה להרבות הון, כי יהיה די לו בהברכה הבאה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . אולם:
::*על-פי פסוקים אחרים, כדי להתעשר צריך להיות חרוץ, למשל {{צמ|יד
::*לפי דברי החכם במקום אחר {{צמ|שוא ודבר כזב הרחק ממני: '''ראש ועשר אל תתן לי''' , הטריפני לחם חקי. '''פן אשבע וכחשתי''' , ואמרתי 'מי ה'?' ופן אורש וגנבתי, ותפשתי שם אלהי|משלי ל ח}}; העושר אינו דבר רצוי, ועלול להרחיק את האדם מה'. אם כך, מדוע נאמר " ברכת ה' היא תעשיר " - מדוע ה' מברך את האדם בדבר שאינו רצוי? (ראו [[ביאור:שאיפה לעושר עלולה להביא לשיעבוד|תשובות שונות לשאלה זו]] ). '''▼
▲::*על-פי פסוקים אחרים, כדי להתעשר צריך להיות חרוץ, למשל {{צמ|יד חרוצים תעשיר|משלי י ד}}( [[ביאור:לא להרגיל את הידיים למרמה|פירוט]] ); אם כך, מי שרוצה להתעשר, צריך לא רק לסמוך רק על ברכת ה', אלא גם לעבוד ולהתייגע, בניגוד לחצי השני של הפסוק {{צ|ולא יוסיף עצב עמה}}!
2. יש שפירשו באופן קצת שונה: " {{צפ|תוכן=אם קניין נכסיו הוא מברכת ה', מעשרת אותו, וגם נותנת לו נחת רוח בעושרו, שלא יקבל עצב עמה. אבל העשירות שאינה מצד ברכת ה', כגון שבאה לו על-די שעבר על רצון ה', נותנים לו ביחד עם עושרו גם עצב, שכל מה שיגדל עושרו - יתווסף גם העיצבון עמו, כגון מחלות ר"ל, או צער מבנים, או שבאים עליו גייס ולסטים ובוזזין אותו, וכמה תלאות העולם, עד שאינו מקבל שום נחת רוח מעושרו}} " {{קטן|קטן= (החפץ חיים, קונטרס נפוצות ישראל פרק ג, ודומה לזה: נדחי ישראל חתימה, שם עולם א ו)|}} . אולם:
2. כדי להבין את הפסוק, נקרא ב {{צמ|כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה... לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ... וְאָכַלְתָּ '''וְשָׂבָעְתָּ''' '''וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ''' עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. הִשָּׁמֶר לְךָ '''פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה'''' אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְהָיָה, אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, '''וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם''' וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם - הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן...|דברים ח ז}}:▼
▲::*לפי דברי החכם במקום אחר ( [[ביאור:משלִי ל ח]] ): {{
משה מזהיר את בני-ישראל, שהם עומדים להגיע אל ארץ טובה ולהיות עשירים, והם עלולים לשכוח את ה' ולחשוב שהעושר בא להם בכוחם בלבד, להשתחוות לאלילים מעשי ידיהם, ולאבד מהארץ; לכן הוא ממליץ להם, לברך את ה' על הארץ הטובה שנתן להם (זה המקור ל [[ביאור:ברכת המזון - מצוה מהתורה?|ברכת המזון]] ). הברכה הזאת תזכיר להם את ה', וכך לא יגיעו לעבודת אלילים. '''▼
▲
הפסוק שלנו בספר משלי מקביל מבחינה לשונית ועניינית לקטע מספר דברים, וייתכן שיש לפרש אותו בהתאם להקבלה זו: '''▼
▲משה מזהיר את בני-ישראל, שהם עומדים להגיע אל ארץ טובה ולהיות עשירים, והם עלולים לשכוח את ה' ולחשוב שהעושר בא להם בכוחם בלבד, להשתחוות לאלילים מעשי ידיהם, ולאבד מהארץ; לכן הוא ממליץ להם, לברך את ה' על הארץ הטובה שנתן להם (זה המקור ל [[ביאור:ברכת המזון - מצוה מהתורה?|ברכת המזון]] ). הברכה הזאת תזכיר להם את ה', וכך לא יגיעו לעבודת אלילים.
▲הפסוק שלנו בספר משלי מקביל מבחינה לשונית ועניינית לקטע מספר דברים, וייתכן שיש לפרש אותו בהתאם להקבלה זו:
::*הברכה שנזכרה בחצי הראשון של הפסוק - '''ברכת ה'''' - אינה ברכה שה' מברך את האדם שיהיה עשיר, אלא '''ברכה שהאדם מברך את ה'''' על כך שנתן לו עושר, כמו בספר דברים;
::*והעצב שנזכר בפסוק השני - '''ולא יוסיף עצב''' - אינו מילה נרדפת לצער, אלא מילה נרדפת לאלילים מעשה ידי אדם, כמו האלילים שנזכרו בספר דברים.
הפסוק אינו בא ללמד איך להתעשר - הוא בא ללמד איך להתעשר ולהישאר שפוי. הפסוק מיועד למי שהחליט שהוא רוצה להיות עשיר, למרות הסכנות הרוחניות שיש בכך; הפסוק מלמד אותו לברך את ה', כדי שלא ישכח את ה' ולא יהפוך לעובד אלילים: '''הברכה''' שאדם מברך את '''ה'''' על כל דבר שה' נותן לו, תעזור לו להיות '''עשיר''' באופן '''שלא יוסיף''' לעושרו עבודה של '''עצב''' = אליל; ובפרט, שלא יהפוך את עצמו ואת רכושו לאליל.
::*'''ברכת ה' היא תעשיר''' - העשיר האמיתי היא מי שיש לו קשר טוב עם ה' וזוכה לברכתו;
::*'''ולא יוסיף עצב עמה''' - מי ששרוי בעצב וצער, אינו עשיר; הדבר אינו מוסיף לעשרו
5. וחז"ל דרשו את הפסוק כולו על השבת: " {{צפ|תוכן='''ברכת ה' היא תעשיר''' - זו ברכת שבת; '''ולא יוסיף עצב עמה''' - זו אבלות}} " {{קטן|קטן= (ירושלמי ברכות ב ז)|}} . "כי העובדי כוכבים היו רגילים להתאבל בשבת, כיוון שמזל שבתאי המורה על עצבות משמש בשבת" {{קטן|קטן= (רבנו בחיי על פרשת שופטים)|}} , ואצלנו השבת נחשבת ליום שמחה.
</div>
<div class="future">
ראו גם: [[ביאור:הון - מועיל או לא
== תגובות ==
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/ojr1.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-08-25.▼
}}▼
<noinclude>▼
נכון מאוד ! השם מוריש ומעשיר בכדי לקבל את השפע מהשם אנו צריכים להכין כלי קיבול לשפע.. וככל שנמלא אותו במעשים טובים כך יתמלא תמיד הכלי בשפע . נקודה נוספת לאותו כלי קיבול חייב להיות פתח בתחתית בכדי שהשפע שאנו מקבלים מהשם ומהיקום יעבור מאיתנו והלאה ובכך תיהיה לנו זרימת שפע תמיד בחיים.. תיהיו ערוצים פתוחים לנתינה וקבלה וחייכם יהיו מאושרים.. ישר כוח ... צחי !
:::: -- צחי גלאור, 2011-04-08 23:42:38
▲<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:עושר - ברכה או קללה|ביאור:עושר - ברכה או קללה}}}}
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/ojr1.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-08-25.
▲}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/ojr1.html}}
| |||