ביאור:משלי כו כד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. ספר משלי נותן כמה עצות איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה: [[ביאור:]]
 
[[משלי כו כד]]: " {{צ| {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= בשפתו|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} יִנָּכֵר שׂוֹנֵא, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה}} "
{{צמ|בשפתו ינכר שונא, ובקרבו ישית מרמה|משלי כו כד}}
 
'''יִנָּכֵר''' = יהיה '''נכרי''', זר ומוזר; '''בשפתיו יינכר שונא''' = לפעמים, אדם ששונא אותנו מתחיל לומר לנו דברי שלום וידידות שהם זרים '''ונכריים''', כלומר שונים באופן בולט מהדברים הרגילים שאותם הוא אומר לבני עמו. במקרה זה יש לחשוד בו שהוא -
שורה 12:
'''בקרבו ישית מרמה''' = בליבו הוא שם דברי מרמה, הוא לא באמת מתכוון להשלים אלא לנצל את תשוקתנו לשלום כדי לרמות אותנו ולפגוע בנו.
 
{{צמ|כיכִּי יחנןיְחַנֵּן קולוקוֹלוֹ - אלאַל תאמןתַּאֲמֶן בובּוֹ, כיכִּי שבעשֶׁבַע תועבותתּוֹעֵבּוֹֹת בלבובְּלִבּוֹ|משלי כו כה}}
 
'''יְחַנֵּן''' = ייתן '''חֵן''' באופן מלאכותי; '''כי יחנן קולו''' = אם ישווה לקולו חן מיוחד ומלאכותי, יש לחשוד בו שאינו דובר אמת, '''אל תאמן בו''', כי יש בליבו - '''
 
'''שבע תועבות''' [[ביאור:7 = שפע = הרבה|= תועבות רבות]] , או שבע התכונות שה' מתעב במיוחד: [[משלי ו טז]]: " {{צמצ|שששֶׁשׁ הנההֵנָּה שנאשָׂנֵא ה', '''ושבעוְשֶׁבַע {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= תועבות|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} ''' נפשונַפְשׁוֹ: 1 עינים רמות, 2 לשון שקר, 3 וידים שפכות דם נקי. 4 לב חרש מחשבות און, 5 רגלים ממהרות לרוץ לרעה. 6 יפיח כזבים עד שקר, 7 ומשלח מדנים בין אחים|משלי}} ו" טז}}( [[ביאור:שש הנה שנא ה', ושבע תועבת נפשו|פירוט]] ). [[ביאור:]]
 
{{צמ|תכסהתִּכַּסֶּה שנאהשִׂנְאָה במשאוןבְּמַשָּׁאוֹן, תגלהתִּגָּלֶה רעתורָעָתוֹ בקהלבְקָהָל|משלי כו כו}}'''
 
'''מַשְָׁאוֹן''' = מהשורש '''נשא''' שפירושו פיתה, כמו ב {{צמ|ותאמרוַתֹּאמֶר האשההָאִשָּׁה: 'הנחשהַנָּחָשׁ השיאניהִשִּׁיאַנִי ואכלוָאֹכֵל'|בראשית ג יג}}. '''
 
'''תִּכָּסֶה שנאה במשאון''' = השנאה שלו מכוסה כאשר הוא רוצה לפתות אותנו להשלים עמו, אבל -
שורה 26:
'''תִּגָּלֶה רעתו בקהל''' = כוונותיו הרעות מתגלות כאשר הוא מדבר בקהל של תומכיו, כאשר הוא מדבר אל בני עמו. 
 
אם כך, כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''' ואינם מתאימים לדיבורו הרגיל, וכן כששמים לב שהוא משתדל '''לחנן''' ולייפות אותם באופן מיוחד, וכן כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו, יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות שבע תועבות לפחות;  '''
 
אולם, כשדברי השלום של השונא הם עקביים, חוזרים על עצמם לאורך זמן רב; כשהם נשמעים כנים ולא מוגזמים; וכשהם מתאימים לדברים שהוא מדבר בקהל תומכיו - במקרה זה אפשר להאמין לו שהוא אכן שינה את דרכו וחזר בתשובה, שהרי "שערי תשובה אינם ננעלים". '''
 
<div class="advanced">
שורה 36:
דוגמה לשימוש בעצה שבפסוקים אלה ניתן למצוא אצל נחמיה, אחד ממנהיגי ישראל בימי בית שני. לנחמיה היו כמה שונאים שניסו להפריע לו במפעליו,  ובפרט בבניית חומת ירושלים. כשראו השונאים שהם לא מצליחים לעצור אותו, והחומה כבר בנויה, הם החליטו לשנות גישה, והציעו לו לבוא ל'פגישת פיסגה' ידידותית, שבה יתנו לו עצות איך להתמודד מול מלך פרס. נחמיה סירב והאשים אותם ברמאות, ובין השאר טען:
 
{{צמ|כִּי כֻלָּם מְיָרְאִים אוֹתָנוּ לֵאמֹר 'יִרְפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַמְּלָאכָה וְלֹא תֵעָשֶׂה', וְעַתָּה חַזֵּק אֶת יָדָי?!|נחמיה ו ט}}
{{צמ|כי כלם מיראים אותנו לאמר 'ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה', ועתה חזק את ידי?!|נחמיה ו ט}}
 
כלומר: עד עכשיו, כולכם ניסיתם להפחיד אותנו כדי שלא נצליח לבנות את החומה, ועכשיו פתאום אתה בא ומחזק את ידיי?! ( [[A35b06|ויקיטקסט]] ).
שורה 49:
1. פירשנו שהמילה '''ינכר''' מאפשרת לנו לאבחן ולזהות שדברי השלום של השונא אינם אמיתיים - כאשר הם '''נכריים''' וזרים ביחס לדברים שהוא אומר לבני עמו.
 
2. ויש שפירשו שהמילה '''ינכר''' רק מתארת את מה שהשונא מנסה לעשות - מלשון '''נכרי''' או מלשון '''מַכָּר''': " {{צפ|תוכן='''ינכר''' - היפך '''ההכרה''', כמו}} {{צמ|ויתנכרוַיִּתְנַכֵּר אליהםאֲלֵיהֶם|בראשית מב ז}}{{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , " {{צפ|תוכן='''מתנכר''' השונא, שלא '''יכירו''' שהוא שונא}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , " {{צפ|תוכן=בשפתיו יעשה השונא עצמו כאילו הוא '''נכרי''' מן השנאה ואינה עמדו}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=השונא יעמיד פני '''מכר''', פני אוהב, בדברו דברי שלום; ובאמת אינו אוהב}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 258)|}} ; לפי זה, הפסוק לא מציע לנו דרך מעשית לזהות שונא המתחזה לידיד, אלא רק מזהיר אותנו שיש מצב כזה, יש שונא '''המתנכר''' ומסתיר את שנאתו, לכן לא צריך למהר ולכרות ברית עם כל מנהיג של עם אויב המוציא מפיו את המילה "שלום", אלא לבדוק היטב אם כוונותיו רציניות.
 
3. היה אפשר לפרש שהמילה '''ינכר''' משמעה "יהיה '''נִכָּר''' ", "יהיה קל '''להכיר''' ולזהות אותו" כמו בפסוק {{צמ|גםגַּם במעלליובְּמַעֲלָלָיו '''יתנכריִתְנַכֶּר''' נערנָעַר ...|משלי כ יא}}( [[ביאור:גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו|פירוט]] ). לפי זה, "'''בשפתיו יינכר שונא'''" - ניתן לזהות שונא על-ידי ניתוח של תנועות שפתיו ואופי דבריו (כפי שנאמר בפסוק הקודם ובפסוק הבא). '''
 
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים לחצי השני של הפסוק - "'''...ובקרבו ישית מרמה'''" - כי לפי זה, החצי השני אינו מנוגד במדוייק ואינו מקביל במדוייק לחצי הראשון. '''
 
===משאון===
שורה 62:
</div>
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-2425.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-09-04.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לא להאמין לאדם שמדבר בחן מלאכותי|ביאור:לא להאמין לאדם שמדבר בחן מלאכותי}}}}
 
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-2425.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-09-04.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-2425.html}}