ויקיטקסט

ביאור:מקור: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
 
בלשון ימינו, "'''מקור"''' הוא מוצא של דבר או של רעיון, המקום שממנו בא הדבר או הרעיון. בלשון המקרא, המשמעות שונה במקצת.
 
==א. מקור = מאגר מי תהום==
בלשון המקרא, "'''מקור"''' קשור, במקרים רבים, למים, למשל: '''
 
::* {{צמ|'''מַעְיָן''' נִרְפָּשׂ '''וּמָקוֹר''' מָשְׁחָת, צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע|משלי כה כו}}: המקור הוא מאגר המים התת-קרקעי, והמעיין הוא ה"עין", הפתח של המאגר מעל פני השטח (" {{צפ|תוכן=המקור הוא במעמקי האדמה, שמשם יבעו המים אל המעיין...}} " - מלבי"ם; [[ביאור:לא להשתחוות לרשעים|פירוט]] ).
 
כך גם בפסוקים: '''
 
::* {{צמ|לכןלָכֵן כהכֹּה אמראָמַר ה': הנניהִנְנִי רברָב אתאֶת ריבךרִיבֵךְ, ונקמתיוְנִקַּמְתִּי אתאֶת נקמתךנִקְמָתֵךְ; והחרבתיוְהַחֲרַבְתִּי אתאֶת '''ימהיַמָּהּ''' , והבשתיוְהֹבַשְׁתִּי אתאֶת '''מקורהמְקוֹרָהּ'''|ירמיהו נא לו}}: כעונש על פשעיה של בבל נגד ישראל, ה' ייבש את מקורות המים שלה - הים והמאגרים התת קרקעיים.
::* {{צמ|כיכִּי הואהוּא בןבֵּן אחיםאַחִים יפריאיַפְרִיא, יבואיָבוֹא קדיםקָדִים רוחרוּחַ ה' ממדברמִמִּדְבָּר עלהעֹלֶה, ויבושוְיֵבוֹשׁ '''מקורומְקוֹרוֹ''' , ויחרבוְיֶחֱרַב '''מעינומַעְיָנוֹ''' , הואהוּא ישסהיִשְׁסֶה אוצראוֹצַר כלכָּל כליכְּלִי חמדהחֶמְדָּה|הושע יג טו}}
::* {{צמ|ביוםבַּיּוֹם ההואהַהוּא יהיהיִהְיֶה '''מקורמָקוֹר''' נפתחנִפְתָּח לביתלְבֵית דוידדָּוִיד ולישביוּלְיֹשְׁבֵי ירושלםיְרוּשָׁלִָם לחטאתלְחַטַּאת ולנדהוּלְנִדָּה|זכריה יג א}}: באחרית הימים יתגלה מאגר מים חדש בירושלים, שבו ישתמשו יושבי ירושלים כדי להיטהר.
 
'''
 
==ב. מקור = מאגר נוזלים בתוך הגוף==
גם בתוך גוף האדם ישנם "'''מקורות": ''' :
 
::* {{צמ|ואישוְאִישׁ אשראֲשֶׁר ישכביִשְׁכַּב אתאֶת אשהאִשָּׁה דוהדָּוָה, וגלהוְגִלָּה אתאֶת ערותהעֶרְוָתָהּ, אתאֶת '''מקרהמְקֹרָהּ''' הערההֶעֱרָה, והוא גלתהגִּלְּתָה אתאֶת '''מקורמְקוֹר''' דמיהדָּמֶיהָ, ונכרתווְנִכְרְתוּ שניהםשְׁנֵיהֶם מקרבמִקֶּרֶב עמםעַמָּם|ויקרא כ יח}}- רחמה של האישה, שהוא מקור שממנו יוצאים נוזלים רבים, נקרא "מקור", ואסור לגלות אותו בזמן שהיא דוה.
::* {{צמ|והקריבווְהִקְרִיבוֹ לפנילִפְנֵי ה' וכפרוְכִפֶּר עליהעָלֶיהָ, וטהרהוְטָהֲרָה '''ממקרמִמְּקֹר דמיהדָּמֶיהָ;''' זאתזֹאת תורתתּוֹרַת '''הילדתהַיֹּלֶדֶת''' לזכרלַזָּכָר אואוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ לנקבהלַנְּקֵבָה|ויקרא יב ז}}
::* {{צמ|יהייְהִי '''מקורךמְקוֹרְךָ''' ברוךבָרוּךְ, ושמחוּשְׂמַח מאשתמֵאֵשֶׁת נעורךנְעוּרֶךָ|משלי ה יח}}- גם כאן המקור הוא משל לרחם האישה, או שהוא משל למאגר של נוזל הזרע בגופו של האיש ( [[ביאור:עצותיהי להינצלמקורך מנשיםברוך, מפתות-18|פירושיםושמח נוספיםמאשת נעוריך|פירוט]] ).
::* {{צמ|מימִי יתןיִתֵּן ראשירֹאשִׁי מיםמַיִם, ועיניוְעֵינִי '''מקורמְקוֹר''' דמעהדִּמְעָה, ואבכהוְאֶבְכֶּה יומםיוֹמָם ולילהוָלַיְלָה אתאֵת חלליחַלְלֵי בתבַת עמיעַמִּי|ירמיהו ח כג}}- ירמיהו מבקש שיהיה לו מאגר של דמעות בעיניו, כדי שיוכל לבכות בלי הפסקה.
 
'''
 
==ג. מקור = דבר הנותן חיים==
שני סוגי המקורות - גם של מי תהום וגם של נוזלי גוף - נותנים חיים, ולכן, בהשאלה, משתמשים במילה "'''מקור"''' כדי לציין כל דבר שנותן חיים, ובפרט, את ה', בורא החיים: '''
 
::* {{צמ|כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ, '''מְקוֹר''' מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם|ירמיהו ב יג}}
::* {{צמ|כי שתים רעות עשה עמי: אתי עזבו, '''מקור''' מים חיים, לחצב להם בארות בארת נשברים, אשר לא יכלו המים|ירמיהו ב יג}}
::* [[ירמיהו יז יג]]: " {{צ|מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ, {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= יסורי|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ '''מְקוֹר''' מַיִם חַיִּים, אֶת ה'}} "
::* {{צמ|מקוה ישראל ה', כל עזביך יבשו, יסורי בארץ יכתבו, כי עזבו '''מקור''' מים חיים, את ה'|ירמיהו יז יג}}
::* {{צמ|כיכִּי עמךעִמְּךָ '''מקורמְקוֹר''' חייםחַיִּים, באורךבְּאוֹרְךָ נראהנִרְאֶה אוראוֹר|תהלים לו י}}
 
ראובספר גם:משלי נזכרו [[ביאור:ארבעה מקורות לחיים|מקור חיים בספר משלי]]: .
 
::* {{צמ|'''מְקוֹר חַיִּים''' פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס|משלי י יא}}- אצל '''הצדיק''' , מקור החיים הוא '''הפה''' - הדיבור הרגיל שלו, שבו הוא מדגים בכל רגע את מצוות ה' הקשורות לדיבור - איך מדברים בלי לשון-הרע ורכילות וכד'; בניגוד לרשעים, שפיהם מכסה את העולם בחמס ועוול ( [[ביאור:מקור חיים פי צדיק, ופי רשעים יכסה חמס|פירוט]] ).
::* {{צמ|תּוֹרַת חָכָם '''מְקוֹר חַיִּים''' , לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת|משלי יג יד}}- אצל '''החכם''' , מקור החיים הוא '''התורה''' שלו - כי התמחותו של החכם היא לגבש תורה ערוכה ומסודרת, ש"עושה סדר" בחוקי החכמה. תורה כזאת עוזרת לאדם להיזהר מסכנות גם אם הוא עדיין לא נתקל בהן (ראו [[ביאור:חסיד, צדיק וחכם|צדיק - חכם]] ).
::* {{צמ|יִרְאַת ה' '''מְקוֹר חַיִּים''' , לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת|משלי יד כז}}- '''יראת ה'''' היא מקור חיים, כי יראת ה' היא תנאי מקדים לקבלת חכמה (ראו [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה ואהבה]] ).
::* {{צמ|'''מְקוֹר חַיִּים''' שֵׂכֶל בְּעָלָיו, וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת|משלי טז כב}}- '''השכל''' ( [[ביאור:שכל = הצלחה שנובעת ממחשבה|התבונה המעשית המאפשרת לאדם להצליח בחיים]] ) הוא מקור חיים - אבל רק '''לבעליו''' ; סוד ההצלחה שונה מאדם לאדם, בדרך-כלל מאד קשה לחקות אדם מצליח כמו שמחקים את הצדיק, או ללמוד ממנו את "תורת ההצלחה" כמו שלומדים מהחכם ( [[ביאור:מוסר השכל לעומת מוסר אוילים|פירוט]] ).
 
ראו גם [[ביאור:עץ חיים = עץ שהמחזיק בו ניצל ממוות|עץ חיים]] .
 
<div class="advanced">
שורה 42 ⟵ 45:
==פסוקים נוספים==
 
::* {{צמ|במקהלותבְּמַקְהֵלוֹת ברכובָּרְכוּ אלהיםאֱלֹהִים, ה' '''ממקורמִמְּקוֹר''' ישראליִשְׂרָאֵל|תהלים סח כז}}אפשר לפרש לפי כמה מהמשמעויות שנזכרו למעלה: רחם האם {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , זרע האב {{קטן|קטן= (מצודות)|}} , או ארץ ישראל, כאשר חיילי ישראל היוצאים מהארץ למלחמה נמשלים למים היוצאים מהמקור {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
::* {{צמ|מיםמַיִם עמקיםעֲמֻקִּים דברידִּבְרֵי פיפִי אישאִישׁ, נחלנַחַל נבענֹבֵעַ '''מקורמְקוֹר''' חכמהחָכְמָה|משלי יח ד}}(ראו [[ביאור:החכם מדבר כך שכולם יוכלו להבין בלי להתעמק|מים עמוקים בפה ובלבפירוט]] ).
 
'''
 
</div>
 
 
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/mqor.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-01-06.▼
}}▼
<noinclude>▼
 
▲<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מקור %3D מאגר של נוזלים|ביאור:מקור - מאגר של נוזלים}}}}
 
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|מקור]]
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/mqor.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-01-06.
▲}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/mqor.html}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:מקור"