ביאור:משלי ט ח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
לעניות דעתי, התגובה אינה נכונה.
אמנם, בימינו אין אדם שיודע להוכיח כראוי {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, ערכין טז:)|}} , אולם בספר משלי, פרק ט, החכמה קוראת אל הפתיים וחסרי-הלב
{{צמ| מכאן, שגם לאדם פתי וחסר לב מותר למתוח ביקורת על החכם. הפתי והחסר-לב בוודאי אינם יודעים למתוח ביקורת כראוי, ובכל זאת, '''החכם''' ( [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|=היודע ללמוד]] ) יודע להפיק מכל דבר-ביקורת מסקנות בונות ומועילות, ולכן הוא אוהב כל אדם שמותח עליו ביקורת.
שורה 15 ⟵ 17:
==לעיון נוסף==
דוגמה מופלאה לחכם שאהב לקבל ביקורת נמצאת בתלמוד: " {{צפ|תוכן=אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ, שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי, שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל, וכל שכן שהוספתי בו אהבה, לקיים מה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך}} " {{קטן|קטן= ( [[:ערכין טז ב|בבלי ערכין טז:]] )|}} . רבי יוחנן בן נורי היה בן כיתתו של רבי עקיבא, שניהם היו תלמידיו של רבן גמליאל ביבנה, ורבי יוחנן כנראה היה מתלונן לפני רבן גמליאל על פגמים שונים שראה ברבי עקיבא, וכתוצאה מכך רבן גמליאל היה מלקה אותו, ובכל-זאת רבי עקיבא הוסיף לאהוב את רבי יוחנן, ושמח שהוא עוזר לו להשתפר.
▲::*דוגמה לחכם האוהב לקבל ביקורת: [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=94851 בתגובה לביקורת קשה של אחד הגולשים באתר מורשת, ענה הרב יובל שרלו] : " {{צפ|תוכן=אני מודה לך מאוד על כך שבחנת את דבריי, והצעת את שאלותיך עליהן. כך ראוי שיהיה, ואינך צריך להתנצל. גם פוסק הלכה... מחויב לא להורות בתורה שלא כהלכה, ולבאר אם הוא נשאל מפני מה הוא פסק בדרך מסוימת.}} " '''
ראו: [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|הסבר החצי הראשון של הפסוק - אל תוכח לץ]] ; [[ביאור:איך לאהוב ביקורת?|פסוקים נוספים על אהבת ביקורת]] .
<div class="future">
[[ביאור:למה להתרחק מלצים|
[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2293523 דיון על הזכות המוסרית למתוח ביקורת / עצור כאן חושבים]
רמי ניר, 31.01.2008 : מן הראוי לחלץ מסקנה אופרטיבית מבוססת: בני אותו המגזר אינם חכמים, ובוודאי אינם יודעים תורה. הם לצים, וחסרי לב. כלומר, חסר להם תנאי הכרחי כדי לזהות את האמת. לכן, אלהים יתייחס אליהם כפי שהתייחס אל אנשי סדום. יש מוסר בציטוט (משלי ט ח): "אל תוכח לץ פן ישנאך".
אראל: המסקנה לא מבוססת, כי:
א. זאת שענתה לי אינה בהכרח מבני אותו מגזר - ייתכן שהיא ממגזר אחר, ומתוך רצון להגן על אחיה מפני הביקורת, אמרה מה שאמרה. הטעות שלה היא, שלא הבינה שביקורת היא דבר חיובי, ואין צורך להגן על אנשים מפני ביקורת.
ב. גם אם היא שייכת למגזר זה, אין להסיק מדבריה על כלל הציבור שהיא שייכת אליו. אני בטוח שיש בציבור זה גם אנשים המקבלים ביקורת באהבה.
[[Tnk1/messages/ktuv_mjly_mj-09-08b_0_0_0|המשך הדיון]]
</div> </div>
<noinclude>▼
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים}}}}▼
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-09-08b.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-02-04.
}}
▲<noinclude>
▲{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים}}}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-09-08b.html}}
| |||