ביאור:משלי ט ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו =
יש אנשים, שאין טעם למתוח עליהם ביקורת, זה רק יגרום צרות:
{{צמ|יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ
==יוסר לץ - לוקח לו קלון==
וכך פסקו חז"ל: " {{צפ|תוכן=אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר '''אל תוכח לץ פן ישנאך'''}} " {{קטן|קטן= ( [[:יבמות סה ב|בבלי יבמות סה:]] )|}}
" {{צפ|תוכן=כולנו מכירים את הסיטואציה: הנך פונה למישהו שעשה דבר שאינו כהוגן - דיבר לא יפה, או התנהג בצורה שאינה מכובדת. אתה מוכיח אותו בצורה ישירה אך מכובדת, והוא עונה לך בשיא החוצפה והזלזול, אפילו שאתה יותר גדול ממנו, הוא פשוט לא רואה אותך! אתה מזועזע! מדוע הוא מגיב בצורה כזו?! בא שלמה המלך ע"ה, ומגלה לנו: גם אם ראית מעשה שגרם לך לזעזוע גדול, ואתה מרגיש שאתה חייב להגיב ולהעיר.. עליך לעצור את עצמך ולבחון מי עומד לפניך... - האם אתה חשוב בעיניו? האם העניין שאותו אתה בא לומר לו חשוב בעיניו? או שמא הוא חי בעולם מושגים שונה לחלוטין משלך.. השטויות אצלו במדרגה עליונה, והערכים האמיתיים אינם מעניינים אותו כלל... אם זהו המצב - אל תוכיח אותו בכלל!! תבלע, תתאפק, תנשוך את השפתיים ואל תאמר מילה... כל מילה שלך תגדיל אצלו את השנאה כלפיך, ואתה תשיג בדיוק את ההיפך. זה יכול לקרות בבית עם הילדים, בבניין עם השכנים, ברחוב עם אנשים זרים... בכל המקרים האלו זכור את דבריו של שלמה המלך: '''אל תוכח לץ פן ישנאך'''...}} " ▼
▲" {{צפ|תוכן=כולנו מכירים את הסיטואציה: הנך פונה למישהו שעשה דבר שאינו כהוגן - דיבר לא יפה, או התנהג בצורה שאינה מכובדת. אתה מוכיח אותו בצורה ישירה אך מכובדת, והוא עונה לך בשיא החוצפה והזלזול, אפילו שאתה יותר גדול ממנו, הוא פשוט לא רואה אותך! אתה מזועזע! מדוע הוא מגיב בצורה כזו?! בא שלמה המלך ע"ה, ומגלה לנו: גם אם ראית מעשה שגרם לך לזעזוע גדול, ואתה מרגיש שאתה חייב להגיב ולהעיר.. עליך לעצור את עצמך ולבחון מי עומד לפניך... - האם אתה חשוב בעיניו? האם העניין שאותו אתה בא לומר לו חשוב בעיניו? או שמא הוא חי בעולם מושגים שונה לחלוטין משלך.. השטויות אצלו במדרגה עליונה, והערכים האמיתיים אינם מעניינים אותו כלל... אם זהו המצב - אל תוכיח אותו בכלל!! תבלע, תתאפק, תנשוך את השפתיים ואל תאמר מילה... כל מילה שלך תגדיל אצלו את השנאה כלפיך, ואתה תשיג בדיוק את ההיפך. זה יכול לקרות בבית עם הילדים, בבניין עם השכנים, ברחוב עם אנשים זרים... בכל המקרים האלו זכור את דבריו של שלמה המלך: '''אל תוכח לץ פן ישנאך''' ...}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה)|}}
==ומוכיח לרשע - מומו==
מקובל לפרש
1. מי שמוכיח את הרשע, הרשע מחרף ומבזה אותו, והדבר גורם '''מום''' נפשי, פגם בנפשו ובכבודו של המוכיח {{קטן|קטן= (רש"י, מצודות)|}} ;
שורה 24:
3. מי שמוכיח את הרשע, הרשע עלול להכות אותו ולהטיל בו '''מום''' גופני (ראו [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|רשע = שונא ומזיק]] );
4. המטיף מוסר ללץ לוקח לו קלון, וכן גם מי '''שמוכיח''' את '''הרשע''' על '''מומו''' , על פגם שיש בו, גם הוא '''לוקח לו קלון''' {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .
אולם בפירוש זה ישנן כמה בעיות:
::*בהמשך הפרק לא נאמר
::*גם בהמשך ספר משלי לא נאמר שאין להוכיח את הרשעים; להיפך: {{צמ|אֹמֵר '''לְרָשָׁע''' 'צַדִּיק אָתָּה!' יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים; '''וְלַמּוֹכִיחִים''' יִנְעָם, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב|משלי כד כד}}.
▲ייתכן שכל הפסוק מדבר על הלץ, ויש לקרוא אותו: "יוסר לץ - לוקח לו קלון, ומוכיח - לרשע מומו";
::*החצי הראשון מדבר על מי '''שיוסר''' לץ, כלומר, מנסה לחנך אותו בדרך של כפיה ואיום, והוא '''לוקח לו קלון''' , הוא נחשב בעיני הלץ לאדם נקלה ונבזה;
::*והחצי השני מדבר על מי '''שמוכיח''' לץ, כלומר, מנסה לחנך אותו דרך של ויכוח ושכנוע (ראו [[ביאור:מוסר - תוכחה|מוסר - תוכחה]] ), והוא '''לרשע מומו''' , הוא נחשב בעיני הלץ לאדם שיש לו '''מום''' ופגם, '''ומומו''' הוא שהוא '''רשע''' .
הלץ שונא יותר את האנשים '''המוכיחים''' אותו בשכל ובהגיון, מאשר את האנשים '''המייסרים''' ומאיימים עליו, כי ויכוח הגיוני עלול, "חס וחלילה", לגרום לו להשתכנע; מי שעלול להצליח לשכנע אותו, נחשב בעיניו לרשע, ולכן בשום אופן " אל '''תוכח''' לץ - פן ישנאך ".
<div class="advanced">
==פירושים נוספים==
פירוש אחר לגמרי אפשר לפרש על-פי השל"ה: ייתכן שהפסוק שלנו, וגם הפסוק הבא, אינם באים ללמד '''את מי''' להוכיח, אלא '''איך''' להוכיח:
שורה 49 ⟵ 50:
::#'''ומוכיח לרשע''' = המוכיח את רעהו ומכנה אותו "רשע", '''לוקח''' לעצמו את '''מומו''' של רעהו, כעונש על כך שפגע בכבודו;
::#'''ומוכיח לרשע''' = המוכיח את רעהו ומכנה אותו "רשע", רעהו עלול לכעוס עליו, להכותו ולהטיל בו '''מום''' גופני;
::#'''ומוכיח לרשע''' = המוכיח את רעהו ומכנה אותו "רשע", גם הוא '''לוקח לו קלון''' , כמו מי שמוכיח את רעהו ומכנה אותו "לץ".
בכל מקרה המסקנה דומה, והיא כתובה בפסוק הבא: " {{צ|אל תוכח}} אדם בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא {{צ|לץ}} , כי ביקורת גלויה כזאת עלולה לגרום לו {{צ|לשנוא אותך}} . עדיף שתוכיח אותו בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא {{צ|חכם}} (בכך שתיתן לו מחמאות לפני דברי הביקורת), כי אז הוא {{צ|יאהב אותך}} וישמח על המחמאות שנתת לו ואולי אפילו יקבל את הביקורת.
גם כשמטיפים מוסר ומוכיחים, יש להיזהר שלא לפגוע בכבודו של הצד השני, ולא להשתמש בכינויי גנאי מעליבים, אלא בכינויי חיבה ומחמאות. ראו [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|פסוקים נוספים על מחמאות לפני ביקורת]] .
</div>
| |||