ביאור:בראשית מב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
עימוד ופיסוק ותוספת ביאור על פי פשוטם של דברים
שורה 1:
{{ביאור:כותרת עליונה בראשית|בראשית|מב}}<section begin=פרק מב/>
{{הע-שמאל|פרשת מקץ}}
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|א}}
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|א}} וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ {{ב|שֶׁבֶר|תבואה לקנות}} בְּמִצְרָיִם,.
:וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו: {{ב|לָמָּה תִּתְרָאוּ|למה תסתכלו זה בזה, כאילו אין מה לעשות?}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ב}} וַיֹּאמֶר:
וַיֹּאמֶר, ::הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם,
::רְדוּ שָׁמָּה! {{ב|וְשִׁבְרוּ|ותקנו תבואה}} לָנוּ מִשָּׁם! וְנִחְיֶה! - וְלֹא נָמוּת.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ג}}
וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ד}}
וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת אֶחָיו, כִּי אָמַר פֶּן {{ב|יִקְרָאֶנּוּ|יקרה לו}} אָסוֹן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ה}}
וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים, כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ו}}
וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא {{ב|הַמַּשְׁבִּיר|הממונה על מכירת תבואה}} לְכָל עַם הָאָרֶץ, וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ז}}
וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם, {{ב|וַיִּתְנַכֵּר|ועשה עצמו כאילו נוכרי}} אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ח}}
וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ט}}
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף, אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם {{ב|לָהֶם|עליהם}}, {{ב|וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם|הוא נזכר איך בעבר חלם שכולם משתחוים לו, ואיך הם חשבו שהוא ממציא את זה ושנאו אותו על כך ורצו להורגו. עתה היה לו הזדמנות להוכיח אותם על חטאם, ולהראות להם שחלומותיו היו אמיתיים, ולעזור להם לחזור בתשובה (כפי שאכן עשו ב[[בראשית נ יז]])}} מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת {{ב|עֶרְוַת|נקודות התורפה}} הָאָרֶץ בָּאתֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|י}}
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי, וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יא}}
כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד {{ב|נָחְנוּ|אנחנו}}, כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יב}}
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יג}}
{{ב|וַיֹּאמְרוּ|הם ניסו לשכנע את יוסף שהם אחים, ממשפחה רגילה, ולא מרגלים}} שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וְהִנֵּה הַקָּטֹן {{ב|אֶת|עם}} אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יד}}
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, {{ב|הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי|אני עומד עדיין בדיבורי (לא שיכנעתם אותי לחזור בי)}} אֲלֵכֶם לֵאמֹר, מְרַגְּלִים אַתֶּם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|טו}}
בְּזֹאת {{ב|תִּבָּחֵנוּ|לא השתכנעתי, ולכן תצטרכו להוכיח את מה שסיפרתם}}, {{ב|חֵי פַרְעֹה|נשבע אני בחיי פרעה}} אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|טז}}
שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם, וְאִם לֹא, חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יז}}
וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל {{ב|מִשְׁמָר|בית האסורים}} שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יח}}
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי זֹאת עֲשׂוּ {{ב|וִחְיוּ|(אם לא תוכיחו שאתם לא מרגלים - תומתו)}}, {{ב|אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא|אני חושש לגרום למשפחתכם שבכנען למות ברעב (והעוון יהיה עלי), לכן אני שולח את רובכם בחזרה עם אוכל}}.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יט}}
אִם כֵּנִים אַתֶּם, אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם, וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כ}}
וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי {{ב|וְיֵאָמְנוּ|ואז יתאמתו}} דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ, וַיַּעֲשׂוּ כֵן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כא}}
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו {{ב|אֲבָל|באמת}} אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ {{ב|עַל אָחִינוּ|על מה שעשינו ליוסף}} אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ, עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ {{ב|הַצָּרָה הַזֹּאת|כעונש מה'}}.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כב}}
וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה {{ב|נִדְרָשׁ|הנה ה' דורש עונש עבור שפיכת דמו (האחים חשבו שיוסף מת)}}.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כג}}
וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי {{ב|שֹׁמֵעַ יוֹסֵף, |מבין את שפתם}} כִּי {{ב|הַמֵּלִיץ|המתרגם מעברית למיצרית}} {{ב|בֵּינֹתָם|נמצא בין יוסף לאחיו, ומכיוון שכל דבריהם ליוסף תורגמו למצרית, הניחו שיוסף לא מבין עברית}}.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כד}}
וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ, וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כה}}
וַיְצַו יוֹסֵף וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ, {{ב|וַיַּעַשׂ|המשרת של יוסף}} לָהֶם כֵּן.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כו}}
וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כז}}
וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ {{ב|בַּמָּלוֹן|במקום לינה וחניה}}, וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כח}}
וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי, וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ.
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כטג}} וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף - עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ד}} וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת אֶחָיו,
וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן, וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר.
:כִּי אָמַר: 'פֶּן {{ב|יִקְרָאֶנּוּ|יקרה לו}} אָסוֹן.'
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ל}}
 
דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ, קָשׁוֹת, וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ה}} וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר - {{ב|בְּתוֹךְ הַבָּאִים|בין כל האחרים}}, כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן!
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לא}}
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ו}} וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא {{ב|הַמַּשְׁבִּיר|הממונה על מכירת תבואה}} לְכָל עַם הָאָרֶץ.
וַנֹּאמֶר אֵלָיו כֵּנִים אֲנָחְנוּ, לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים.
:וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לב}}
 
שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ, הָאֶחָד אֵינֶנּוּ וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לגז}} וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו - וַיַּכִּרֵם.
:{{ב|וַיִּתְנַכֵּר|ועשה עצמו כאילו נוכרי}} אֲלֵיהֶם, וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת.
וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם, אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ.
:וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מֵאַיִן בָּאתֶם?
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לד}}
:וַיֹּאמְרוּ: מֵאֶרֶץ כְּנַעַן - לִשְׁבָּר אֹכֶל.
וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם, אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ.
 
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לה}}
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ח}} וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וְהֵם - לֹא הִכִּרֻהוּ.
וַיְהִי הֵם {{ב|מְרִיקִים|מרוקנים}} שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, וַיִּירָאוּ.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לוט}} וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם {{ב|לָהֶם|עליהם}}.
:{{ב|וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם|הוא נזכר איך בעבר חלם שכולם משתחוים לו, ואיך הם חשבו שהוא ממציא את זה ושנאו אותו על כך ורצו להורגו. עתה היה לו הזדמנות להוכיח אותם על חטאם, ולהראות להם שחלומותיו היו אמיתיים, ולעזור להם לחזור בתשובה (כפי שאכן עשו ב[[בראשית נ יז]])}}: מְרַגְּלִים אַתֶּם! לִרְאוֹת אֶת {{ב|עֶרְוַת|נקודות התורפה, וגם משחק מלים עם ארץ מצרים - ארץ חשופי השת}} הָאָרֶץ בָּאתֶם!
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי {{ב|שִׁכַּלְתֶּם, |איבדתם את בני}} יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ {{ב|כֻלָּנָה|כל הצרות הללו}}.
 
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לז}}
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|י}} וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו:
וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, תְּנָה אֹתוֹ {{ב|עַל יָדִי|באחריותי}} וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.
::לֹא אֲדֹנִי! וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל!
{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לח}}
::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יא}} {{ב|כֻּלָּנוּ|בלי משים הם כוללים את יוסף עמהם}} - בְּנֵי אִישׁ אֶחָד {{ב|נָחְנוּ|אנחנו}}!
וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם, כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת {{ב|שֵׂיבָתִי|זִקנוּתִי}} {{ב|בְּיָגוֹן|בצער ועצב}} {{ב|שְׁאוֹלָה|אל המוות}}.
::כֵּנִים אֲנַחְנוּ - לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים!
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יב}} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
::{{ב|לֹא! כִּי|מקור הביטוי "לא כי" ששימש עד לאחרונה להורות על שלילה}} עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת!
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יג}} {{ב|וַיֹּאמְרוּ|הם ניסו לשכנע את יוסף שהם אחים, ממשפחה רגילה, ולא מרגלים}}:
::{{ב|שְׁנֵים עָשָׂר|כאן הם חושפים את מספר האחים המקורי כולל יוסף}} עֲבָדֶיךָ, אַחִים {{ב|אֲנַחְנוּ|שוב בלי משים כוללים את יוסף עמהם}}! בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
::וְהִנֵּה - הַקָּטֹן {{ב|אֶת|עם}} אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד {{ב|אֵינֶנּוּ|עדיין יוסף אינו יודע אם אביו היה בקנוניה להרוג או למכור אותו, ואינו מודע לשקר שסיפרו ליעקב}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יד}} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף:
::{{ב|הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי|זה מה שאמרתי! כלומר נסיונם לשכנע שהם באו כקבוצה כי הם משפחה מתקבל, אך מוכיח שיש כאן משהו נעלם שאינם רוצים לספר. ויש מפרשים: אני עומד עדיין בדיבורי ולא שיכנעתם אותי לחזור בי}} אֲלֵכֶם לֵאמֹר: 'מְרַגְּלִים אַתֶּם!'.
::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|טו}} {{ב|בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ|זה הדבר שיוכיח שאינכם מרגלים}}: {{ב|חֵי פַרְעֹה|נשבע אני בחיי פרעה}} אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה - כִּי אִם {{ב|בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה|ותאמתו את סיפור ה'משפחה'}}!
::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|טז}} שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד - וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ. וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם, וְאִם לֹא, חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יז}} וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל {{ב|מִשְׁמָר|בית האסורים}} שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יח}} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:
::זֹאת עֲשׂוּ - {{ב|וִחְיוּ|אם לא תוכיחו שאינכם מרגלים - תומתו}}:
::{{ב|אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא|אני חושש לגרום למשפחתכם שבכנען למות ברעב (והעוון יהיה עלי), לכן אני שולח את רובכם בחזרה עם אוכל}}. {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|יט}} אִם כֵּנִים אַתֶּם - אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם, וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם.
::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כ}} וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי {{ב|וְיֵאָמְנוּ|ואז יתאמתו}} דִבְרֵיכֶם - וְלֹא תָמוּתוּ.
:{{ב|וַיַּעֲשׂוּ כֵן|השאירו את אחד האחים, וחזרו לארץ כנען}}.
 
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כא}} {{ב|וַיֹּאמְרוּ|בטרם עזבו את המקום}} אִישׁ אֶל אָחִיו:
::{{ב|אֲבָל|באמת}} אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ {{ב|עַל אָחִינוּ|על מה שעשינו ליוסף}} אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ - בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ!
::עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ {{ב|הַצָּרָה הַזֹּאת|כעונש מה'}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כב}} וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר:
::הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: 'אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד!' - וְלֹא שְׁמַעְתֶּם!
::וְגַם דָּמוֹ - הִנֵּה {{ב|נִדְרָשׁ|הנה ה' דורש עונש עבור שפיכת דמו (האחים חשבו שיוסף מת)}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כג}} וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי {{ב|שֹׁמֵעַ יוֹסֵף, |מבין את שפתם}}, כִּי {{ב|הַמֵּלִיץ|המתרגם מעברית למצרית}} {{ב|בֵּינֹתָם|נמצא בין יוסף לאחיו, ומכיוון שכל דבריהם ליוסף תורגמו למצרית, הניחו שיוסף לא מבין עברית}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כד}} וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ.
:וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם - וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כה}} וַיְצַו יוֹסֵף:
:* וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר,
:* וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ,
:* וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ.
:{{ב|וַיַּעַשׂ|המשרת של יוסף}} לָהֶם כֵּן.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כו}} וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם.
 
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כז}} וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ {{ב|בַּמָּלוֹן|במקום לינה וחניה}},
:וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ - וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כח}} וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו: 'הוּשַׁב כַּסְפִּי - וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי!'
:וַיֵּצֵא לִבָּם - וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר: 'מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ?'
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|כט}} וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן,
:וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר:
::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|ל}} דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת - וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּ'מְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ'.
::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לא}} וַנֹּאמֶר אֵלָיו:
:::כֵּנִים אֲנָחְנוּ! לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים!
:::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לב}} שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ - אַחִים, בְּנֵי אָבִינוּ! הָאֶחָד {{ב|אֵינֶנּוּ|האם יעקב שומע בדבריהם שהם נמנעים מלספר על מותו כביכול?}} - וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לג}} וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ:
:::בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם: אֲחִיכֶם הָאֶחָד - הַנִּיחוּ אִתִּי, וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ.
:::{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לד}} וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי, וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם - כִּי כֵנִים אַתֶּם,
:::אֶת {{ב|אֲחִיכֶם|האסור בבית האסורים}} אֶתֵּן לָכֶם, וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ.
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לה}} וַיְהִי - הֵם {{ב|מְרִיקִים|מרוקנים}} שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה - אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ!
:וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם {{ב|הֵמָּה וַאֲבִיהֶם|בלי לדבר, אביהם ראה בעיניו את מה שקרה}}, {{ב|וַיִּירָאוּ|פחדו מאוד}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לו}} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב {{ב|אֲבִיהֶם|מודגש שהוא אבא שלהם, והצער שהם גרמו לו}}:
::אֹתִי {{ב|שִׁכַּלְתֶּם|איבדתם את בני}}! - יוֹסֵף אֵינֶנּוּ! וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ! וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ?!
::עָלַי הָיוּ {{ב|כֻלָּנָה|כל הצרות הללו}}!!
 
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לז}} וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר:
::אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ - תְּנָה אֹתוֹ {{ב|עַל יָדִי|באחריותי}} - {{ב|וַאֲנִי|ללא ספק}} אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.
:{{ביאור:אות-פסוק|בראשית|מב|לח}} {{ב|וַיֹּאמֶר|יעקב}}:
::לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם! - כִּי אָחִיו {{ב|מֵת|יתכן שיעקב אבינו בוחן את הבנים שאמרו "איננו" ורוצה לשמוע הכחשה}} -
::וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר - {{ב|וּקְרָאָהוּ אָסוֹן|ואם יקרה לו אסון}} {{ב|בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ|כי ההתנהלות שלכם עד כאן לא היתה מוצלחת במיוחד, והבטחת ראובן להמית שני בנים נוספים לא מוסיפה בטחון}}
::וְהוֹרַדְתֶּם אֶת {{ב|שֵׂיבָתִי|זִקנוּתִי}} {{ב|בְּיָגוֹן|בצער ועצב}} {{ב|שְׁאוֹלָה|אל השאול - מקום המתים. כלומר תהרגו אותי מרוב צער}}.
<section end=פרק מב/>{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|מב}}