ביאור:משלי ה ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 10:
הפסוקים נמצאים בקטע המתאר [[ביאור:עצות להינצל מנשים מפתות|אישה נואפת המפתה גבר זר לנאוף עמה]] , ולפי המפרשים היא משל לתאוה חומרית או רוחנית. החכם מזהיר את תלמידיו, שהליכה בלתי מרוסנת אחרי התאווה מביאה למוות:
'''רגליה יורדות מוות''' - האישה הנואפת הולכת אל המוות; ובנמשל " {{צפ|תוכן=דרך '''רגלי''' הפתוי, מביא '''המיתה'''}} "
'''שאול צעדיה יתמוכו''' - האישה הנואפת צועדת אל השאול; ובנמשל " {{צפ|תוכן=[צעדיה] '''תומכים''' ומחזיקים את '''השאול''' , שיהיה הנפתה נופל בה}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ה ה|מצודות]] , ודומה לזה מלבי"ם)|}} . בלשון המקרא '''שאוֹל''' הוא מילה נרדפת '''למוות''' , אך בדברי חז"ל שאול הוא הגיהנם, האבדון בעולם הבא: '''" ''' {{צפ|תוכן=זונה מאבדת חייו של אדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא...}} {{צפ|תוכן='''רגליה יורדות מוות''' - שהיא מורידה את האדם בעולם הזה לעומקה של מוות... אלו ייסורין רעים; '''שאול צעדיה יתמוכו''' - שאע"פ שהוא נדון בייסורים בעולם הזה, אינו ניצול מדינה של גיהנם לעתיד לבוא}} " {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) ה ג|מדרש משלי]] )|}} .
התלמידים כנראה אומרים, או חושבים, שהסכנה לא כל כך גדולה, הם יכולים ללכת עם התאוה רק חלק מהדרך, ואז לחזור - "אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה". ולכן החכם מוסיף ואומר, שהתאוה תוביל אותך למצבים שאתה לא תכיר ולא תדע איך לצאת מהם:
שורה 24:
==מקורות ופירושים נוספים==
===רגליה, צעדיה===
הרגליים והצעדים הם גם אמצעי פיתוי ספציפיים שהאשה הנואפת משתמשת בהם {{קטן|קטן= ( [http://www.articles.co.il/article/63180/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94 ד"ר אברהם גוטליב, החוויה היהודית] )|}} , כמו ב {{צמ|ויאמר ה': יען כי גבהו בנות ציון, ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים, הלוך וטפף תלכנה '''וברגליהם''' תעכסנה|ישעיהו ג טז}}; וגם מציינים באופן כללי את התוצאה של הליכה אחרי פיתויים, כמו שפירשנו למעלה.
===יורדות מוות, שאול===
==אורח חיים פן תפלס==▼
פסוק זה הוא אחד המקורות לחומרתו הרבה של איסור גילוי עריות, שהוא אחד משלושת האיסורים שנאמר עליהם "ייהרג ואל יעבור": " {{צפ|תוכן=תנינן: בכל מתרפאין, חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים... גלוי עריות כיצד? אם יאמרו לו לאדם "עסוק בגלוי עריות ואתה מתרפא" לא ישמע להן, שאסור לו לאדם לעסוק בגלוי עריות... וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר (משלי ז, כו) '''כי רבים חללים הפילה''' , וכתיב '''רגליה יורדות מות, שאול צעדיה יתמוכו''' . הואיל ויש בה כל המדות הללו, היאך יכולה היא ליתן חיים לחולה?! לכך אין מתרפאין בה}} " {{קטן|קטן= ( [[שמות רבה טז ב]] )|}} .
בתורת הסוד פירשו את הפסוק על סמא"ל, סם המוות, ועוד; ראו תיקוני זוהר [[:תיקוני זהר נט ב|נט ב]] , [[:תיקוני זהר ע א|ע א]] , [[:תיקוני זהר צט ב|צט ב]] , [[:תיקוני זהר קיז א|קיז א]] ; פרדס רימונים [[:פרדס רמונים יב ג|יב ג]] , [[:פרדס רמונים כא י|כא י]] .
▲===אורח חיים פן תפלס===
ניתן לפרש את המילה '''תפלס''' בשתי דרכים: '''אתה''' תפלס (כלומר, הפסוק פונה אל הקורא בגוף שני), או '''היא''' תפלס (כלומר, הפסוק מדבר על האישה המפתה בגוף שלישי):
<h4>
1. החכם מזהיר את תלמידו ואומר לו '''אל תפלס''' , אל תחפש איזון ואל תעשה חשבונות של סדרי עדיפויות כאשר אתה ניצב בפני פיתוי של אישה זרה: " {{צפ|תוכן='''אל תשקול אורח חיים''' אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו, כי '''מעגלות''' הזונה '''נעו''' לשאול '''ולא תדע''' להזהר עד אשר תנוע ותפול}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/קטע:רש"י_על_משלי_ה_ו|רש"י]] , ודומה לזה מלבי"ם)|}} , " {{צפ|תוכן=לא יהיה שוה לך כל התאוה נגד אורח חיים... כי אין כאן שום משקל, כי דבר מעט מן עולם הבא שקול יותר מן}} {{צפ|תוכן=כל העולם הזה... ולפיכך, אף אם יצרך מסיתך אל התאוה, לא יסור מן אורח חיים}} " {{קטן|קטן= ( [[:נתיבות עולם תורה הקדמה|נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמה]] )|}} .
אל תעשה השוואות ואל תנסה למצוא הצדקות למעשיך מתוך התורה: " {{צפ|תוכן='''אורח חיים''' - רוצה לומר חכמת התורה, '''פן תפלס''' - פן תיישר להדמות אליה, '''נעו''' - דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/קטע:מצודות_על_משלי_ה_ו|מצודות]] )|}} .
ואפשר לדרוש '''תפלס''' מלשון '''מִפְלָס''' : אל תנסה לעלות למפלס רוחני גבוה יותר על-ידי פגיעה ב '''אורח החיים''' , סטיה מדרך התורה. אל '''תסלף''' את אורח חייך כדי ש '''תפלס''' את דרכך כלפי מעלה {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
בדרך כלל יש לפלס, לעשות שיקול דעת {{צמ|'''פַּלֵּס''' מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ|משלי ד כו}}( [[ביאור:לשמור על איזון בסדר היום|פירוט]] ). אולם הפרק שלנו מתאר מצב שבו אדם ניצב בפני פיתוי, הפיתוי משפיע על הרגש ומשבש את שיקול הדעת שלו, ולכן החכם מזהיר אותו שלא ינסה לעשות חשבונות של סדרי עדיפויות ושל התעלות רוחנית, אלא יברח מהמקום במהירות, כמו שנאמר בהמשך: {{צ|הרחק מעליה דרכך, ואל תקרב אל פתח ביתה}}.
שורה 55:
לפי זה, שיעור הכתוב הוא: "נעו מעגלותיה, לא תדע, פן תפלס אורח חיים".
<h4>
3. החכם מזהיר את התלמיד, שלא ייתן לאישה הזרה '''לפלס''' את דרכו, כלומר להשפיע על שיקול הדעת שלו: " {{צפ|תוכן=פן חס ושלום תניח שתפלס האישה זרה את האורח חיים, ותלך קצת בדבר מועט אחריה}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}}
4. החכם מתאר את תכונותיה של האישה הזרה, ואומר שהיא אינה שוקלת את צעדיה '''בפלס''' , אינה בוחרת את המעשה הטוב והישר, אלא הולכת בדרך רעה שאי-אפשר לדעת את סופה המר.
::*אולם, פירוש זה פחות מתאים למילה '''פֶן''' , שמשמעותה המקובלת היא "אל-" או "כדי שלא-". לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "ארח חיים '''לא''' תפלס".
===נעו מעגלותיה לא תדע===
<h4>
'''מעגלותיה''' הן, על-פי הפשט, מנהגיה של האישה הזונה, שבה עוסק הפרק:
שורה 75 ⟵ 76:
4. אם תלך אחרי האישה הזרה, אתה עלול להיכשל בלי שבכלל תשים לב שנכשלת: " {{צפ|תוכן=כשם '''שהמעגל''' הוא צורה סגורה בה אי אפשר}} {{צפ|תוכן=להבחין בהבדלים בין נקודות שונות, כך אין אדם מבחין כי נפל בחטא, עד שכבר איננו}} {{צפ|תוכן=יכול לצאת ממנו}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malot457.html הרב יהושע וייצמן] )|}} .
<h4>
כמה מחז"ל דרשו '''מעגלותיה''' = מנהגיה של התורה:
5. " {{צפ|תוכן=אמר ר' יהודה בר' שלום: אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר ' '''נעו מעגלותיה לא תדע'''' - מטולטלות הן שביליה של תורה ופרשותיה}} " {{קטן|קטן= (תנחומא , תרומה ח)|}} , כלומר - אין אנו יודעים את הסדר הכרונולוגי בין פרשיות התורה (ראו [[ביאור:אין מוקדם ומאוחר בתורה|אין מוקדם ומאוחר בתורה]] ).▼
▲
▲6. " {{צפ|תוכן=שהעלים שכר המצות, שנאמר '''ארח חיים פן תפלס'''}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/tehilim.html ילקוט שמעוני על תהלים ט] )|}} , " {{צפ|תוכן=סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצוות ולא פירשן, כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות, וזה פתרונו: '''כדי שלא תפלס אורחות התורה''' אי זו ליקח ואי זו להניח, לכך ' '''נעו מעגלותיה''' ', הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם. זהו מדרש אגדה...}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/קטע:רש"י_על_משלי_ה_ו|רש"י]] , פירוש ראשון, על-פי [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/mishli.html ילקוט שמעוני על משלי ה] )|}} , כלומר - אין אנו יודעים את סדר החשיבות בין המצוות השונות.
מדוע נכתב פסוק על התורה באמצע פרשה על אישה זרה?
לגבי הפירוש הראשון, ניתן להסביר, שכאשר אדם מתפתה לעבור על מצוה, הוא עלול לעשות חשבונות על סדרי חשיבות של מצוות, שמטרתם להתיר לו לעשות כרצונו: " {{צפ|תוכן=מדברי רבותינו זכרונם לברכה במדרש נראה שהם מפרשים... אל תאמר כי 'מצוה זאת אין שכר עליה כל כך', וכיון שהתאוה והיצר הרע גובר אין אתה מפסיד הרבה, ואתה רוצה ללכת אחר יצרך, ועל זה אמר '''אורח חיים פן תפלס''' , כי אין לך לשקול מצות התורה, כי '''נעו מעגלותיה''' של תורה, כי '''לא תדע''' , כמו כי אין האדם יודע שכר ועונש של מצוה, כי אפשר על מצוה קלה יש עליה שכר גדול מאוד...}} " {{קטן|קטן= ( [[:נתיבות עולם תורה הקדמה|נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמה]] )|}} .
" {{צפ|תוכן=העולם הסובב אותנו הוא עולם מסודר - העולם מתנהל על פי חוקי טבע, לחיי החברה יש חוקים, והתורה מסדרת את חייו של האדם מן הבחינה הרוחנית. אחד הביטויים לסדר של העולם הוא בבניין משפחה, המתנהלת על פי חוקים ומובילה לסדרים חברתיים ברורים. מכאן נובע האיסור להתקרב לאשה זרה, ובכך לסטות מן הסדר של המשפחה. זהו עניינם של הפסוקים המובאים לעיל - חשיבות השמירה על הסדר בחיי המשפחה.}} ▼
▲לגבי הפירוש השני, מצאתי פירוש של הרב וייצמן: " {{צפ|תוכן=העולם הסובב אותנו הוא עולם מסודר - העולם מתנהל על פי חוקי טבע, לחיי החברה יש חוקים, והתורה מסדרת את חייו של האדם מן הבחינה הרוחנית. אחד הביטויים לסדר של העולם הוא בבניין משפחה, המתנהלת על פי חוקים ומובילה לסדרים חברתיים ברורים. מכאן נובע האיסור להתקרב לאשה זרה, ובכך לסטות מן הסדר של המשפחה. זהו עניינם של הפסוקים המובאים לעיל - חשיבות השמירה על הסדר בחיי המשפחה.}}
{{צפ|תוכן=יש להבין, אם כן, מדוע הובא הפסוק האומר ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה", שהתורה איננה מסודרת, בתוך הפסוקים על חשיבות הסדר. נראה, שהימצאות הפסוק כאן מלמדת אותנו, כי חוסר הסדר שאנו רואים בתורה איננו מנוגד לסדר. יש סדר לתורה, אך אין זה הסדר שאדם מורגל אליו. למראה עינינו נראה שהתורה איננה מסודרת, אך סיבת הדבר היא, שהסדר של התורה עליון מהבנתנו ומהחוקיות שאנו רגילים אליה.}}
שורה 105 ⟵ 109:
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
::*" {{צפ|תוכן=על פי פשט, ה-ק של "ויקח קרח..." (שלקח מקח רע לעצמו) היא ה-ק עליה נאמר (על פי צורתה, שהיא האות היחידה בא-ב, חוץ מהאותיות הסופיות הפשוטות, שלה רגל היורדת למטה מפני הקרקע, ודוק) " '''רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו''' " – רמז מובהק למעשה קרח: "ויאמר משה בזאת תדעון כי הוי' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי. אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא הוי' שלחני. ואם בריאה יברא הוי' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את הוי'. ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש. וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל". " '''רגליה''' " = "רגל גאוה" = חרם (הלעומת זה של רמח פקודין דאורייתא, כמנין אברהם). קרח האשים את משה בגאוה (הפוגם ב-יה, "הנסתרת להוי' אלהינו") – "ומדוע תתנשאו על קהל הוי'" – אבל באמת ראה רק את נגע עצמו כו'. "רגליה ירדות מות" = 1314 = חי פעמים חכמה, הלעומת זה של "ימותו ולא בחכמה". "שאול צעדיה יתמכו" = 992 = מלכות מלכות, סוד אות ה-ק הנ"ל.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.odyosefchai.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=594:2010-06-10-14-12-05&catid=134:korash&Itemid=247 הרב יצחק גינצבורג] )|}} .
::* [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_33606_12.pdf חצוצרות כסף - שני ביאורים יקרים על משלי] : (י) '''ארח חיים פן תפלס '''וג�. בבר בארנו בספר הסוד, כי פירוש. מלת פן לפי דעתי, כמו אפשר, ואין ענינה למניעה, כמו שמבואר. לכן זה כאלו אמר: ארח חיים הי) אמרו: פן '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:mxQyQH6IoyIJ:www.hebrewbooks.org cache] )
::* [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38335_33.pdf אמרי דעת / הרב זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל מברצלונה, ה'תרל"א] : כמו צעדיה על הדרך אשר בארנוהו למעלה ואחר כן סמך לזה הפקוק אורח חיים מעני. שהוא דבר תלוי בהרחקת עניני החומר וההמשך אחריו. '''ארח חיים פן תפלס '''נעו מעגלתיה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:B29L-PmrvRYJ:www.hebrewbooks.org cache] )
| |||