ויקיטקסט

ביאור:משלי ד יב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל =
החיים עוברים מהר ואנחנו רוצים להספיק לעשות כמה שיותר דברים, להתקדם כמה שיותר מהר בכל התחומים -
אחד הקטעים שבהם החכם נותן לבנו הנחיות כלליות לחיים נמצא במשלי ד:
 
[[משלי ד י]]: " {{צמצ|שְׁמַע, בְּנִי, וְקַח אֲמָרָי, וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים!   בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר|משלי: ד  בְּלֶכְתְּךָ - לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ -}} {{צ|לֹא יאתִכָּשֵׁל!}}. "
 
מה צריך לעשות כדי לרוץ בלי להיכשל?
{{צמ|בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל|משלי ד יב}}
 
1. '''בדרך חכמה הוריתיך''' - לתכנן את המעשים בחכמה. '''דרך''' היא אוסף של '''צעדים''' (ראו [[ביאור:דרך = סדרת צעדים המובילים למטרה או מנהג קבוע|דרך - צעד]] ). ובנמשל, '''דרך''' היא תוכנית כללית לביצוע משימה מסויימת, המורכבת מסדרה של '''צעדים''' קטנים. כמוהמסר שידועשבפסוק מתאים לכל מהנדס, ולכלובפרט מתכנתלמהנדס מחשבים,תוכנה: כל דקה שמשקיעים בתכנון המוקדם יכולה לחסוך שעות רבות בביצוע. אם התכנון המוקדם הוא חכם ו"רואה את הנולד" - {{צ|בדרך חכמה הוריתיך}} , אז ניתן לבצע כלצעדים צעד וצעדגדולים בקלות - {{צ|בלכתך לא יצר צעדך}} , ניתן להתקדם בביצוע במהירות וללא תקלות - {{צ|ואם תרוץ לא תכשל}}. {{קטן|קטן= (ע"פ מצודת דוד)|}} .▼
מה משמעות המשל בפסוק יב - {{צ|בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל}}? מה משמעות ההליכה ומה משמעות הריצה?
 
2. '''הדרכתיך במעגלי יושר''' - לבנות סדר יום תקין. '''מעגל''' הוא התנהגות מחזורית, אורח חיים קבוע, סדר יום; '''מעגל ישר''' הוא אורח חיים מסודר ומאוזן (ראו [[ביאור:מעגלים ישרים?|מעגלים ישרים?]] ). כשאדם קובע לעצמו סדר יום קבוע, שבו הוא מקדיש זמן קבוע מראש לכל המשימות החשובות, בסופו של דבר הוא יצליח לבצע את כל המשימות - '''בלכתך לא יצר צעדך''' , ויסיים אותן במהירות כי לא יצטרך לבזבז זמן על להחליט "מה לעשות עכשיו" - '''ואם תרוץ לא תיכשל''' .
1. הפסוק מדבר על התקדמות בחיים החומריים; החכם מבטיח לבנו, שאם ילך '''בדרך החכמה''' שלימד אותו (שנזכרה בפסוק יא), יצליח במעשיו:
 
3. ע"פ מלבי"ם, הפסוק הקודם - פסוק יא - מדברלשמור על החובהאיזון לאזןבמידות את המידות הנפשיות (כמו פסוקים אחרים שמדברים על דרך האמצע, ע"פ מלבי"ם; ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] )הנפש: " {{צפ|תוכן='''הדרך''' הוא... הישר, '''והמעגל''' הוא... הסיבובי. והאדם צריך ללכת בדרך האמצעי שהוא הדרך הישר הקבוע, והוא דרך החכמה, כמו דרך הרחמים, דרך הבושת, דרך הענוה, וכדומה; ועל זה אמר '''בדרך חכמה הוריתיך''' . אמנם, לפעמים צריך להטות מדרך הישר וללכת במעגל, שהוא הדרך הסיבובי, אם אין מגיע אל מחוז החפץ בדרך הישר (כגון, אם יש עיכוב בדרך הישר, הר ורכסים וכדומה), כמו מי שנוטה בטבעו אל הכילות [קמצנות], אי אפשר שיילך בדרך האמצעי שהוא דרך הנדיבות, [אלא] רק צריך להטות אל קצה האחר שהוא מידת הפזרנות, שהוא המעגל, שעל-ידו יתרגל לבוא אל הדרך הישר האמצעי שהוא מידת הנדיבות. ובזה צריך לידע איך יגיע על-ידי המעגל ויסבב בו אל דרך הישר, ועל-זה אמר '''הדרכתיך במעגלי יושר''' - היינו, שיידע יושר המעגל, בל יטה אל צד האחר...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם על פסוק יא; ראו גם [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] )|}} . מבטיח לבנו, שאם ילך '''בדרך החכמה''' יהיה תמיד באמצע הדרך - אף פעם לא יהיה קיצוני מדי, ולכן: ▼
::*'''בלכתך לא יצר צעדך''' = תוכל להתקדם בחיים בצעדים גדולים;
::*'''ואם תרוץ''' - תתקדם במהירות, '''לא תכשל''' במעשיך {{קטן|קטן= (ע"פ מצודת דוד)|}} .
 
::*'''בלכתך לא יצר צעדך''' - כי מי שהולך בצד הדרך, ליד השוליים, צריך לפעמים ללכת בצעדים קטנים וצרים כדי שלא ייתקל בשוליים; אבל מי שהולך באמצע הדרך, רחוק מהשוליים, יכול ללכת בצעדים רחבים. ▼
▲'''דרך''' היא אוסף של '''צעדים''' (ראו [[ביאור:דרך = סדרת צעדים המובילים למטרה או מנהג קבוע|דרך - צעד]] ). ובנמשל, '''דרך''' היא תוכנית כללית לביצוע משימה מסויימת, המורכבת מסדרה של '''צעדים''' קטנים. כמו שידוע לכל מהנדס ולכל מתכנת מחשבים, כל דקה שמשקיעים בתכנון המוקדם יכולה לחסוך שעות רבות בביצוע. אם התכנון המוקדם הוא חכם ו"רואה את הנולד" - {{צ|בדרך חכמה הוריתיך}}, אז ניתן לבצע כל צעד וצעד בקלות - {{צ|בלכתך לא יצר צעדך}}, ניתן להתקדם בביצוע במהירות וללא תקלות - {{צ|ואם תרוץ לא תכשל}}.
::*'''ואם תרוץ לא תכשל''' - כי מי שנמצא בשוליים, ומנסה לרוץ, עלול להיתקל באבנים ומכשולים שנמצאים בשוליים וליפול; אבל מי שנמצא באמצע הדרך, יכול לרוץ בלי לחשוש מכישלון. ▼
 
והנמשל: מי שאיזן את מידותיו יכול בדרך-כלל לפעול במהירות, בלי לחשוב על כל צעד וצעד, כי המידות המאוזנות שלו מבטיחות לו שלא יעשה טעויות גסות. גם הקטע הבא (פסוקים 14-19) מדבר, לפי חלק מהפירושים, על איזון ועל התקדמות הדרגתית ( [[ביאור:לחץ חברתי, הרע במיעוטו, רגשות רעילים|פירוט]] ). ▼
2. ייתכן שהפסוק מדבר על התקדמות רוחנית - בדרך התורה: " {{צפ|תוכן=לפעמים הולך האדם בדרך}} {{צפ|תוכן=התורה '''בהליכה''' פשוטה, שיקיים המצוות כפי הדין והחיוב, וזה '''בלכתך'''; ואז צריך '''שלא יצרו צעדיו''', רוצה לומר, שלא יתעצל במצוות, ויעשם כמצוותם, וילך בדרך הרגיל. ולפעמים הולך האדם בדרך התורה '''במרוצה''', דהיינו שעושה במידת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך להיזהר ממכשול, כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחד קיצץ בנטיעות, ועל זה אמר '''ואם תרוץ לא תכשל'''}} " {{קטן|קטן= (ע"פ מלבי"ם)|}} .▼
 
לפי4. זהלקבל ביקורת, העצהכמו של החכם בקטע זה נמצאתשנאמר בפסוק הבא -, {{צמ|הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף! נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!|משלי ד יג}}, כלומר, כדי שתוכל '''ללכת''' בדרך התורהלרוץ בלי להתעצל ולהתרשל בקיום מצוותלהיכשל, וכדי שתוכל '''לרוץ עליך ''' בדרך התורה בלי להיכשל ולהישבר, אתה צריך להחזיק תמיד '''במוסר''' ( [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|= ביקורת]] ); אתה צריך לוודא שתמיד יהיה מישהו מבחוץ שבודק את דרכיך ומסוגל להזהיר ולמתוח עליך ביקורת בעת הצורך, או לפחות לקרוא בספרי מוסר שיזכירו לך למתוח ביקורת על עצמך. ספרי מוסר הם ספרים שמטרתם לעורר את האדם ולהזכיר לו את חובותיו העיקריות בחיים, וכך עוזרים לו ש" '''בלכתך לא יצר צעדך''' " - לא תתרשל בקיום חובותיך, " '''ואם תרוץ לא תכשל''' " - אם תרצה לקבל על עצמך משימות חדשות - הדבר לא יכשיל אותך ולא ישכיח ממך את החובות העיקריות.
 
▲2.כל ייתכןהפירושים שהפסוקהללו מדברמתייחסים עללא התקדמותרק להתקדמות בעולם החומר, אלא גם להתקדמות רוחנית - בדרך התורה: " {{צפ|תוכן=לפעמים}} {{צפ|תוכן=הולך האדם בדרך}} {{צפ|תוכן=בדרך התורה}} {{צפ|תוכן='''בהליכה''' פשוטה, שיקיים המצוות כפי הדין והחיוב, וזה '''בלכתך''' ; ואז צריך '''שלא יצרו צעדיו''' , רוצה לומר, שלא יתעצל במצוות, ויעשם כמצוותם, וילך בדרך הרגיל. ולפעמים הולך האדם בדרך התורה '''במרוצה''' , דהיינו שעושה במידת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך להיזהר ממכשול, כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחד קיצץ בנטיעות, ועל זה אמר '''ואם תרוץ לא תכשל'''}} " {{קטן|קטן= (ע"פ מלבי"ם על פסוק יב)|}} .
▲3. ע"פ מלבי"ם, הפסוק הקודם - פסוק יא - מדבר על החובה לאזן את המידות הנפשיות (כמו פסוקים אחרים שמדברים על דרך האמצע, ע"פ מלבי"ם; ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] ): " {{צפ|תוכן='''הדרך''' הוא... הישר, '''והמעגל''' הוא... הסיבובי. והאדם צריך ללכת בדרך האמצעי שהוא הדרך הישר הקבוע, והוא דרך החכמה, כמו דרך הרחמים, דרך הבושת, דרך הענוה, וכדומה; ועל זה אמר '''בדרך חכמה הוריתיך'''. אמנם, לפעמים צריך להטות מדרך הישר וללכת במעגל, שהוא הדרך הסיבובי, אם אין מגיע אל מחוז החפץ בדרך הישר (כגון, אם יש עיכוב בדרך הישר, הר ורכסים וכדומה), כמו מי שנוטה בטבעו אל הכילות [קמצנות], אי אפשר שיילך בדרך האמצעי שהוא דרך הנדיבות, [אלא] רק צריך להטות אל קצה האחר שהוא מידת הפזרנות, שהוא המעגל, שעל-ידו יתרגל לבוא אל הדרך הישר האמצעי שהוא מידת הנדיבות. ובזה צריך לידע איך יגיע על-ידי המעגל ויסבב בו אל דרך הישר, ועל-זה אמר '''הדרכתיך במעגלי יושר''' - היינו, שיידע יושר המעגל, בל יטה אל צד האחר...}} ".
<div class="advanced">
 
==פסוקים דומים==
לפי זה, יש לפרש שגם הפסוק שלנו - פסוק יב - מדבר על התקדמות בחיים הנפשיים; החכם מבטיח לבנו, שאם ילך '''בדרך החכמה''' יהיה תמיד באמצע הדרך - אף פעם לא יהיה קיצוני מדי, ולכן:
בתחילת הפרק נרמז, שהפרק מביא את דבריו של דוד המלך אל שלמה בנו. לפי זה, ייתכן שבפסוק זה רומז דוד להצלחתו במלחמה מול גלית, {{צמ|ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים '''וירץ''' המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום|שמואל א יז כב}}, {{צמ|והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד '''וירץ''' המערכה לקראת הפלשתי|שמואל א יז מח}}, {{צמ|'''וירץ''' דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו|שמואל א יז נא}}; דוד אכן רץ ולא נכשל {{קטן|קטן= (ע"פ רמי ניר)|}} .
 
בהמשך הספר נאמר, שכדי לרוץ בלי להיכשל יש לדבוק בשם ה', {{צמ|מגדל עז שם ה', בו ירוץ צדיק ונשגב|משלי יח י}}( [[ביאור:לרוץ בשם ה'|פירוט]] ).
▲::*'''בלכתך לא יצר צעדך''' - כי מי שהולך בצד הדרך, ליד השוליים, צריך לפעמים ללכת בצעדים קטנים וצרים כדי שלא ייתקל בשוליים; אבל מי שהולך באמצע הדרך, רחוק מהשוליים, יכול ללכת בצעדים רחבים.
 
▲::*'''ואם תרוץ לא תכשל''' - כי מי שנמצא בשוליים, ומנסה לרוץ, עלול להיתקל באבנים ומכשולים שנמצאים בשוליים וליפול; אבל מי שנמצא באמצע הדרך, יכול לרוץ בלי לחשוש מכישלון.
</div>
 
<div class="future">
 
==תגובה / רמי ניר, 16.05.2007==
 
למעשה, האמת בשגרת חייו של האדם היא כדלקמן: {{צ|טוֹב-רָשׁ '''הוֹלֵךְ''' בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל. גַּם בְּלֹא-דַעַת נֶפֶשׁ לֹא-טוֹב, '''וְאָץ''' בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא}} (משלי יט' 2-1).
 
אולם בחיי האדם ישנם רגעים לא שגרתיים, ברגעים אלה האדם נאלץ לרוץ. אז ברגע כזה, בזכות "חָכְמָה" זו אשר אדם השכיל לקנות, "לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ".
 
(אקדים בסוגריים) אלה השניים - אחד הם: "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר".
 
להלן...דוגמא אחת מנסיון חייו של אב, אשר ידע לרוץ, ולימד את בנו "חָכְמָה": {{צ|וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן, וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-מִצְחוֹ, וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה, וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְמִתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד-דָּוִד}} (שמואל א' יז' 50-48)
 
לכן בא אותו משל (כנ"ל הקטע השלם): "שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי, וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר. בְּלֶכְתְּךָ לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם-תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל-תֶּרֶף, נִצְּרֶהָ כִּי-הִיא חַיֶּיךָ. בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל-תָּבֹא, וְאַל-תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים. פְּרָעֵהוּ אַל-תַּעֲבָר-בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר. כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם-לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם-לֹא יַכְשִׁילוּ. כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ. וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד-נְכוֹן הַיּוֹם. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ" (משלי ד' 19-10)
 
ואמנם, מתבקשת דעת פרשנים, אולם, אלה אשר אינם מודעים לאותה "אמת אחת" באמצעותה נמדד המעגל,
 
תשובת פרשנותם תהא חסרה, במחסור של "דעת אלהים".
▲והנמשל: מי שאיזן את מידותיו יכול בדרך-כלל לפעול במהירות, בלי לחשוב על כל צעד וצעד, כי המידות המאוזנות שלו מבטיחות לו שלא יעשה טעויות גסות.
 
</div>
גם הקטע הבא (פסוקים 14-19) מדבר, לפי חלק מהפירושים, על איזון ועל התקדמות הדרגתית ( [[ביאור:לחץ חברתי, הרע במיעוטו, רגשות רעילים|פירוט]] ). 
 
 
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ד_יב"